השלכות היות ישראל מדינה יהודית

כרגע המדינה מוגדרת "יהודית".

היהודים שולטים בהגירה, בביטחון, והם קובעים את התרבות הציבורית והסמלים.

הפונקציה של המדינה הזו: _, לאפשר ביטחון פיזי ולאפשר פיתוח והנחלה של התרבות הייחודית, הנחוצה לשימור הקולקטיב, שהוא בעל הזכות להגדרה עצמית מדינתית.

כשמדברים על קונספט של מדינה לאומית, יש לדבר בעיקר על ההיבטים התרבותיים.

המדינה היהודית צריכה להיות זו שבתוכה מנחילים, בצורה רגילה ומחדלית, את התרבות של הקולקטיב הזה. אנשים במדינה גדלים יהודים לא בגלל המאמצים שהם מפעילים, בדומה ליהודים בגולה, אלא משום שהם נשענים בזהות שלהם על התרבות היהודית הציבורית.

גנץ מודה שבתנאים הנוכחיים בארץ-ישראל היהודים זכאים לא רק להגדרה עצמית תת-מדינתית, אלא גם להגדרה עצמית מדינתית. זאת, משום שיש סכסוך דמים בלתי-פתור בין היהודים והערבים, שבמסגרתו היהודים זקוקים למדינה בה יש להם השליטה, גם על הבטחון הפנימי וגם על החיצוני. הוא מודה שתיתכנה למצב הזה השלכות מסוימות גם על מדיניות ההגירה, בשל ההעדפה.

אולם, גנץ סבור שמשום שההגדרה העצמית יהודית, יש לצמצם את ההיבטים הדתיים של המדינה היהודית למינימום המתחייב מהמצב הזה של הסכסוך. דברים אלו זמניים, ומותנים בכך שאכן יימשך הסכסוך, משום שברגע שיסתיים הסכסוך בין יהודים וערבים באזור, יש לעבור למודל נכון יותר של הגדרה עצמית תת-מדינתית. הוא מגביל, במידה רבה, את ההצדקה שיש למדינה היהודית.

מהם המאפיינים המרכזיים שיהיו קיימים לישראל כמדינה היהודית?

·         חוק השבות – העדפה של יהודים בעלייה, שמתבטאת בהקניה אוטומאטית של אזרחות לכל יהודי שעולה ארצה.

יש התבטאויות בפסיקה, שאומרות שחוק השבות הוא ההיבט היחיד המשמעותי והרלוונטי מבחינת ה"יהודיות" של המדינה.

למשל, בפס"ד קעאדאן אמר ברק כי חוק השבות הוא חוק חשוב, אך לא עוסק בהפליה בין יהודים לערבים, משום שהוא המפתח בלבד. הוא עוסק בשאלה – מי ייכנס לבית, אך בתוך הבית כולם שווים.

מדינת ישראל אכן לא אמורה להפלות את אזרחיה על בסיס של לאום או דת, אך חוק השבות אינו ההיבט הלגיטימי היחיד.

·         שפות – כאן יש מחלוקת, משום שבפס"ד מעניין שנראה בהמשך, בנוגע לכיתוב עברי-ערבי שצריך להיות במקומות מסוימים, אך עדיין – יש מקומות בהם יש את הבכורה למעמד של השפה העברית.

·         חוק יסודות המשפט – ניכרת שחיקה בעניין הפניה לעקרונות מורשת ישראל.
מחלוקת מעניינת קיימת בין ברק לאלון, על השאלה האם יש כניסה ל"עקרונות מורשת ישראל". לא הרבה דנים בנושא זה, אך בסופו של דבר, באופן מעשי, אין הרבה התייחסות למשפט העברי, כאמור; אין הרבה ניסיון להנחיל תרבות יהודית.

·         ההכרזה על הקמת המדינה-מגילת העצמאות – מדינת ישראל תהא מושתתת על עקרונותיהם של דיני ישראל. בהתאם לאמור בהכרזה, מדינת ישראל תשמש כלי לפיתוח והנחלה של תרבות. דרך זו תהיה על-ידי ההדגשה והשימור של התשובות שניתנות לשאלות יסוד מוסריות בתרבות שלנו. נעשה ניסיון להשתמש בהכרזה זו ככלי ליצירה משפטית.

ב-2 האחרונים מבוססת ההסכמה של עקרונות מוסר, יושר ושלום כעקרונות בסיס, עקרונות אוניברסאליים, אך על העקרונות להילקח ממורשת ישראל.

אין ספק שמדינת ישראל מקיימת תרבות יהודית דתית פעילה, בכל המגזרים.