תנורו של עכנאי במחשבה המדינית היהודית

"תנורו של עכנאי" משמש כמקרה פרדיגמתי במחשבה המדינית היהודית מכיוון שהוא מאיר סוגיות מרכזיות שונות במחשבה היהודית שהראשונה מבניהם נוכל לראות מצב שבו האדם מגביל את האל- יחסי האל והאדם בניהול הפוליס. האל נתן את החוקים ואת העקרונות. וכאשר זה מגיע לזירה הארצית הוא צריך לעצור ולא להתערב בנעשה. היכן שבני האדם מקיימים את ההלכה על פי פרשנותם. מקרה זה בעצם מביא לנו מקרה אשר עומד בסתירה, מצד אחד ר' אליעזר צודק- התנור כשר, ומותר לשימוש. אך אם זאת ישנו חוק אשר אומר "אחר רבים להטות" שאר חכמי הסנהדרין חושבים אחרת ולכן ההלכה לצידם. למרות צדקתו של ר' אליעזר, והניסים המופתים שהוא עושה ואי הסכמתם של החכמים אלוקים מסתכל בשמים ומחייך. יש לנו כאן מקרה אשר משמש לנו כמודל אשר אומר שבפוליס האדם מעצב את עולמו.

סוגיה שנייה שרלוונטית למחשבה המדינית היהודית היא סוגית היציבות הפוליטית. תנורו של עכנאי מציג מצב של סוגיה אשר מצד אחד יש את ר' אליעזר אשר אומר שהתנור כשר, מצד שני יש חכמי סנהדרין אשר אומרים שהתנור אינו כשר. ר' אליעזר מביא הוכחות ניסיות ומשתמש במופתים אשר אכן מופיעים ומוכיחים את צדקתו. ומצד שני יש את חכמי הסנהדרין אשר מהווים רוב, בכדי לשמור על היציבות הפוליטית ההלכה היא לפי חכמי הסנהדרין ולא לפי ר' אליעזר. האמת לא נמצאת אצל חכמי הסנהדרין ובת קול באה וצועקת- אך לשם היציבות הפוליטית ההלכה לפי חכמי הסנהדרין.- מכיוון שהתורה לא יכולה ללכת לפי הכרעה של השמיים. אי אפשר לבנות עולם יציב על פי מערך ניסי ולכן האמת נסוגה עבור היציבות הפוליטית.

סוגיה שלישית אשר תנורו של עכנאי מלמד אותנו היא ה-'סמכות'- סמכותם של חכמים נובעת מחוכמתם. יש שתי סמכויות הכרתית- וציווית. במקרה שלנו זו סמכות ציווית. המודל הציווי מיוחס לרבי אליעזר אשר השתמש במופתים בכדי להוכיח את צדקתו- במקרה התנור. אך למרות זאת ההלכה נפסקה על פי חכמי בית המדרש. ישנה לחכמים את הסמכות. 

מקרה פרדיגמאטי שנוגע ב-3 תימות:

1.       האל והאדם בניהול הפוליס -> מודלים ביחסי האל והאדם -> מודל העימות- שבו האדם מגביל את האל, לאחר שהאל נתן את התורה הוא לא מתערב בנעשה בין בני האדם, הפועלים על פי עקרון- 'אחרי רבים להטות' וכך יש חירות פרשנית לאדם.

2.       יציבות פוליטית, למרות שלפי חוקיו של האל ר' אליעזר צודק- ואפילו נעשים מופתים היציבות הפוליטית יש לה משקל חשוב ולכן נראה שההלכה לפי חכמי סנהדרין.

3.       בידי מי הסמכות?- מודל הציווי. במקרה תנורו של עכנאי ר' אליעזר השתמש במופתים והם אכן הופיעו. אך ההלכה נפסקה בידי חכמי סנהדרין- ר' יהושע גם כן אשתמש  באלמנטים ציווים- כדי להוכיח את טענתו.