מבוא להיסטוריה פוליטית: עימותים אידיאולוגיים בראשית המאה העשרים
הנבואה
השחורה הראשונה שמתממשת: מלחמת רוסיה-יפן, מלחמה על רקע אימפריאלי: על
קוריאה, מלחמה שאינה קשורה בסיכון קיומי של המדינה כי אם באינטרסים (חומרי-גלם
וכו') של כיבוש. במלחמה זו מנצחת המדינה בעלת העליונות הטכנולוגית ובמיוחד זו בעלת
שיטות הארגון המפותחות יותר, יפן. השלמת המסילה הטראנס-סיבירית מקרבת את מוסקבה
לגבולות סין (בוולאדיבוסטוק, חבל מנצ'וריה). הרוסים מקימים את פורט-ארתור (...),
היפנים המצויים בקוריאה מנסים מצידם לעצור את הרוסים היכן שהם מסוגלים. היפנים
מאומנים יותר ומושחתים פחות מן הרוסים. היפנים מטילים מצור על פורט ארתור [למשך חודשים]
ופולשים אל תוך מנצ'וריה (...) תוקעים גם את הצי הרוסי הנחות טכנולוגית לגביהם. הרוסים
מצדם מבקשים לנצח ע"י הזרמת כמויות של כוח אדם ומשאבים. חלקים של הצי הרוסי
יוצאים מן הים הבאלטי ומגיע לאיזור לאחר חמישה חודשים, כדי לשחרר את פורט ארתור.
אלא שעוד קודם הגיעם הגנרל הרוסי, המפקד של פורט ארתור, נכנע. במיצרי צושימה, שבין
יפן לקוריאה, משמידים היפנים את רוב שאריות הצי שמגיע מהים הבאלטי. הרוסים, בנוסף
להזרמת המשאבים כנ"ל מעוררים גלים של שנאת צהובונים. נבר דה לס, האמריקאים
מסדרים את החוזה והיפנים זוכים פעם שנייה, כשליטה בקוריאה וכבעלת אחיזה במנצ'וריה.
ב-
1905 פורצת ברוסיה מהפכה. מהפכת נפל אמנם, אך תוצאותיה- מזעזעות. המהפכה, לצד ההפסד
ליפנים, גורמת לשינויים מפליגים ברוסיה. השלטונות מבקשים לערוך תהליכי רפורמה
ומודרניזציה, שתחילתה בשחרור האיכרים (האחוז העצום של כוח העבודה הרוסי) מתחת
אדוניהם ופיזור אדמות. תהליך זה מלווה בגבייה נרחבת מן האיכרים כדי לממן את פיצויי
האדונים, גבייה אשר מקזזת את ההטבה.
מעבר
לזה מתבקש שינוי פוליטי. אין עד אז מפלגות. הצאר נרצח. בנו-יורשו מגביר לייסר
בעקרבים ולוקח בכך את המדינה אחורה. מאידך, או בצד זאת, צומחות סביב הערים קבוצות
הולכות וגדלות של פועלים, היינו סביב הליך התיעוש המהיר. קבוצות אלה, אשר סובלות
מימי עבודה ארוכים ומתנאים קשים, הולכות ומתארגנות תחת אינטלקטואלים, מה ששב
ומרעיד את היציבות הרוסית. ברבע הראשון של המאה צומחים ומתבססים פלגים שונים: הבולשביקים,
מנשביקים, סוציאל-דמוקרטים, ליברליים, האוקטובריסטיים. אלו הווים לצד השכבות
הישנות, הכנסייה, הזרמים הצבאיים וכו'.
המהפכה
של ינואר 1905, הוצתה דווקא ע"י גורם מטעם השלטון. כומר בשם גאפון,
ככהנ"ר סוכן של המשטרה הפוליטית הוא שארגן את ההפגנה, כהפגנה לא-חתרנית. כ-
140 אלף איש צעדו בסנט פטרסבורג אל ארמון הצאר בדרישה לרפורמות. "אלא שבדרך
לארמון החלה המשטרה לירות". דעות על ההרוגים מצד המשטרה והשובתים: 99 מול
5,000. שביתות התפרצו בכל רחבי המדינה. הצאר נכנס למו"מ עם כוחות המרכז
ומוותר על חלק מסמכויות להקמת פרלמנט, הדומה. כבר במהפכה של 1905 משחקים
הסובייטים, היינו מועצות פועלים המתארגנים בערים הגדולות, מבקשים להפוך שלטון ברמה
המקומית, אולם אשם נכבית משעה שהצאר חותם על הבריתות. באוקטובר-דצמבר מסתיימת
המהפכה.
הבולשביקים חוטפים מכה. טרוצקי נאלץ לברוח, לנין כבר
בחוצה. 2,500 יהודים נהרגים באודסה, פוגרומים בכל רחבי רוסיה. האורכנה מארגנת את
ההמונים כנגד היהודים, כמי שעמדו בראשות המהפכות, המבקשים למוטט את המדינה.
ראה גם: היסטוריה פוליטית בת זמננו
סיכומים נוספים בהיסטוריה פוליטית:
No comments:
Post a Comment