חברה ופוליטיקה בישראל: פמיניזם ומעמד האישה

פמיניזם, מעמד האישה בישראל

המילה פמיניזם באה מהמילה פאם אישה בצרפתית.

הגל הפמיניסטי הראשון התחיל לפני מלחמת האזרחים האמריקאית כשנשים נלחמו על זכות בחירה. מאבק ליצירת שוויון חוקי בין נשים לגברים. שנשים יוכלו להביע את דעתם כמו גברים.

לאט לאט הבינו שהמאבק הוא יותר עמוק מ"זכות בחירה", ועם התקדמות הזמן חלה רגרסיה במעמד האישה, במלחמת העולם השנייה. הנשים הפסיקו לתקופה להלחם על מעמדן.

סוף מלחה"ע השנייה, שנות ה- 60 זה הוא הגל הפמיניזם השני והמפורסם.

מה הביא לגל הפמיניזם?

 שינויים כמו: יותר שעות פנאי לנשים, התפתחות טכנולוגיה – מכונות כביסה, מדיח, סייעו לנשים והחליפו את תפקידן המסורתי בבית.

הוגות פמיניסטיות מרכזיות: ווירג'יניה וולף -  כתבה ספר "חדר משלך", הרצתה על מה אישה צריכה לעשות כדי להיות סופרת. היא טענה שאישה צריכה בשביל לכתוב חדר משלה, וכסף. כלומר, עצמאות כלכלית ומרחב פרטי משלהן. אין טעם לדבר על מאפייני אישה כאדם ויוצר בלי חופש מרחב וכסף.

סימון דה בובואר – כתבה עבודה "המין השני" – הטענה המרכזית היא שלמעשה יש רק מין 1 בעולם, הגברים, וכל מה שמסביבו זה המין השני – הנשים, שהן משהו משני לגברים. הגברים הם המרכז.

בטי פרידן – כתבה את המניפסט "ההילה המיסטית הנשית". יצאה נגד גבריות ונגד כל מה שקשור לתופעות נשיות – דיכאון, עקרת בית מושלמת, אלכוהוליזם, פנטזיות מיניות. היא אומרת שכל זה מיוחס לנשים כי הן נחותות. הספר הזה עורר הזדהות רבה ואת גל המהפכה השני.

אדריאן ריץ' – "יילוד אישה", מדברת על מוסד האימהות.

נעמי וולף – "מיתוס היופי" – מדברת על איך שהתקשורת מציגה נשים.

דברים שחשוב להבין כרקע לשיעור:

נשים הן לא מיעוט, הן צריכות לחיות ביחד בשלום עם גברים ולכן אי אפשר להלחם בגברים, אלו שנלחמות על זכות בחירה לאו דווקא משנות משהו בתור נשים.

זרמים מרכזיים בפמיניזם: יוצאים מנקודת הנחנה שבעיית מעמד האישה היא בעיה עמוקה וחמורה.

1-      פמיניזם ליברלי מתון – שואף לשוויון ושילוב נשים בתוך החברה – בפוליטיקה, במקומות עבודה, שהנשים יהיו בדיוק כמו הגברים. שיהיה שיוויון חוקתי, שוויון בפועל. לעשות זאת על ידי חינוך, לטפח נשים שיהיו מודעות למקומות שהן יכולות להגיע אליהן, וללמד גברים שנשים הן שוות. שתהיה השקפת עולם שנשים וגברים הם שווים – גברים יישבו בבית ויגדלו ילדים ונשים יפתחו קריירה.

2-      זרם פמיניסטי סוציאליסטי – טוען שנשים מנוצלות על ידי גברים כמו כל ה"פועלים" שמנוצלים, הן לא מקבלות שכר על עבודתן בבית, הקפיטליזם הוא זה שמשריש בתוכו את הבעיה – בעיית הפועלים ובעיית המגדר. זה התיאוריה המרכסיסטית בהשלכה על המעמד הנשי. יש המון ביקורות על הזרם הזה – מה קשור מרכסיזם לנשים? למה מאשימים את הקפיטליזם בבעיית הנשים?

3-      פמיניזם רדיקלי – טוען שנשים יותר טובות מגברים. נשים יותר חזקות. הגבר הוא האויב. זרם שיוצא נגד הזרם הליברלי הנתון – טוען שאי אפשר לטפל בבעיה על ידי שילוב הנשים אלא על ידי שבירת כל המוסכמות והבנת מחדש שנשים טובות בדיוק כמו גברים ואף יותר.

פמיניזם בישראל:

בעיית מעמד האישה בישראל קשה יותר . הסיבות:

הדת היהודית – המפלה נשים, מוסדות כמו בתי דין שמפלים לרעה נשים, הבעיה מושרשת בשת זו מהיסוד. מדינת ישראל בשל היותה יהודית מפלה נשים מלכתחילה.

קיבוץ גלויות – מדינת ישראל מקבצת בתוכה עדות ותרבויות שונות, שלכל אחת מהן יש יחס אחר לאישה, מנהגים שונים ומעמד אחר לאישה בתוך העדה. במדינה בה יש כור היתוך – אוכלוסיות מתרבויות שונות, מעמד האישה נמצא בבעיה עוד יותר קשה.

למשל – הצד הספרדי עוד מימי קום המדינה התייחס לנשים באפליה יותר מאשר האשכנזים שהגיעו ממדינות אירופה ה"נאורות" יותר בהן מעמד האישה טוב יותר.

בתקופת היישוב רצו שהמדינה תקום על בסיס שוויוני. הייתה תנועת הפועלות, תנועת הדסה, ויצ"ו (שנות ה 20), הן נאבקו למטרת זכות הצבעה לנשים והשיגו את זה.

עם הקמת המדינה היה בארץ מיתוס מפורסם " מיתוס השוויון" שטען שבישראל בשל היותה סוציאליסטית נשים וגברים יהיו שווים, הן יעבדו בשדה בדיוק כמו הגברים.

במהלך השנים אנשים הבינו שזה מיתוס, שהתנפץ. נשים אכן עבדו באדמה אך גם בישלו וניקו, עבדו במכבסה ובבתי התינוקות.

בשנות ה-60 של גל הפמיניזם הגדול הרעיונות חלחלו גם לארץ.

ב 1975 הקימו ועדה שמטרתה לבחון את מצב הנשים בישראל. שנתיים אחר כך פורסמו הממצאים שהוכיחו כי אכן ישנה אפליה מאוד גדולה של נשים בישראל.

באותה התקופה התחדש הגל הפמיניסטי הישראלי השני – 77- מארשה פרידמן הייתה מרכזית בו. היא יצאה לסיורים שיסבירו לנשים את הערך האמיתי שלהן ומה הן שוות. נשים התחילו לצאת מהבית, ללמוד, לעבוד. מכאן ואילך נראה מגמת שיפור .

מי שהחזיק בגל הזה היו האשכנזיות בעיקר – ונשים שהגיעו מארה"ב (אחוס"ליות).

בשנת 91 ארגון אל פנאר של נשים פלסטיניות פעלו למען נשים פלסטינאיות בישראל.

בשנת 96 קם ארגון "אחותי" לנשים מזרחים בארץ, מנהיגתו ויקי שירן, ארגון שפועל למען זכויות הנשים המזרחיות.

בשנת 87 הוקמה קל"ף – קהילה לסבית פמיניסטית.

בישראל חל שיפור גדול ביחס לנשים. אבל: עדיין יש את בעיית שוק הפורנו. בארץ יש בעיית סחר בנשים. בישראל במשך שנה נעשה סחר של 3000 נשים. גם נושא ההטרדה המינית נמצא באור הזרקורים בשנים האחרונות (קצב...). המעמד הכלכלי של נשים השתפר לעומת זאת, אך זה הביא לעלייה באחוז הגירושין וגם לעלייה באחוז האמהות החד הוריות.

***גולדה מאיר – ראש הממשלה האישה הראשונה, עזרה לפמיניזם. נאמר עליה שהיא הייתה הגבר היחיד בממשלה. היא אישה, שנבחרה על ידי העם בשלטון דמוקרטי.

הנושא הביטחוני – גרם לנשים להיות במעמד נמוך יותר. הן מקבלות תפקידים פחות תפקידים בצה"ל, מה שגם גורם להן באזרחות להתקבל לעבודות פחות חשובות.

עיקרי השיעור בנוגע לישראל:

הדת מפלה נשים

מיתוס השוויון שהתנפץ

נושא הביטחון  – התפקידים בצבא ובאזרחות.

תקרת הזכוכית – יש שוויון חוקי בין נשים וגברים, הם שווים כביכול, יש גם אפליה מתקנת, אך מבחינת החברה – החינוך, העניין מושרש, יש תקרה שמהווה חסם לנשים, אותו הן לא יכולות לעבור לא משנה מה הן יעשו.

תעסוקה – משכורות נמוכות לנשים. האם מאחורי כל גבר מצליח עומדת אישה מצליחה? למה תמיד האישה היא זאת שעומדת מאחורי ההצלחה ולא גבר מטפל שנשאר בבית עם הילדים?

התפקיד הכפול – נשים צריכות לבחור בין משפחה לקריירה.

מיליטריזם – מדינה שנמצאת תמיד באיום – הגבר הוא הלוחם ולכן מעמדו בחזית והאישה תפקידה להמשיך להוליד צאצאים כדי להבטיח את המשך קיום האומה.