מבוא להיסטוריה פוליטית: היווצרותן של מהפכות לאחר
מלחמת העולם הראשונה.
"ברור
כי" התוצאה המרכזית של מלחמת העולם הראשונה אינה הקמה של הרבה מדינות לאום, או
הקמה מחדש של מדינות שנמקו. תוצאה זו היא היווצרותן של המהפכות. מיעוטים אתניים
שנדחקו לקצה, פועלים, נשים, ושאר מיעוטים שחשו דחויים, יכלו, ורצו להתקומם עתה.
המלחמה מצד אחד לחצה אוכלוסיות אלה עוד יותר ומצד שני, כלומר: בתוך כך,
העמידה אותם על דעתם. בכל רחבי אירופה נוצרות ממשלות אחדות ואלו הכבירו הבטחות
להמוניהם על הימים הטובים שיבואו לאחר המלחמה. הבטחות אלה, כדי להמשיך ולגייס את
ההמון, הן שהובילו, בין-השאר, לבקשת הפיצויים המטורפת מגרמניה (והן שהובילו גם את
גרמניה להשית קנס פיצויים על רוסיה לאחר מלחמת פרוסיה המזרחית, שנים ספורות לפני
מלחמת העולם הראשונה: 6 מיליארד מארק). הנכים למשל היוו בעיה חסרת-תקדים בהיקפה. חוסר
היכולת לבצע שינוי סטרוקטורלי מפליג תו"כ שימור השלטון, מוביל לכך (...)
שהפלגים השונים, המופלים, המקופחים, מצד אחד חשו שיש לקדם את ענייניהם (רעיונית)
ומצד שני ראו אפשרות לעשות כן (טכנית, מעשית). מהפכת אוקטובר אינה המהפכה היחידה.
בגרמניה ישנן 3: מהפכה בבוואריה, מהפכה בקרב הצי לפני סוף המלחמה, המהפכה
הספרטיסטית בברלין בראשות רוזה לוקסמבורג. (...) נוצר שילוב בין אידיאולוגיות שהיו
קיימות מזמן לבין סיטואציות משבריות שיצרו הזדמנויות.
מהפכה. שום מהפכה פוליטית אינה
מנותקת מתמורות חברתיות תרבותיות מפליגות. רוב המהפכות מבקשות לקדם סט חדש של
ערכים. הגדרה פורמלית של מהפכה: שינוי משמעותי בקנה מידה גדול שמתרחש בעת ובעונה
אחת בתחום הפוליטי והכלכלי כאשר מטרתה להרוס את המבנים והנורמות הקיימים כדי
להגדיר נורמות ומוסדות חדשים שיטפלו במה שנראה כבעיות המרכזיות של אותה חברה.
ישנן
מהפכות אלימות, המתגלגלות לעתים למלחמת-אזרחים; וישנן מהפכות שקטות יותר. ישנן
מהפכות שחלה בהם התערבות בינ"ל (ר': האמריקאית, הבולשביקית). יש הטוענים כי
המהפכה האמריקאית הייתה בלתי-אלימה יחסית, ואולם היום ידוע כי אין הדבר כן, אף
שבאופן יחסי אמנם הייתה בה מעט אלימות יחסית.
קארל מרקס
הגדיר שתי
הגדרות שונות למהפכה. אופן אחד: כשתהליך הייצור ("כוחות הייצור") מתפתח
באופן שהוא אינו מסוגל להכיל את אופן החיים הקיים ("שיטת הייצור")
מתרחשת מהפכה. השינויים הפוליטיים החוקיים מתרחשים\משתקפים במבנה העל, אך ההתרחשות
עצמה מתנהלת ברמה הכלכלית. הגדרה שנייה: מלחמת המעמדות, דרך מסויימת של הליכה
לקראת מהפכה, אשר לאחריה תסתיימנה הסתירות.
לנין,
שהיה מרקסיסט
אך ראה חסרונות בהגותו של מרקס, הכניס את מושג "הסוכן
המהפכני". היינו האוואנגרד, כוח הקדמה של אינטלקטואלים, המבינים את מרקס
כהלכה, ומוכנים להתארגן כמפלגה למען הובלת המהפכה גם כשהתנאים האובייקטיבים שמארקס
דרש אינם קיימים עדיין.
המהפכה איננה תהליך
אחיד-לכיד. בכל מהפכה ישנה בשלב מסויים תפיסה (capture) של
השלטון הפוליטי, השתלטות שנעשית בד"כ בצורה של מהפכה [אלימה וגורפת
בד"כ]. אך אפשר גם לבצע מהפכה ע"י רפורמות [במיעוט המקרים]. עפ"י
רוב מתבצע הדבר בכוח. האיזונים יתרחשו בהמשך במסגרת המוסדות המפלגתיים-השלטוניים
החדשים. למהפכות יש רכיב אתי, וכן רכיב נורמטיבי של חזון על אודות דמותו של האדם
החדש, כפי שהיא צריכה להיות.
ראה גם: היסטוריה פוליטית בת זמננו
סיכומים נוספים בהיסטוריה פוליטית:
No comments:
Post a Comment