סיכום שיטות מחקר: אינדקסים וסולם ליקרט

אינדקסים

כדי לראות תמונה כוללת יש לקבץ את תגובות הנבדקים לפריטים השונים לכדי נתון אחד המייצג את כולם. משתנה מורכב זה נקרא אינדקס. והוא מורכב מצירוף כזה או אחר של הנתונים בהיבטים השונים.

יתרונות האינדקס:

nמיצוי המשמעות של המשתנה התיאורטי על כל היבטיו.

n (ולכן) קבלת תמונה כללית על המשתנה התיאורטי מבלי לאבד את היכולת לבחון כל היבט שלו בנפרד.

nהרחבת טווח הציונים הנמדד ובכך יותר דיוק בהבחנה בין הנבדקים.

nניתן ליצור אינדקסים בדרכים שונות. בשיעור זה נתאר את הדרך השכיחה ביותר: סולם ליקרט.

nהאינדקס עצמו הוא משתנה שנועד להבחין בין האנשים ולסדרם בו. תהליך זה נקרא סילום ולכן שמותיהם של השיטות: סולם גוטמן, סולם ליקרט וסולם תורסטון (אשר נקראים על שם מחבריהם).

סולם ליקרט

nסולם ליקרט הנו אינדקס הנוצר מסיכום פשוט של הציונים בקבוצת הפריטים.

nהפריטים בסולם זה מנוסחים בצורת קביעות או טענות (כלומר, משפטים קצרים המבטאים השקפה מסוימת על הנושא הנחקר), כאשר החוקר ינסח מספר רב של קביעות הממצות את המשתנה הנחקר.

nהתשובות לסולם ליקרט נעות בדרך כלל על סקלה של 5 אפשרויות: מסכים בהחלט, מסכים, לא בטוח, מתנגד, מתנגד

לדוגמא:

nבאיזו מידה אתה מסכים או מתנגד לכל אחת מהטענות הללו, לגבי אופי החיים הסטודנטיאלים במכללת ספיר?

חישוב האינדקס

nחישוב האינדקס הנו סכימה או מיצוע של תשובות הנבדקים. על החוקר לבחון שני נושאים:

nכיוון השאלות.

nניפוי קביעות.

כדי לבחון נושאים אלו מועבר השאלון על מדגם מצומצם של נבדקים – פיילוט.

כיוון השאלות

nלכל אחת מהתשובות האפשריות נותנים ציון מ – 1 עד ל – 5, המבטא את העמדה שתשובה מביעה. בדוגמא שלנו הערך 1 מבטא הסכמה מלאה עם ההיגדים והערך 5 מבטא חוסר הסכמה מלא עם ההיגדים.

nיש לשים לב כי בשאלון שמקבל המרואיין, המספרים הרשומים מתחת לכל תגובה מבטאים את מידת ההסכמה או ההתנגדות לקביעה, ללא קשר לאיזו עמדה היא מבטאת, והסדר שלהם קבוע.

nבדוגמא שלנו שאלות 2 ו- 4 מבטאות כיוון הפוך משאר ההיגדים ולכן כאשר נחשב את האינדקס "נהפוך" את מיקומם.

כלומר התגובות השונות יקבלו את הערכים הבאים בעת חישוב ציונו הסופי של הנבדק:

ניפוי קביעות/פריטים

nחוסר אבחנה: החוקר בודק האם ישנן שמרבית הנחקרים ענו אותה התשובה (מקובל 80% ומעלה). אם כך הדבר ניתן לומר כי הפריט אינו מבחין בין הנבדקים ולפיכך אינו תורם להבנת שונות המשתנה הנחקר באוכלוסייה. על כן נסיק כי הוא אינו מועיל למדד ויש לנפותו .

nחוסר רלבנטיות: פריטים שאינם קשורות לעולם התוכן של המשתנה. הם אינם אמורים להיות בסולם, משום שהם יוצרים בעיות בתוקף המבנה (בלבדיות). איך מאתרים את הקביעות שאינן שייכות לעולם התוכן של המשתנה? צריך לבדוק לגבי כל פריט את המתאם שלו עם יתר הפריטים. אם יש פריט שמתגלה כבעל מתאם נמוך עם יתר הפריטים, אפשר לומר שהוא אינו קשור לעולם התוכן של הקביעות האחרות.

חישוב סופי של האינדקס

nלאחר ניפוי הקביעות שלא מתאימות, רצוי להישאר עם סדרה של כעשר קביעות.

nמעבירים את הסדרה למדגם מייצג של האוכלוסייה ומקבלים את התשובות.

nכל קביעה היא בעלת אותו משקל. אין קביעות שוות יותר או פחות בעת חישוב האינדקס.

דף קידוד

דוגמא לניתוח תוכן מתוך מאמר:
אלימות בתוכניות הטלביזיה המשודרות לגיל הרך בישראל: ניתוח תוכן כמותי/ מאת חוה תדהר.

שאלות המחקר:

מהו היקף התופעה של הצגת אלימות פיזית ומילוית בתוכניות הטלביזיה המשודרות לילדים בגיל הרך בישראל?

מהם המאפיינים של הצגת  אירועי אלימות בתכניות הטלביזיה המשודרות לילדים בגיל הרך בישראל?

האם יש הבדלים בהיקף התופעה ובמאפייני אירועי האלימות המוצגים בין ערוצי השידור השונים, בן סוגות שונות ובין תוכניות מקוריות לעומת קנויות?

מדגם:

הניתוח התייחס לשבוע  מלא של שידורים לגיל הרך בכל הערוצים ששידרו לקהל יעד זה: ערוץ 1, ערוץ 2 וערוץ הילדים. השבוע שנבחר היה שבוע רגיל ללא חופשות, חגים או אירועים מיוחדים.  בסך הכול נערך ניתוח של 305 תוכניות ומשך שידור של 66 שעות ו-37 דקות.

ניתוח התוכניות נערך בשתי רמות:

ניתוח אלימות ברמת התכנית

ניתוח אלימות ברמת האירוע האלים

ניתוח האלימות ברמת התוכנית:

מאפיינים כלליים:

הערוץ, יום השידור, פרק הזמן במשך היום, משך השידור בדקות, הפקה מקורית או קנויה, הסוגה: סרטם מצוירים, חבובות, תכניות אולפן, סרטי מציאות.

מאפייני אלימות בתוכנית:

אלימות מילולית- איום, ציווי על האחר לעשות משהו בניגוד לרצונות, השפלה, לעג וכינויי גנאי, הכרזת חרם ונידוי.

אלימות פיזית- פעולה מכוונת לגרימת פגיעה פיזית, נזק גופני, פגיעה ברכוש הזולת, פגיעה בבעלות על רכוש ופגיעה פיזית בחירות הזולת: להפיל, לזרוק להכות...

מסרים:

מסרים נגד אלימות- מסרם מפורשים נגד אלימות מפי אחת הדמויות המרכזיות, המספר או הקריין.

ענישה של התוקפן- האם יש בתוכנית ענישה או גינוי של התוקפן.

לקח המחזק התנהגויות אלימות-א)מותר להשתמש באלימות למטרות חיוביות ב)האלימות משתלמת, מי שחזק ואלים מנצח ג)חשוב שהטובים יראו לרעים שגם הם חזקים ויכולים להיות אלימים ד)אי אפשר להפסיק או לעצור אלימות.

ניתוח האלימות ברמת האירועים האלימים:

סוג האלימות שנצפתה באירוע:

אלימות פיזית ללא אביזרים- להפיל, לזרוק, לבעוט, לטלטל..

אלימות פיזית עם אביזרים-לקשור, להכות עם חפץ..

אלימות מילולית-לאיים, לצוות על האחר לעשות משהו בניגוד לרצונו..

הסיבות לאלימות:

סיבות שליליות- מניעים של שתלטנות, חמדנות, נקמה..

סיבות מוצדקות מוסרית לכאורה- אלימות כהגנה עצמית, כדי להגן על האחר..

רציפות הפעילות האלימה- 1)פעולה בודדת 2)רצף פעולות אלימות ללא הדרגתיות 3)רצף המחריף בהדרגה

ההקשר של הפעילות האלימה – האם היה ניסיון למצוא פתרון בדרך לא אלימה?

דרך הצגת האלימות:

מידת הריאליזם בהמחשת האלימות-הצגה ריאליסטית, המחשה סכמטית, הצגת מילולית

מידת הסינתטיות בהצגת האלימות הפיזית א)הצגת סבלו וכאבו של הנפגע ב)הצגת ההתאוששות של הנפגע.

אפיון המעורבים באלימות-גיל, מין, יחידים לעומת קבוצות, זרים לעומת מכרים, דמויות ריאליות לעומת מצוירות.

התערבות צד שלישי:

 כמות האירועים בהם מוצג צד שלישי המתערב לחיזוק הקורבן, לענישת התוקפן ולגינוי האלימות, ומאידך לכמות האירועים בהם מוצג צד שלישי המחזק את התוקפן.

תגובת הנפגע:

באיזו מידה תגובת הנפגע היא אלימה, פסיבית/ניטראלית או ממתנת אלימות?

 סיכום שיטות מחקר