החברה הישראלית: חברה רבת-שסעים
החברה במדינת ישראל היא חברה הטרוגנית – חברה המורכבת מקבוצות שונות הנבדלות זו
מזו מבחינת השתייכותן הלאומית, הדתית, העדתית, המעמדית והפוליטית.
בשל הרכב זה מוגדרת החברה הישראלית כחברה רב-תרבותית, רב-עדתית, שיש בה מיעוט
לאומי.
מדיניות כור ההיתוך היא מדיניות שנקבעה עם קום המדינה, אשר שמה לה כמטרה לבנות
חברה חדשה ולעצב את דמותו של "הישראלי החדש" בדמות התרבות הדומיננטית בחברה. על
פי תפיסתו של דוד בן גוריון, יש להנחיל לעולים החדשים את המורשת של היישוב: ציונות,
חלוציות, אהבת הארץ וערכים מתוך התרבות המערבית המודרנית, ויצור ע"י החינוך והשירות
המשותף בצה"ל, דמות של אומה חדשה, השונה במהותה מהמסורת שהעולים הביאו מארצות
מוצאם. גישה זו נבעה בעיקר מהחשש שעולים בעלי תרבויות השונות מזו שאפיינה את בני
יישוב היהודי בארץ ישראל לפני קום המדינה, לא ימשיכו את מורשת היישוב. על כן שאפו
ראשי המדינה לנסות ליצור דמות של ישראלי חדש, דמות שהעולים יתחנכו להתנהג כמוה.
שסע פירושו קווי גבול חברתיים החוצים את החברה ומחלקים אותה למחנות שונים. בין
מחנות אלה מתקיים מתח.
שסעים בחברה הישראלית: בחברה הישראלית יש חמישה שסעים מרכזיים:
שסע לאומי בין הרוב היהודי למיעוט הערבי.
שסע דתי בין יהודים דתיים לבין יהודים לא דתיים.
שסע עדתי בין אשכנזים יוצאי אירופה אמריקה לבין מזרחים יוצאי אסיה ואפריקה.
שסע אידיאולוגי-פוליטי בין ימין ניצי לבין שמאל יוני בנושאי חוץ וביטחון, כגון הסכמי
אוסלו, עתיד יהודה שומרון וחבל עזה, עתיד רמת הגולן.
שסע מעמדי-חברתי-כלכלי בין עשירים לעניים, משכילים למשכילים פחות, תושבי ישובים
מבוססים לתושבי עיירות פיתוח.
חמשת השסעים מבטאים מתח, קיטוב ומחלוקות בין הקבוצות השונות בחברה הישראלית
ופוגעים בלכידות החברתית במדינה.
שסע צולב – כאשר אין מתאם בין שסעים שונים. כלומר, אנשים שונים עשויים להשתייך
לקבוצות שונות בשסעים שונים; אנשים הנמנים עם קבוצה אחת בשסע מסוים, יכולים
להימנות עם קבוצות אחרות בשסעים האחרים.
לדוגמה: יש דתיים שהם אשכנזים ויש שהם ספרדיים ויש ביניהם גם ימניים וגם שמאלניים.
שסע חופף – כאשר יש מתאם בין שסעים שונים. לדוגמה: כאשר יש מתאם בין המוצא בשסע
העדתי לבין המיקום בסולם החברתי-כלכלי בשסע המעמדי.
למשל אם כל הספרדים היו עניים וכל האשכנזיים עשירים.
שסע חופף מסוכן יותר לחברה משום שהוא עלול להחריף את המתח בין הקבוצות השונות
בחברה, בעוד ששסע צולב עשוי להפחית את המתח בין הקבוצות השונות בחברה.
כדי להתמודד עם הפיצול החברתי התפתחו בישראל מנגנונים שנועדו להפחית את המתחים
שמקורם בשסעים החברתיים כמו:
* שיטת הבחירות היחסית,
* ממשל קואליציוני,
* הכרה בפלורליזם על ידי מתן זכויות לקבוצות השונות,
* הסדר הסטטוס-קוו ביחסי דת ומדינה,
* מדיניות של העדפה מתקנת כלפי קבוצות ותת-קבוצות שאינן מיוצגות פוליטית או
המופלות לרעה.
No comments:
Post a Comment