פרק א' לאום ומדינת לאום
ארבעת התנאים ההכרחיים לקיומה של מדינה
1. טריטוריה – שטח מדינה בגבולות מוגדרים הכולל יבשה מים: נהרות, אגמים, תעלות
מלאכותיות, חלק ממי הים ואוויר. השטח אינו חייב להיות רצוף.
2. אוכלוסייה – האוכלוסייה מורכבת ברובה מציבור של אזרחים וממיעוט של לא-אזרחים.
כל מדינה קובעת בחוקיה מי זכאי לאזרחות ומה הן זכויותיהם וחובותיהם של
האזרחים.
3. שלטון – גוף שולט באמצעות מוסדותיו בטריטוריה ובאוכלוסייה.
4. עצמאות – המדינה רשאית להחליט כיצד לפעול בענייני הפנים ובענייני החוץ שלה, להטיל
מרות בענייני פנים ולפעול בחופשיות כלפי חוץ. היא איננה כפופה להוראות של מדינה
אחרת.
קבוצה אתנית ולאום
קבוצה אתנית: קבוצה של אנשים שלהם יש כמה יסודות משותפים שאינם פרי בחירה, כמו:
מוצא, שפה, תרבות, היסטוריה וכו'. קבוצה זו אינה שואפת להגדרה עצמית (למשל הדרוזים
בישראל).
לאום: קבוצה חברתית בעלת זהות משותפת, השואפת להגדרה עצמית במסגרת של מדינה
ריבונית. דוגמא ללאום היא הלאום היהודי.
לאומיות אתנית ולאומיות פוליטית
לאומיות אתנית: התגבשות של לאומים על בסיס יסודות שאינם פרי בחירה, כמו – היסטוריה,
שפה ומוצא משותפים ולפעמים גם דת. זאת יותר מאשר על יסודות שהם פרי בחירה, כמו ערכים
ואידיאולוגיה משותפת.
דוגמא למדינה שבה יש לאומיות אתנית היא מדינת ישראל שהוקמה בשם הדת היהודית.
לאומיות פוליטית: התגבשות של לאום והגדרת הזהות הלאומית מבוססת בעיקר על יסודות שהם
פרי בחירה, כמו ערכים ואידיאולוגיה ופחות על יסודות אתניים (שהם אינם פרי בחירה).
ארצות הברית הינה דוגמא ללאום פוליטי שכן היא הוקמה בשם ערכים ואידיאולוגיה משותפים.
הניסיונות לבנות עולם על-פי הרעיון "מדינה לכל לאום" ו"כל הלאום במדינה אחת" – שלכל
לאום תהיה מדינה משלו ושתהיה חפיפה בין לאום למדינה נכשלו:
- העולם מורכב מקבוצות לאום רבות אשר לעתים מפוזרות בטריטוריות רבות.
- היענות לתביעות של כל אחד מהלאומים להקמת מדינה עצמאית משלו פירושה שינוי
גבול במדינה שבה הם יושבים – פגיעה בעיקרון השלמות הטריטוריאלית של המדינה
שבה חיה קבוצת הלאום.
- קשה ליצור תנאים פוליטיים וכלכליים לקבוצת מיעוט המפוזרת ומעורבת בתוך
אוכלוסיית הרוב, שיאפשרו לה לקיים יחידה מדינית נפרדת.
סוגי המדינות הלאומיות השונות – קיימים בעולם דגמים שונים של מדינות:
1. מדינות לאום הומוגניות – כוללות בני עם אחד, או שהמיעוט הלאומי הקיים בהם מבוטל
מבחינה מספרית. (למשל: יפן ופורטוגל)
2. מדינות לאום – מדינות המדגישות את היסודות האתניים בלאומיות. כוללות רוב לאומי
אחד וקבוצת מיעוט או מספר קבוצות של מיעוטים לאומיים נוספים. זהו הדגם הנפוץ.
(למשל: איטליה, קנדה, בריטניה, ישראל)
3. מדינות דו-לאומיות – היא מדינה שבה לשני לאומים יש מעמד שווה, פחות או יותר.
המעמד הזה מוכר בחוקת המדינה, במוסדות השלטון ובמערכת החינוך. (למשל: בלגיה)
4. מדינות רב-לאומיות – שייכות למספר רב של עמים. (למשל: שוויץ)
הצד הדומה בכל מדינות הלאום הדמוקרטיות הוא שהזהות הלאומית שלהן משלבת בין יסודות
פוליטיים ובין יסודות אתניים.
הצד השונה הוא בדגש שנותנת כל מדינת לאום לכל אחד מיסודות אלו.
חזרה אל:
סיכומים נוספים:
No comments:
Post a Comment