שיטות מחקר בתקשורת - סיכום מאמר: כוכב מושפל

סיכום מאמר: "כוכב מושפל"

המאמר "כוכב מושפל" עוסק בשאלה מדוע הריאליטי מצליח. המחקר שואל מה יש בתפיסת הריאליטי שמוביל להצלחת הפורמט. מהו ריאליטי? ריאליטי זהו סוג של "הבניית המציאות".

קיימים תת-ז'אנרים רבים בריאליטי, אשר מה שעומד מאחוריהם הוא הרצון להזדהות עם הקהל. יש סוגי ריאליטי שמצריכים מהמשתתפים לעשות כל מיני פעולות שרוב האנשים ה"רגילים" לא היו עושים אותם.

את מושג ה"השפלה" יש להציג ב-2 קצוות: העלבה, בתוכניות כמו "כוכב נולד". הצד השני של המתרס מתייחס להרגשת הביזוי (אנשים מרגישים ביזוי במצבים שונים), בתוכניות כמו "FEAR FACTOR”.

שאלת המחקר: כותבי "כוכב מושפל" מנסים לראות מה יש בתחושת ההשפלה שמשפיע על מידת ההנאה של הצופים מפורמט הריאליטי. שני המשתנים הם: מידת ההנאה ותפיסת ההשפלה – האם מדובר כאן בעלבון או בביזוי ועד כמה זה משפיע על התפיסה שלי. המשתנה הבלתי תלוי ← תפיסת ההשפלה, המשתנה התלוי ← מידת ההנאה.

במאמר מובאות מגוון תיאוריות שעשויות להסביר מדוע הריאליטי מצליח בארץ:

-        מציאות ובדיון- המציאות של חיינו איננה מציאות של הישרדות, כוכב נולד – אלא נשאבים לזה, הפערים בין המציאות לבין מה שקורה בטלוויזיה הוא שונה.

-        חדשנות-  פורמט שהוא חדשני, מה שאומר שאנשים אוהבים דברים שלא ראו קודם.

-        מציצנות- מספק את יצר המציצנות באופן מוסרי, מציצים לסיטואציות שמוצגות לפנינו.

-        עלות ההפקה והיצוא- העלויות זולות מאוד לעומת הפקות מקור ולכן כדאי להם לעשות טראש מאשר משהו איכותי.

-        אשליית ההשתתפות- ניתן לקחת, לכאורה, חלק בבחירת המועמד האהוב/להשתתף בתהליך ההדחה של מישהו ששנוא על הקהל. רעיון הדמוקרטיה הוא להגן על מיעוטים, וכאן יש אשליה של דמוקרטיה (ע"י שליחת הודעות SMS).

-        שימושים וסיפוקים- יש כאן בריחה מהמציאות, מאפשר לנו לנקות את הראש.

-        תשוקות וגירויים- מפורמט לפורמט ומעונה לעונה סף הגירוי עולה ומפתחים קהות חושים לגבי סבלו וחולשתו של האדם, הזעזוע הולך ופוחת.

כאן עשינו הגדרה נומינלית למילה "השפלה", הגדרנו את שאלת המחקר.

השערה ראשונה: ככל שמידת ההשפלה הנתפסת בקטע מתוכניות הריאליטי תהייה גדולה, כך תהייה מידת ההנאה של הצופים מקטע זה. המשתנה התלוי ß מידת ההנאה; הבלתי תלוי ß מידת ההשפלה (הנתפסת). כאשר עושים מניפולציה (=ניסוי) אפשר לשלוט על חלק גדול למדי מהמשתנים המתערבים, ולהם יכולים להיות הסברים אלטרנטיביים להשערה. הג'נדר הוא כאן משתנה מתערב; ההנאה שאישה תופסת שונה מההנאה שגבר תופס.
סולם ליקרט – נע בין ערכים של 1 ל-5. ערך 1- חלשה מאוד; ערך 3- אדיש; 5- חזקה מאוד. בסולם ליקרט יש טווח השתנות , אפשר להגיד בדיוק את התשובה הממוצעת.
ניסוי: הצופים ראו 3 קטעים ונשאלו שאלות שתפקידן לברר כמה משפיל לדעתם היה הקטע, כמה חוסר נוחות חשו במהלך הצפייה וכמה הם נהנו ממנו.
ממצא: קיים קשר הפוך בין מידת ההשפלה שהצופים זיהו בקטע, למידת ההנאה ממנו. קיים קשר ישיר בין מידת ההשפלה למידת חוסר הנוחות שנגרמה לצופים. ההשערה הופרכה.
השערה שנייה: לעומת נבדקים שלא נחשפו לקטע  משפיל לפני הצפייה בקטע לא משפיל, נבדקים שצפו בקטע משפיל לפני הצפייה בקטע ללא השפלה- ייהנו פחות מהקטע ללא השפלה. המשתנה התלוי ß מידת ההנאה; הבלתי תלוי ß צפייה קודם לכן בקטע משפיל (כן/לא). (סוג ההשפלה משפיע על ההנאה מהקטע עצמו שצופים, התמקדות ב"סף הגירוי").
ניסוי: מחצית מהצופים ראו קודם קטע משפיל מאוד, אחר כך קטע משפיל מעט ואז קטע לא משפיל ומחציתם ראו את הקטעים בסדר.
ממצא: לא נמצא קשר מובהק בין סדר הצפייה בקטע לבין רמת ההנאה מהם. ההשערה הופרכה.
השערה שלישית: מידת ההנאה מקטעי הביזוי תהיה קטנה ממידת ההנאה מקטעי ההעלבה. התלוי ß מידת הנאה; הבלתי תלוי ß ביזוי והשפלה.
ניסוי: השוו קבוצה שראתה קטעי השפלה לקבוצה שראתה קטעי ביזוי.
ממצא: נמצא הבדל בקטעים עם השפלה בוטה אך לא בקטעים עם השפלה בינונית. ההשערה אוששה באופן חלקי, בשל העובדה שיש שוני בין גברים לנשים במידת ההנאה.

שיטות מחקר בתקשורת