האם יש דבר כזה מחשבה מדינית יהודית?

ברנדרד לוינסון סבור שהברית בסיני מופיעה במקרא במסגרת של הכינון הלאומי של העם, תרומתו של הברית בסיני היא הבנייתו של העם כחברה מדינית. קיומו הלאומי של עם ישראל מותנה בהיותם חברה מדינית שמצייתת למערכת חוקים מסויימת.

עשרת הדיברות משמשים כיסוד (מעין חוקה) לקהילת הברית. הם כתובים בלשון יחיד ועל כן הן מחייבים את הפרט בצורה שהיא מעל להבדלי מעמד, מגדר או התגלגלות הזמן. עשרות הדיברות יוצרים תבנית חברתית מדינית של חיים בקהילת הברית כאשר החמש הראשונים מתייחסים ליחסים שבין האדם לאל והחמש האחרים מתייחסים ליחסים שבין האדם לחברה.

על כן העקרונות של המחשבה המדינית היהודית הם:

1-      אין קיום עצמי לפרט לבד מזה המעוצב במערכת יחסים עם האל והחברה.

2-      אין חובות לאל ללא חובות לחברה.

3-      אין קיום לאומי ללא קיום הברית.

נוסף על כך ברנרד לוינסון מצביע על מספר פרדיגמות מחשבתיות נוספות:

א-     עם ישראל לא חי על פי גורל קוסמולוגי שנקבע מראש וגם לא על פי המקרה. עתידו מותנה בפיעולותו המוסרית - קרי ציותו לברית.

ב-      האדם איננו חופשי לצאת מהברית או לחיות בה כאינדיודואל ללא מחוייבות לאחרים.

החיים בחברה המדינית על פי המחשבה היהודית הם לא אופציה אלא חלק אינטגראלי מהמוסר האלוקי. על כן מחשבה מדינית היא אחת מהיסודות של היהודות.

לכן, מצד אחד: לא, מחשבה מדינית יהודית אינה קיימת אך עם זאת קיימת מסורת יהודית מסוימת אשר נוצרה לצורך השעה. בשיעור למדנו עם זאת שקיימת מחשבה יהודית ביהדות. כל הוגה יהודי משתמש -ב3 מוקדים שמנחים אותו: מחשבותיו, רגשותיו ומהיכן בא. המחשבה המדינית תנסה למצוא את הגותה מתוך העולם היהודי. הפלורליזם אינו קיים אך נראה שימוש לחילוץ רעיונות ומושגים אשר קשורים בתפיסת העולם היהודי. המחשבה היהודית לומדת מתוך עצמה!! ולא מתוך אירועים חולפים. אם זאת נוכל לראות את היווצרותה של קהילה היהודית אשר משמשת כמדינה כתוצאה מכך נוצר פרדוקס האם ישנה מחשבה מדינית יהודית או לא? לשאלה זאת יש שתי גישות:

 1. א. גישת העדר רלוונטיות: ישעיהו לייבוביץ תפיסתו היא מאוד חרדית, התורה נועדה להפוך את האדם לאדם אשר עובד את האל. ואין לה קשר עם המשטר הפוליטי. ישעיהו לייבוביץ למעשה פוסל כל קשר בין מחשבה- ליהדות. לטענתו אין מחשבה מדינית יהודית אך עם זאת יש מחשבה מדינית של יהודים. מחשבה מדינית משמעותה חילון/סקולריזציה של הדת

ב. גישה מתעלמת: שלמה אבינרי, מחשבה מדינית היא הגות אנושית אשר מתייחסת לטיבה של המדינה. בכדי לעסוק במחשבה מדינית החברה צריכה להיות חברה " משוחררת"- ולכן היא התפתחה ביוון. בחברה אשר נשלטת על ידי מסורת (- המסורת מונעת שאילת שאלות) לא יהיה מקום למחשבה מדינית.

הקושי הקיים בזיהויה נובע בגלל מספר סיבות: הראשונה היא " קביעת גבולות", שישנה שאלה מה נכלל בהגות היהודית ומה אינו נכלל?? בנצרות לדוגמא נוכל לראות הגדרה של הכנסייה מי כלול ומי אינו כלול. בנוסף לכך, "קנה מידה"- קנה המידה של הספרות היהודית הוא משהו מסויים ולעומת זאת קנה המידה של טקסטים אשר אינם מהיהדות הוא אחר לחלוטין ואין יכולת לשלב בין השניים. "שאלת הקורפוס"- עצם כך שלא קיים חיבור מובהק בנושא המחשבה היהודית במשך ה- 2000 השנה האחרונות גם כן מקשה על זיהויה של המחשבה המדינית היהודית.  קושי נוסף הוא שיהדות לא נמצא הוגה אשר השפיע בצורה משמעותית על ההגות היהודית, נוכל לראות פוסקי הלכה אך לא נמצא פילוסופיים.

מצד שני נוכל לראות שאכן קיימת מחשבה מדינית יהודית

 במאמרם שלאליעזר דון יחיא וברוך זיסר הם מציינים 4 אלטרנטיבות לסימני היכר לזיהוי מחשבה מדינית יהודית:

1.                           היווצרותה של מסורת משותפת אשר משמשת לאלטרנטיבה מינימליסטית, רעיונות מדיניים אשר הונהגו על ידי יהודים. קבלת אלטרנטיבה זו מראה על מסורת מסוימת אשר קיימת בקרב היהדות, ובסיסי משותף.

2.                           "מילון פוליטי יהודי"- אשר מסמל רציפות מסוימת, מאגר של מונחים ומושגים אשר משמשים הוגים להצדקת דעותיהם הפוליטיות- מדיניות. מערכת זו מראה על שיתוף מסוים אשר קיים בין ההוגים היהודים השונים. – ישנה הסתייגות אשר אומרת שגם מילון מונחים זה אינו מספיק בכדי להעיד על קיומה של מסורת אינטלקטואלית

3.                           רציפות מסוימת ומסגרת אשר משמשת לויכוח- צמיחת המחשבה המדינית היהודית מאותו הגזע- מאותה מסגרת מסוימת. לא ניתן להבין את ההגות בלי להשתמש במקורות מקראיים לדוגמא. מערכת מושגית- פנימית!!! של חומריים יהודים ולא כמו באלטרנטיבה השנייה אשר מצביעה גם על שימוש במקורות מבחוץ.

4.                           בנוסף ישנה גישה אשר אומרת שקיימת הסכמיות בסוגיות מסוימות. ישנה מידה של הסכמיות בתוך המחשבה המדינית היהודית.ישנה אחידות רעיונית.

ישנם שני הוגים אשר דנים בזיהוי המחשבה המדינית היהודית-

א.      מחשבה מדינית כשיח עם המסורת: מייקל וולצר

מחשבה מדינית יהודית היא שיח עם המסורת והטקסטים המסורתיים היהודים. כל מה שמנהל דו שיח עם טקסטים אלו נכלל חלק ממחשבה זו- מרקס, פרויד ודורקהיים אינם מקימים דו שיח עם טקסטים אלו ולכן הם לא חלק מהמחשבה המדינית היהודית.

ישנה ביקורת על דבריו של וולצר מכיוון שישנם גם טקסטים נוצרים אשר מקימים דו שיח עם מקורות יהודיים ואינם נכללים במסורת זו

ב. פילוספיה יהודית היא כולה פילוסופיה פוליטית : ליאו שטראוס- העמיד את הדיספלינה שלפילוסופיה מדינית יהודית. המחשבה היהודית היא קזואיסטית, קזוס= מקרה. המקרים עוזרים לנו לפתח את החקר. ממקרה מסוים יוצא חוק, החוק הוא חוק תורה, והתורה גם כן הגיעה לעם ישראל מתוך התגלות. התורה היא מערכת של חוקים, פילוסופיה פוליטית אשר עוסקת בחוקים—פילוסופיה יהודית היא פילוסופיה פוליטית. הפילוסופיה היהודית כוללת בתוכה את הכול.    

פילוסופיה פוליטית עוסקת בחוקים + התורה היא מערכת חוקים => כל התורה היא פילוסופיה פוליטית

 דניאל אלעזר מוסיף- המחשבה היהודית מובחנת מהמחשבה המערבית בכך שהיא עוסקת ביחסים ולא בתבניות/במסגרת.

לסיום האם ישנה מחשבה מדינית יהודית נוכל לראות שתי תשובות האחת האומרת שלא- אין מחשבה מדינית יהודית, אלא מחשבה מדינית ב- יהדות ומנגד תשובה שנייה האומרת שאכן נוכל לראות מחשבה מדינית יהודית.

שאלה מס' 23

מדוע ניתן לומר שתנורו של עכנאי משמש מקרה  פרדיגמתי למחשבה המדינית היהודית? דון בשלוש תימות הנגזרות ממקרה זה ומשמשות אבני יסוד בפיתוחה של המחשבה המדינית היהודית.