מודל מצב

מודל מוצב הוא מושג מתת-התחום בפסיכולוגיה הבוחן את היחס הנוצר בין סיפורים וטקסטים מכל סוג לבין ההכרה דרך האופן שבו מובנים טקסטים. ואן דאייק וקינץ’ הציגו שני מושגי מפתח בתחום זה: מודל מנטלי ומודל מצב. מודל מנטלי הוא סכמה קוגניטיבית שמתבטאת בדרכים לעיבוד מידע לכדי ידע והתגלמותו בתודעה. מודל מצב מקביל למודל המנטלי ומקיים עימו יחסים הדדיים. מודל מצב מתייחס לאופן שבו קורא תופס את המצב שאודותיו מדבר הטקסט. מודל מצב הוא במובן מסוים המסגרת המאפשרת לדברים להתלכד יחדיו, ועל כן ניתן לטעון כי הוא במובן מסוים עומד מעל לנרטיב. עצם הבנת הנושא של הטקסט והאובייקט שאליו הוא מתייחס היא שמאפשרת את פיענוח והבניית תוכנו ומשמעותו. מודל המצב הוא למשל מה שיאפשר מתח בסיפור, עצם האפשרות של הבנה של קונפליקט תלויה באופן שבו אנו מבינים את מצב העניינים הן במישור העלילה והן במישור הטקסט עצמו (כלומר, מבדיחה נצפה ממשהו אחר מאשר מרומן, המצחיק כאן הוא הטראגי שם). מודל המצב הוא מהות דינאמית המשתנה כל הזמן ככל שהיא מקבלת פרטי מידע חדשים. כל פרט חדש שמוסר הטקסט משוכלל אל תוך מודל המצב הנבנה שמשנה את עצמו בהתאם. מחקרים אמפיריים הראו כי פרטי מידע (כמו קפיצות בזמן) הצריכו זמן תגובה ארוך יותר, כלומר שלהכרה לקח זמן רב יותר לעיבוד ועידכון מודל המצב.

שאלה מעניינת שמרכזת אליה חלק נרחב מהחקר בנושא של מודל מצב היא שאלת שימורו של מידע. תחום זה בוחן תגובות אל מבנים ותכנים מסוימים מבחינת השתלבותם והשפעתם על מודל המצב כנגד השתיירותם בזיכרון הפעיל ובזיכרון לטווח ארוך. כלומר, משמעותו של פרט מסוים, למשל, נקבעת על פי מודל המצב (פרט חשוב באחד אינו חשוב באחר, וכו’), כלומר האופן שבו נתפס הטקסט מחד ותוכנו\מושאו מאידך, וכך גם נקבעת השתיירותו בזיכרון. מבחינה זו, אם מודל מנטלי מאפשר להסביר את אופן היווצרותם של ייצוגים, דרך ניתוח של מודל מצב ניתן להתחקות אחר השתיירותם והשפעתם על ההכרה.

הנחת יסוד היא כעת צריכה של טקסט אנו נוקטים גישה סלקטיבית בשמירת מידע בזיכרון הפעיל ובזיכרון לטווח ארוך שלנו. הפרטים שכן עוברים את ה”סלקציה” נשארים בתודעה ומשמשים בכדי להבנות את משמעותם של פרטים אחרים. הבנת סיפורים נתפסת בתור חוויה משנית המשחזרת חוויה אחרת. כלומר, אנשים מרגישים את עצמם כנמצאים בתוך חוויה מוקטנת הזהה למצב בסיפור.