ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית: אזרחות

אזרחות

-          סוגיית האזרחות בהיבט הפנים-יהודי

-          סכסוך יהודי-ערבי (בארץ ומחוצה לה)

מהי אזרחות?

אזרחות = אחד מהביטויים, הקשרים, היחסים – המרכזיים בחשיבה ובשיח הבינ"ל.
במובן המשפטי שלה, אזרחות היא קשר משפטי בינארי (אדם יכול להיות אזרח/לא אזרח) בין אדם ומדינה.

ראשית, יש לשאול אזרח של איזו מדינה. בדרך כלל אנשים בעלי אזרחות אחת. יש שיש להם יותר מאזרחות אחת ויש אנשים שאין להם כלל. מצב של אדם חסר מדינה הוא מצב אנומלי, המשב"ל עוין תהליכים שיהפכו אנשים חסרי-מדינה, אולם, יחד עם זאת, היא אינה מטילה חובות על מדינה להעניק אזרחות.

אחד מהדברים העיקריים שמעניקה אזרחות לאדם – הזכות להיות באיזשהו מקום, בלא להיות מגורש ממנו.

רובנו מתייחסים לזכות זו כאל מובנת מאליה, אולם המצב אינו כך, יש שאין להם מקום בטוח אליו הם יכולים להיכנס. חלק גדול מהפליטים בעלי אזרחות, אולם הם חשים שהמקום בו מותר להם להיות לא בטוח עבורם, או לא נותן להם הזדמנות לחיים בהם הם רוצים.

אם כן, רוב האנשים הרגילים זוכים באזרחות של מדינה אחת לפחות.

רוב דיני האזרחות מבוססים על אחד מ-2 העקרונות:

1.       עקרון הקרקע-אדמה (Soli);

2.       עקרון הדם.

אלו טיפוסים אידיאלים ובמקומות רבים, האזרחות מוענקת בתערובת של – עקרון הדם ועקרון הקרקע (למי נולדת ואיפה אתה גר). בדרך-כלל מדינות מאפשרות בקלות לאזרח את ילדיהם, אולם אם ההורים הם מהגרים שרוצים לרכוש מעמד במדינה האחרת, הבעיה של הילד יכולה להיות משמעותית, משום שלהם עצמם אין הזכות להתאזרח במדינה בה הם רוצים לחיות. (הבעיה מתעצמת כאשר המדינה אליה הם צריכים לחזור מאזרחת רק כאשר קיים עקרון הקרקע..)

על-פי המשב"ל למדינות יש ריבונות. אחת מההשלכות של הריבונות היא היכולת להכריע בחוקי האזרחות של עצמן.

בדרך-כלל, תושבות קבע אמורה ליצור מצב בו למדינה יש חובה להעניק לאדם גם אזרחות (כפי שכתוב במאמרה של זילברשץ).

העקרון של הזיקה קובע שטוב יהיה אם תהיה חפיפה בין קבוצת האנשים שזכאים לאזרחות במדינה לקבוצת הדמוס שלה.

בנושא מדיניות ההגירה במדינה יש מקור כללי וספציפי. אנחנו נדון בשיעור זה בעיקר בחוק השבות שהוא מסלול ההגירה-עליה של יהודי.

חוק השבות נחקק ב-1950. שנתיים לאחר מכן נחקק חוק האזרחות עם חוק הכניסה לישראל.

לאף אחד מחוקים אלו אין מעמד מיוחד. ברור לגמרי ששאלת האזרחות במדינה היא שאלה חוקתית.

לגבי חוק השבות הייתה השאלה האם לחוקק אותו כחוק-יסוד (התקבל לאחר החלטת הררי). היו מי שרצו לראות בחוק השבות חוק-יסוד. (בן-גוריון התנגד לכך.)

בשנתיים שחלפו בין חוק השבות וחוק האזרחות לא היה בישראל הסדר לגבי רכישת אזרחות במדינת ישראל.

חוק האזרחות קובע מספר מסלולים להתאזרחות:

1.       שבות;

2.       לידה;

3.       תושבות;

4.       מסלול מיוחד להתאזרחות – רכישת אזרחות שלא באחת מהדרכים האלו.

פירוט:

אזרחות מכוח תושבות נועדה לתת מענה זמני, מענה מעבר לסוגית הירושה במדינת ישראל ובין ארץ ישראל-פלשתין.

אזרחות זו נועדה להיות מסלול רכישת אזרחות, לא עבור כל תושבי המדינה, תושבי הקבע שלה (משום שהם קיבלו אזרחות מכוח שבות).

הלא-יהודים שלא קיבלו אזרחות מכוח שבות, אך היו תושבים במדינת ישראל במפקד שנערך בזמן מסוים, אם הם מלאו אחר תנאים מסוימים, הם קיבלו אזרחות ישראלית מכוח ישיבה.

אם כן, הקבלה של אזרחות מכוח תושבות הייתה סטאטית (או סטאטית למחצה), בעוד שרכישת אזרחות מכוח שבות/לידה הן קטגוריות דינאמיות. זאת, משום שאפשר להמשיך לרכוש אזרחות כזו בעקבות אירועים שונים.

אזרחות מכוח תושבות לא הוענקה לכל התושבים הערבים בארץ.

היו נוכחים נפקדים, שהתגוררו בארץ בעת עריכת המכרז, אך לא נפקדו מסיבות שונות.

היו כאלו ששהו בחו"ל, הייתה להם תושבות, אך הם לא קיבלו אזרחות.

זמן רב לאחר החקיקה, פתרו את הבעיה (ב-1980).

אזרחות מכוח לידה – מי שנולד לאזרח ישראלי זכאי לאזרחות ישראלית. האפשרות להעניק אזרחות ישראלית מכוח עקרון הדם מוגבלת לדור אחד, אם היא לא מלווית גם בעקרון הקרקע.

סעיף 5(ח) לחוק האזרחות קובע את התנאים להתאזרחות.

אחד מהתנאים הוא תושבות קבע. כלומר, אדם שאינו אזרח ישראלי נדרש לא רק לקבלת אשרה זמנית, אלא גם לקבלת היתר לישיבת קבע. רק מי ששהה בארץ ישיבת קבע, לאחר מספר שנים, לאחר שבועת אמונים למדינה ועוד מספר תנאים, לשר הפנים יש שיקול דעת בהתאזרחות שלו.

מי שאינו אזרח המדינה ורוצה ליצור קשר משפחתי מדרגה ראשונה/יש לו קשר כזה, חל עליו סעיף 7 לחוק האזרחות.

סעיף 7 = מסלול שמצמצם מאד את שיקול הדעת.

רכישת אזרחות במדינת ישראל, מבחינה כמותית, נעשית ברובה במסלול השבות ובמסלול הלידה.

אין במדינת ישראל מה שיש במרבית ממדינות העולם – מסלול הגירה. כלומר, מסלולי כניסה לישראל שמיועדים לכתחילה למסלול של התאזרחות. (עם זאת, בשנים האחרונות יש פונקציות ששוק העבודה במדינה נדרש להן ויש לעשות שימוש במסלול זה... מבחינת הרכבה של החברה, השאלות המתעוררות בעניין זה – בעלות משמעות רבה.)