סיכומים: מבוא להיסטוריה פוליטית: הודו במלחמת העולם השנייה

Wednesday, March 28, 2012

מבוא להיסטוריה פוליטית: הודו במלחמת העולם השנייה

מלחמת העולם השנייה. תקופה רעה לגבי שתי מערכות היחסים האמורות. המשנה למלך מכניס את הודו למלחמה. אנשי הקונגרס יוצאים מן הממשלה. ב- 1942 גנדי מקים תנועה: "quit-india". בשנה זו יוצאת הצהרה על הפיכת הודו לדומניון.

מדינות הציר מתחילות לאיים על הודו באופן ממשי. הבריטים מצליחים לזכות בתמיכה הודית עממית מוסיימת. 2.5 מיליון הודים משרתים בצבא הבריטי. רק 30,000 מתגייסים לצבא האנטי-בריטי הפרו-יפני, indian national army. עם תום המלחמה מובן כי בריטניה הולכת לסגת. בבחירות הראשונות לאחר המלחמה זוכה הליגה המוסלמית בכל המושבים בקונגרס המוקצים למוסלמים.

נשלחת ועדה של 3 שרים להודו בדבר חלוקתה אי-חלוקתה של הודו. הליגה המוסלמית מתחילה לפעול באופן רציני בעד חלוקת הודו. 16.8.1946 בכלכותה: direct action day. מתפתחות מהומות קשות בין הינדים למוסלמים וביום אחד מתים 5,000 איש. הולכת ומתגבשת ההבנה שלא יהיה ניתן להקים מדינה מאוחדת. עולות שתי אפשרויות: שלטון בריטי לעשר שנים נוספות; ו- חלוקת הודו לעשרות תת-יחידות שיכהו את הקונפליקט האתני-דתי. בריטניה דוחה את העניין וממנה משנה-למלך חדש. הלה מבקש לפצל עד יוני 1948 את הודו ל- 2 מדינות עצמאיות. נשמעים קולות בבריטניה לזרז את הנסיגה [לאור קשיים כלכליים בהחזקת השליטה], ולאור התחזקותן של התנועות הלאומיות ושל הקולות הקיצוניים. ב- 18.7.1947 קורה משהו וב- 14.8 מכריזה פקיסטן על עצמאות; והודו מכריזה ב- 15.8. ועידת רדקליף אמורה להכריע תוך חצי שנה על אופן החלוקה. בועדה חברים בריטי אחד, 2 מוסלמים ו- 2 הינדים. הבריטי, רדקליף, הוא שמשרטט את קו החלוקה. התכנית מכונה מאונטבאטן.

3 בעיות מרכזיות ניצבות בפני הועדה:

ריכוז המוסלמים בהודו בשני קצוות רחוקים של הודו. עולה הצעה, שמתממשת ומתקיימת עד 1971, להקים ווסט-פקיסטן, ואיסט-פקיסטן, שהופכת באותה שנה לבנגלדש.
בעיה נוספת: חבל פנג'אב. הסיקים בעלי-ברית של ההינדים והם מרוכזים, עם ההינדים במזרח המדינה. והמוסלמים במערבה. הקו המשורטט מכניס אוכלוסייה מן הצד האחד לשטח האוכלוסייה האחרת. גלי פליטים של כ- 8-10 פליטים רק בחבל פנג'אב. כ- 15 מיליון סה"כ. ובכלל זה תופעות של רצח המוני, בין 200 אלף למיליון הרוגים (יש אומרים 2.5-3 מיליון).
קשמיר, שהייתה נסיכות. לפי תכנית מאונטבאטן לנסיכויות הייתה הסמכות להצטרף להודו או פקיסטן. בקשמיר, מדינה בעלת רוב מוסלמי, מיעוט הינדי ונסיך סיקי משתעשע ברעיון של עצמאות ולא מגבש מהלך מפורש ושלם של התשייכות. באוקטובר 1947 מחוז מוסלמי בתוך קשמיר מכריז על פרישה: קשמיר החופשית. כוח פקיסטני נכנס למחוז ובהמשך למדינה כולה, ההודים כנ"ל. פורצת מלחמה עד 1948, שמסתיימת בחסות האו"ם. 3\2 מהשטח נשאר אצל הודו ו- 1/3 בפקיסטן. 1965: מלחמה נוספת.

ראה גם: היסטוריה פוליטית בת זמננו

סיכומים נוספים בהיסטוריה פוליטית:

מבוא להיסטוריה פוליטית: מתי מתחילה המאה ה-20?

מבוא להיסטוריה פוליטית: מרד הבוקסרים בסין

מבוא להיסטוריה פוליטית: האימפריאליזם במאה ה-19

מבוא להיסטוריה פוליטית: האימפריאליזם בראשית המאה ה-20

מבוא להיסטוריה פוליטית: המודרניזציה באירופה בראשית המאה ה-20

מבוא להיסטוריה פוליטית: תמורות פוליטיות באירופה בראשית המאה העשרים

מבוא להיסטוריה פוליטית: לאומיות, אידיאולוגיה ואימפריאליזם

מבוא להיסטוריה פוליטית: אידיאולוגיות באירופה בראשית המאה ה-20

מבוא להיסטוריה פוליטית: עימותים אידיאולוגיים בראשית המאה העשרים

מבוא להיסטוריה פוליטית: גרמניה, אוסטרו-הונגריה, צרפת ואיטליה