סיכום שיטות מחקר: מערכי מחקר

מערכי מחקר

לאחר שנקבעו מטרות והשערות המחקר  והוגדרו המשתנים. החוקר מגיע לשלב של בניית מערך המחקר בעזרתו יבדקו השערות המחקר. מערך מחקר כולל בתוכו את התנאים לאיסוף הנתונים וניתוחם במטרה לאשש או להפריע את השערות המחקר, מערך המחקר מגדיר בעיקר מערך המחקר שלי בודק אם אפשר למצוא סיבתיות.

1. האם החוקר עמד בכל התנאים להוכחה סיבתית בין המשתנים.
2. מהם התחומים הניתנים להכללה, האם ניתן להכליל את התוצאות לגבי אוכלוסייה גדולה יותר או לגבי מצבים שונים.

התנאים להוכחת סיבתיות- מה צריך להיות במחקר? כדי שנוכל לומר שהוא יכול להראות סיבתיות.

1. שונות משותפת- כיום קשר סטטיסטי.
2. ביסוס סדר זמנים של האירועים.
3. שליטה בהסברים אלטרנטיבי.
4. קשר הגיוני וביסוס תיאורטי.

לאור תנאי הסיבתיות הדרושים נוצרו שני סוגים של מערכי מחקר, מערכי מחקר ניסוי ומערכי מחקר דמוי ניסוי.

מערכי מחקר ניסויים

סימנים-

X- מניפולציה.

O – תצפית של המשתנה התלוי.

R- הקצאה רנדומאלית של משתנים לקבוצות.

------ קו מרוסק –אין הקצאה מקרית לקבוצות.

ישנם שלושה סוגים של מערכי מחקר ניסויים, ניסוי קלאסי, מערך אחרי וסלומון.

·          ניסוי קלאסי - בסופו של דבר משווים בין קבוצות הניסוי לקבוצת הביקורת.

R O1 X O3

R O2     4O

·          מערך אחרי בלבד עם קבוצת ביקורת – יש רק מדידה אחת אחרי

R   X 1        O

 O2      R

·         ניסוי סלומון – משלב גם את הניסוי הקלאסי וגם את מערך האחרי.

R O1 X O3

R O2     4O

R      X  5        O

 O6         R

מאפייני מערכי מחקר ניסויים -  מערך ניסויי נבנה  כדיי להוכיח סיבתיות, הקצאה רנדומאלית מקרית, השוואה בין הקבוצות כדיי להבין את ההשפעה של המשתנה הבלתי תלוי. הקצאת ערכים שונים של המשתנה הבלתי תלוי לקבוצות השונות, הפעלת מניפולציה ושליטה על גורמים חיצוניים. החוקר צריך לוודא שאין הסברים מתחרים שמהווים אלטרנטיבה לקשר הנצפה בין שתי המשתנים, הסברים אלטרנטיביים אלו מכונים גם איומים. את האיומים אלו אנחנו מחלקים לשני סוגים, פנימיים לפעולת המחקר וחיצוניים לפעולת המחקר.

 איומי תוקף פנימי ( הבן במארב ,דה) -  תוקף הפנימי עוסק בשאלה האם הטיפול בניסוי הוא זה שגרם להבדלים בין קבוצת הביקורת לקבוצת הניסוי או שיש הסברים אחרים. נוגע בשאלת הבלבדיות של המניפולציה ויש לו חשיבות רבה כיוון שהפרחת הסברים חלופיים מהווים תנאי להסקת קשר סיבתי.

איומים אפשריים על תוקף פנימי-

1. היסטוריה – מאורעות הקורים במהלך הניסוי, בין מדידת המשתנה התלוי לפני הטיפול בניסוי לבין מדידת המשתנה התלוי לאחר הניסוי.
2. בשילה, הבשלה - תהליך שעוברים נבדקי המחקר במהלך הניסוי כפונקציה של מעבר זמן כגון, עייפות, התפתחות, רעב או כל שינוי אחר שחל בנבדקים ואינו קשור למשתנה הבלתי בתלוי.
3. מכשור-  מכשיר המדידה שבו משתמש החוקר עלול להוות איום כאשר חלים בו שינויים בין שתי המדידות: כיול עייפות החוקר.
4. ברירה -  כאשר אפשר לייחס את תוצאות הניסוי להבדלים הקיימים מראש בין שתי הקבוצות.
5. נשירה – קורה שאנשים נושרים מהניסיון מסיבות שונות, במידה והנשירה אינה מקרית כלומר אינה ביחס שווה בתוך קבוצות הניסוי  אפשר ליחס את אפקט הניסוי לנשירה בררנית בקבוצת הניסוי.
6. מדידה -  ישנה סכנה שתהליך המדידה מאיים על התוקף בך שהוא משנה את הנבדק ובפרט את התכונה הנמדדת. כי לעיתים קורה שמדידה ראשונה של התלוי משפיעה על המדידה השנייה ללא קשר למשתנה הבלתי תלוי.
7. רגרסיה סטטיסטית (נסיגה לממוצע) -  מאיימת על התוקף כאשר קבוצות הניסוי או הביקורת נבחרו על פי הציונים הקיצוניים.
8. אינטראקציה בין איומים שונים-  שילוב של כמה איומים יחד.
9. היסטוריה מקומית – אירוע שמתרחש באחת מן הקבוצות.
10. מעבר מידע בין קבוצת הניסוי לקבוצת הביקורת – דליפת מידע בין הקבוצות העלולה להרוס את השפעת המניפולציה.

כיצד מתגברים מערכי הניסוי על איומי התוקף הפנימי?

איומים 1-8 הם בעצם טעויות שיטתיות, טעויות בין הקבוצות. האמצעים היעילים ביותר להתמודד איתם הם השימוש בקבוצת ניסוי ובקבוצת ביקורת והקצאה מקרית של הנבדקים.

איומים 9-10 הם בעצם טעות מקרית,  לא ניתן לשלוט עליהם.

איומי תוקף חיצוני- תוקף חיצוני עוסק בשאלה האם ניתן להכליל את התוצאות של הניסוי על האוכלוסייה כולה.

ישנם שלושה איומים על התוקף החיצוני – אינטראקציה בין המדידה הראשונה לטיפול, דגימה, מלאכותיות. (אדם)

1.אינטראקציה בין מדידה ראשונה לטיפול – בעיה שנובעת עקב ריבוי מדידות, במצבים כאלו עולה השאלה האם ניתן להכליל את תוצאות המחקר גם במצבים בהם לא נערכה בדיקה מוקדמת וזאת מכיוון שהבדיקה המוקדמת עלולה להשפיע על עמדות הנבדק ועל רגישותו למניפולציה הניסויית.

2.דגימה -  איום זה פירושו שאפשר להכליל את ממצאי הניסוי רק למסגרת הדגימה שממנה נלקח המדגם ולא מעבר לה. כלומר חשש שמדגם בניסוי אינו מייצג את האוכלוסייה שנועד לייצג.

3. מלאכותיות -  איום זה מתבטא בתלותן של תוצאות המחקר בסביבת הניסוי, מעבדה או רחוב הומה או במועד חורף או קיץ שבו הניסוי נערך.

שליטה בתוקף פנימי חשובה יותר משליטה בתוקף חיצוני.

יתרונות וחסרונות של מערך הניסוי-

n      יתרונות -  בקרה ושליטה, יכולות לבחון סיבתיות, יכולת לבודד את המשתנים שמעניינים את החוקר ותוקף פנימי גבוה.

n      חסרונות -  מלאכותיות לא תמיד ניתן לבצע מניפולציה, בעיות אתיות ותוקף חיצוני בעייתי.

 כדי להתגבר על הבעתיות של מערכי מחקר ניסויים הומצאו מערכי מחקר דמוי ניסויים.

מתי נשתמש במערכי מחקר דמוי ניסוי ?  כאשר יש לנו משתנה ייחוס, עליו לא ניתן לערוך מניפולציה לדוגמא משתנה מין. מוסריות, ישנם מצבים בהם עקרונית ניתן לעשות מניפולציה במשתנים אך הדבר אינו מוסרי. מעשיות, כאשר עריכת מניפולציה איננה אפשרית בשל עלות גבוהה מדי. מלאכותיות,  כאשר חוששים שמערך הניסוי יתרחק מדיי מהמתרחש במציאות או יתערב בתופעה ויקלקל אותה. מערך דמוי הניסוי הוא פחות מלאכותי וקרוב יותר למציאות מהמערך הניסוי. מחקר אורך,  כשאר רוצים לבדוק תופעה לאורך זמן.

מאפיינים של מערכי מחקר דמוי ניסויים – מחקרים שבודקים מתאם ולא סיבתיות אין לחוקר שליטה על מערך הניסויי, לא ניתן ליצור קבוצות דומות דרך הקצה רנדומאלית אלא שעובדים עם קבוצות שקיימות במציאות ( קיבוצניקים/עירוניים, נשים/גברים, צעירים/מבוגרים וכו'). מערך מחקר בודק השערות זיקתית.

סוגים שונים של מערכי מחקר דמויי ניסויים – מערך מתאמי, פאנל, מגמה.

·         מערך מתאמי-  הוא בדיקת מצב בנקודת זמן אחת. בעייתיות –אי אפשר לשלוט במשתנים המתערבים. הפיתרון – שימוש בשיטות ניתוח רב משתניות, כאלה שהחוקר יכול לשלוט בהן, משתנים שהחוקר חושב ומכירים ימדדו ויכנסו לניתוח גם עם יעשו כל החישובים הסטטיסטים האפשריים התוקף הפנימי עדיין יהיה נמוך יותר. רק הגורמים הידועים מראש לחוקר ניתנים לבקרה.

·         פאנל -  בדיקות חוזרות לאורך זמן, כאשר כל פעם חוזרים לאותו המדגם. יתרון – קביעת כיוון הסיבתיות. חיסרון – קבלת מדגם ייצוגי של נבדקים המסכימים להיחקר לאורך זמן, נשירה – עקב סירוב להמשיך או בעיות טכניות.

·         חקר מגמה -  בדיקות חוזרת לאורך זמן כאשר כל פעם בודקים מדגם אחר. יתרונות – מתגבר על בעיות נשירה ועל מדידה ועל אינטראקציה בין מדידה ראשונה לגירויי. חסרונות – רגיש לשני איומי התוקף הפנימי- היסטוריה ומכשור.

יתרונות וחסרונות של מערכי מחקר דמוי ניסוי-

• יתרונות – מאפשרים לבחון תהליכים לאורך זמן, בעלי תוקף חיצוני גבוה ולכן פחות מלאכותיים, ניתן להשתמש בהם כאשר לא ניתן לערוך מחקריים ניסויים.
• חסרונות – מחקרים אלו הם חלשים בתוקף הפנימי, עובדים עם קבוצות שונות ולכן קשה לשלוט בשונות המשתנים הבלתי תלויים, אפשרות להסברים חלופיים רבים שלא תמיד ניתן לנטרל, לא ניתן לבחון סיבתיות.

השוואת המערכים

טבעיים

סיכום שיטות מחקר