ספרו של הקלאסי של ארנסט גלנר (Ernest Gellner) “לאומים ולאומיות” (Nations and Nationalities) הוא אחד מאבני הפינה החשובות של חקר הלאומיות והוא במידה רבה ממשיך את “קהילות מדומיינות” של בנדיקט אנדרסון.
בספר לאומים ולאומיות ארנסט גלנר מנסה להתחקות אחר המקורות להיווצרותה של הלאומיות המודרנית. הגדרתו הבסיסית של גלנר בפתחו של לאומים ולאומיות היא הגדרה כפולה המורכבת ממרכיב אובייקטיבי של לאומיות ומרכיב סובייקטיבי. לטענתו של גלנר שני אנשים הם בני אותו לאום אם הם חולקים את אותה תרבות המתבטאת במערכות של סימנים, אסוציאציות ודרכי התנהגות ותקשורת. לצד הגדרה אובייקטיבית זו של לאומים ולאומיות גלנר מציע גם מרכיב סובייקטיבי לפיו שני אנשים הם בני אותו לאום במידה והם מכירים ורואים עצמם כשייכים אליו, ובכך הוא כמובן ממשיך את “קהילות מדומיינות” של בנדיקט אנדרסון. המרכיב האובייקטיבי והסובייקטיבי משתלבים בהגדרת הלאומיות המודרנית לפי גלנר.
ב-” לאומים ולאומיות” גלנר מציע ניתוח לפיו התקופה המודרנית מוטטה מסגרות חברתיות מסורתיות והביאה למוביליות חברתית גדולה יותר והובילה לצורך ביצירת קודים חברתיים ותרבותיים אחידים שתחתם יוכל העולם לתפקד בחברת ההמונים שלפתע נעשו קרובים הרבה יותר אחד לשני בהשוואה לחברה האגררית המסורתית. בעבור ארנסט גלנר נוכחותו של מנגנון ממלכתי היא הכרחית ליצירת לאומית, שכן הוא מתווך ומנהל את תהליך התהוותו הן של תודעה והן של פרקטיקות לאומיות.
נקודה קריטית נוספת שאליה טוען ארנסט גלנר ב-” לאומים ולאומיות” היא כי לאומיות משמעה חפיפה בין היישות הפוליטית והיישות הלאומית, או במילים אחרות – מדינת הלאום. הקישור בין היסוד הממלכתי-פוליטי לבין התודעה הלאומית הוא שכופה על קבוצות גדולות הומוגניות ושותפות מעשית ורעיונית. הצורך שבאה עם המהפכה התעשייתית לחלוקת עבודה מורכבת ולהפצה של ידע ויכולות הוא שגרם לעלייתה של מדינת הלאום שהייתה בגדר הכרח, וככזו היא תוצר מובהק של התקופה המודרנית.
לאומים ולאומיות של ארנסט גלנר גרר אחריו שבחים שהפכו אותו לקלאסיקה בתחום מדעי המדינה והיחסים הבינלאומיים בצד ביקורת נוקבת שניסתה להפריך את הקשר לו טוען גלנר בין תיעוש לבין תודעה לאומית וקיומה של מדינת לאום. כך או כך, בספר ” לאומים ולאומיות” גלנר הביא לאוויר העולם את אחת מהתיאוריות החשובות והמשפיעות בחקר הלאומיות בעשורים האחרונים, והספר הוא בגדר קריאת חובה לכל מי שמוצא עניין בתחום.
No comments:
Post a Comment