סוגי שאלות- שאלה פתוחה, שאלה סגורה, שאלה ישירה ושאלת השלכה.
שאלה פתוחה – מענה חופשי על פי דעתו של המשיב ללא כל הכוונה מצד השואל. יתרונות: החוקר איננו מגביל את המרואיין לתשובות שהוא ניסח. שאלות פתוחות הן גמישות ויש אפשרות להעמיק הן מאפשרות למראיין להבהיר אי הבנות והן מעודדות קשר חי. חסרונות: שאלות פתוחות מעלות לתודעת המרואיין את התשובות הבולטות ביותר. ושוב אין הוא מתאמץ לחשוב על אפשרויות אחרות פחות בולטות. שאלה פתוחה היא קשה לתשובה ועוד יותר קשה לניתוח. הניסיון מראה כסקר המשתמש בשאלון ובראיון מובנים התשובות לשאלות הפתוחות הן דלו. ומרואיינים רבים אינם משיבים כלל לשאלות הפתוחות.
שאלות סגורות – שאלה שהמענה עליה אינו חופשי. יתרונות: שאלות סגורות הן קלות לשאול ומהירות לענות. החוקר מקבל מידע רלוונטי כי השאלות והתשובות נבחרו בקפידה. ניתוח התשובות הינו קל ונעשה במהירת. כל המרואיינים מתייחסים לאותם משתנים. נוח לענות על שאלות סגורות ולכן אחוז המרואיינים שאינם עונים על שאלה כזאת הוא קטן יחסית. חסרונות: התשובות מוכנות מראש ואם החוקר לא חשב מלכתחילה על כל התשובות האפשריות המרואיין עלול שלא למצוא במבחר הקיים את זו המתאימה לו. עלולות להכניס הטיה עם על ידי כפיית המגיב לבחור מתוך חלופות נתונות ואם על ידי גרימה למגיב לחשוב על חלופה של הייתה עולה על דעתו.
התשובות האפשריות לשאלות הסגורות מאופיינות בשני היבטים:
- תשובות מספריות לעומת תשובות מילוליות.
- תשובות מוחלטות לעומת תשובות יחסיות.
תשובה מילולית - תשובה שכתובה במילים.
תשובות מילוליות לעומת תשובות מספריות - גם תשובות מילוליות מסודרות על סולם סדר, לעיתים קרובות נהוג להציג מספרים והערכות מילוליות גם יחד.
תשובות מספריות נקודות למחשבה - מספר תשובות אי זוגי מאפשר לנבדק לברוח לאמצע כלומר לנקוט עמדה ניטראלית מצד שני מספר תשובות שהיא זוגית אין תשובה שהיא באמצע ולפעמיים זוהי באמת השקפתו של הנבדק. התלבטות בנוגע למספר הדרגות בסקלה, ככל שאני נותן יותר דרגות אני מאפשר תשובה עדינה יותר. התשובות לשאלות הן בסולם סדר, סולם סדר שיש בו יותר מחמש דרגות הופך להיות סולם רווח וניתן לחשב בו חישובים סטטיסטים ולכן אם החוקר מעוניין בחישוביים סטטיסטים עליו להשתמש בסולם שלפחות חמש דרגות.
תשובה מוחלטת – בשיטה זו מבקשים מהנשאל לתת הערכה לכמה גורמים , כאשר עליו להתייחס לכל גורם בנפרד. כל גורם עומד בפני עצמו.
תשובה יחסית – בשיטה זו המרואיין מתבקש לדרג כל פריט ביחס לפריט אחר, כלומר ההתייחסות לפריט מסוים אינה התייחסות לפריט העומד בפני עצמו אלא התייחסות לפריט ביחס לפריט אחר. בעייתיות בתשובה יחסית: מרואיינים יכולים להיתפס לתשובה הקרובה לעמדתם ברשימת התשובות ולא לבדוק את התשובות האחרות שאומנם מופיעות מאוחר ברשימה אך קולעות לדעתו. פיתרון: הצגת הפריטים רשימת הא"ב, הכנת כמה נוסחים מהן השאלון כאשר בכל נוסח הפריטים יהיו מסודרים בנוסח שונה. השימוש בשיטות אלו עשוי להקטין את השפעת הסדר אך לא לבטלה.
שאלה ישירה - שאלה שנשאלת באופן ישיר, שואלים את הנבדק על השקפותיו ועמדותיו. אולם קורה לפעמיים שהבנת השאלה גורמת למרואיין מבוכה, חשש או בושה ואין הוא מסוגל להשיב עליה תשובה אמינה. במקרים כאלה נשתמש בשאלת השלכה.
שאלת השלכה- המרואיין נשאל על אנשים אחרים, מתוך הנחה שהוא ישליך את דעתו על אחרים. החוקר מניח שתשובותיו של הנבדק משקפות את דעותיו ואמונתו שלו שאותן הוא מטיל על אחרים. יתרון: מניעת הטיה של רצייה חברתית במחקר, מאפשר לחוקר לשאול שאלות שעלולות לגרום מבוכה לנבדק, או שאלות שהנבדק ישיב עליהם בהתאם לנורמות המקובלות בחברה או שאלות שכדי לענות עליהם בכנות על הנבדק להודות בבורות. חיסרון: קיים סיכון שהנבדק עונה באמת על אחרים ולא על פי דעותיו.
ראה גם: סוגי שאלות בסקרים
No comments:
Post a Comment