Wednesday, March 28, 2012

מבוא להיסטוריה פוליטית: סין לאחר מלחמת העולם השנייה

מבוא להיסטוריה פוליטית: סין לאחר מלחמת העולם השנייה



סין. אוקטובר 1949 הקומוניסטים משתלטים על סין היבשתית, המצויה במצב גרוע לאחר 38 שנות דלדול ומלחמה. מאו נוסע לרוסיה וחותם על בריתות צבאיות וכלכליות. 1950- פורצת מלחמת קוריאה והאמריקאים מגיעים עד לגבול סין. הסינים מצליחים לדחוק את האמריקאים חזרה מנקודה זו. הסינים ממהרים לעצב את המדינה: רפורמה אגררית של חלוקת אדמות, קניית מפעלים [ולא הלאמה אלימה], שינוי תכני הלימוד, סילוק מקרב הבירוקרטיה שרידים של תמיכה בצ'אנג קאי שק.

שנות החמישים והשישים. ב- 1953, בהתאם לתכנית הסובייטית, מנהיגה סין, ברוח הבולשביקים תכנית חומש. זו מנוהלת עד 1957 לא בהצלחה רבה. ב- 1956 מחליט מאו שיש לפרוץ את הדשדוש. הוא מתייעץ עם האינטלקטואלים שנותרו (let 1000 flowers blosom"). ההתייעצות עם דעות רבות מוביל גם לביקורת. ב- 1957 בתנועת נגד מסלקם מאו [כחלק מן המדיניות נגד הימין] למערב סין. ב- 1958, לאור אי-הצלחת תכנית החומש והדים של הדה-סטליניזציה של חרושצ'וב, מחליט מאו על הקפיצה הגדולה קדימה. הוא מבקש לנצל את כוח האדם הנרחב של סין כדי לעשות את סין למעצה בין המעצמות. מאו מרגיש שכעשור לאחר המהפכה מעמדו אינו כפי שהיה; שהבירוקרטים הם שמריצים את השגרה בסין. תגובת הציבור לתכנית זו היא מדהימה (לאור הכריזמה של מאו ולאור ההצלחות הרבות של הקומוניסטים). בשנה הראשונה- הצלחה: המפעלים מייצרים בצורה טובה מאוד, השדות מייצרים עודפים [וחקלאים נלקחים לעבודה בתעשייה], ואולם עד מהרה ב- 1959 מתגלים הכשלים: עודף התנועה בכבישים, אי-יכולת לקצור את התבואה [בשל חסרון החקלאים שהועברו לתעשייה], אי-יכולת לטפל בהישחקות המכשור. בשנים 1960-1 מתגלה היקף הקטסטרופה: נוצר רעב במימדים נרחבים: 30 מיליון מתים ברעב. בשנים הבאות הדרגים המעשיים נאלצים לספוג ולתקן את המכות הללו. בין 1962-66 עובד מאו עם הסובייטים וב- 1964 מפתחת סין פצצת אטום. אם-כן, בשנים אלה נעשית התמודדות עם נזקי הקפיצה הגדולה ותעמולה בעד מאו.

מהפכת התרבות. 1966 מסומן אדם כיורש (מאו בן 70). מאו מביט אל העובדה שגדל דור שלם שלא חווה את המהפכה ממבט ראשון. מאו פונה אל הסטודנטים והתלמידים, המקריאים בכל בוקר מן הפנקס האדום של מאו, ומבקש מהם להרוס את המפלגה הקומוניסטית, כלומר לפגוע בגורמים המרדניים ["לדעת הסטודנטים"] בקרב המפלגה. בין השנים 1966-9 נפגעת המפלגה ע"י המשמרות האדומים (אותם ילדים וסטודנטים), בנוסף למאבקים המתקיימים בקרב המשמרות האדומים. ב- 1969 מאו מבין שהדור החדש רווה מהפכנות ומכניס צבא לערים שמפרק את המשמרות האדומים, ומהפכת התרבות נגמרת.

ב- 1969 מתחדש המאבק על הירושה: בין פלג שמרני, בראשות אשתו של מאו, ג'אנג צ'ינג, לבין זרם ליברלי, המונהג על-ידי ג'ו אן-לה, שצועד עם מאו כחמישים שנה מאז שנות העשרים. מאו מתמרן בין הקו השמרני, המבקש להמשיך בסגירות כלפי העולם, לבין הקו המצודד בגמישות ובהיפתחות כלפי העולם.

התקופה שלאחר מאו. 1976, מאו נפטר בספטמבר. (ינואר 75 נפטר ג'ו אן לה). זרם מתון מצליח להשתלט על כנופיית הארבעה (השמרנים ובהם אשתו של מאו). דנג סאו-פינג, מוביל את הקו הליברלי ומפרש באופן חדש וגמיש את תורתו של מאו, התורה של סין. דנג סולק כבר פעמיים מן ההנהגה עוד בימיו של מאו על רקע מעשים שכאלה. מאו הלך על הגדלת נפח הייצור של התעשייה, ודנג לע"ז מבקש ללכת על טכנולוגיה ועל קשירת קשרי מסחר נרחבים עם מדינות שונות ובהן מדינות בלתי-קומוניסטיות. דנג מבין כי ישנו הכרח להגמיש את האידיאולוגיה; כי
ב- 1989 נפטר אחד מן המנהיגים של הקו הליברלי. מגיעים מספר סטודנטים לכיכר בבייג'ינג כדי לציין את מותו. העצרת הופכת עד מהרה להפגנה נגד המפלגה הקומוניסטית השואבת אליה כמויות הולכות וגדלות של סטודנטים ופועלים. לאחר מס' שבועות שולח הצבא לתוך בייג'ינג. בפעם הראשונה האזרחים בולמים את הצבא. בפעם השנייה מורה דנג על יתר נחרצות, וב- 4.6.1989 מתבצע, בכיכר טיאנמן, כיכר השלום הנצחי, טבח שמונה 1000-3000 קורבנות. דנג, בן ה- 80 ממשיך עם הרפורמות של היפתחות למערב. הסיבות להפגנת טיאנמן נשארות בעינן: חוסר אפשור של ביטוי שונות במישור הפוליטי.

יורשו של דנג, זיאנג זמין, מחליף ב- 1997 באופן מסודר את מאו ומכונה נשיא סין. הו ג'ינטאו ב- 2002. סין מתמודדת כיום עם ההשלכות של פיתוח מואץ: בעיות סביבה ובעיות של חוסר-שוויון חברתי, ובתוך כך ניסיונה של סין למצוא עצמה בעולם הפוליטי העולמי. אפוא, קפיטליזם המתקיים תחת סגירות פוליטית. ישנה יוזמה פרטית בסין, על-אף ולצד [והדבר לא קיים מאתמול] אי-יכולת של המישור הזה לגלוש אל הפוליטי.

ראה גם: היסטוריה פוליטית בת זמננו
סיכומים נוספים בהיסטוריה פוליטית:

מבוא להיסטוריה פוליטית: המהפכה הבולשביקית
מבוא להיסטוריה פוליטית: השלכות המהפכה הבולשביקית
מבוא להיסטוריה פוליטית: רוסיה לפני ואחרי המהפכה הבולשביקית
מבוא להיסטוריה פוליטית: סין במאה ה-20
מבוא להיסטוריה פוליטית: תנועות חברתיות
מבוא להיסטוריה פוליטית: אירלנד
מבוא להיסטוריה פוליטית: פולין במאה ה-20
מבוא להיסטוריה פוליטית: האימפריה העות'מנית\ תורכיה
מבוא להיסטוריה פוליטית : איראן במאה ה-20
מבוא להיסטוריה פוליטית: מצרים
מבוא להיסטוריה פוליטית: גלות פוליטית 
מבוא להיסטוריה פוליטית: הודו
מבוא להיסטוריה פוליטית: הודו החל ממלחמת העולם הראשונה
מבוא להיסטוריה פוליטית: הודו במלחמת העולם השנייה
מבוא להיסטוריה פוליטית: אנגליה לאחר מלחמת העולם השנייה
מבוא להיסטוריה פוליטית: ברה"מ לאחר מלחמת העולם השנייה
Posted by at
Labels: , ,

No comments:

Post a Comment

Subscribe to: Post Comments (Atom)