מושג השיח

המושג “שיח” משמש במשמעויות שונות במסגרת מסגרות ידע שונות. להלן תמצאו סקירה והסבר קצר על המשמעויות השונות של המושג שיח.

המושג “שיח” הוא התרגום העברי למושג “דיסקורס” (שגם מתורגם לעיתים כ”מבע”). “שיח” הוא מושג הרווח כיום בתחומי ידע רבים וכן בשפה היומיומית אם כי ישנה אי בהירות רבה ובלבול לעיתים לגבי השימוש הנכון בו ומשמעותו. הסיבה לכך היא במידה רבה מכיוון שתחומי ידע שונים עושים שימוש שונה במילה שיח, ולהלן אנו נסקור את המשמעויות השונות שמקנות למושג זה דיסציפלינות שונות.

בבלשנות משמש המושג שיח בכדי לייצג כל יחידה לשונית שהיא גדולה יותר ממשפט והדגש בתחום מחקר זה הוא על המרכיבים השונים המהווים את השיח ואת הדרך שבה הם מצטרפים יחדיו בכדי ליצור מבנה משמעות לכיד של היחידה כולה. גישה רחבה יותר למושג שיח שהיא עדיין בתחום הבלשנות היא הגישה הפרגמטית העוסקת בפונקציות השונות שממלאות יחידות שיח בחברה. גישה זו לא בהכרח מתייחסת לניתוח של השיח עצמו אלא לדרך פעולתו ואופני השימוש בו. כך אנו רואים כי את השיח ניתן לחקור בדרכים שונות, אחת השמה הבוחנת אותו באופן מבודד ונותנת דגש למרכיביו הסמנטיים, דקדוקיים ותחביריים, ואילו השנייה המבקשת להתחקות אחר דרכי היווצרותו ואופני פעולתו של השיח. הגישה השנייה פותחת פתח רחב לתחומי מחקר הבוחנים את הקשר שבין השימושים בשפה לבין מסגרות חברתיות ואידיאולוגיה.

תפיסה זו של השיח מובילה לאחת מגישות המפורסמות והמעניינות ביותר לתחום חקר השיח, זו של מישל פוקו. פוקו תופסת את השיח בתור אלמנט קונסטרוקטיבי, דהיינו מנגנון שלמעשה יוצר את הסובייקט שעליו הוא פועל ושמפעיל אותו כאחד. פוקו התעניין בשיח בתור דבר מה המייצר ידע ומכונן את משמעותם של מושגים בעבור בני אדם. תפיסה זו רואה בלשון כאלמנט כוחני הפועל על הסובייקט ומבנה את תפיסותיו לגבי המציאות.

השימושים במושג השיח על היבטיו השונים התרחבו מעולם הבלשנות וכיום הם משמשים במסגרות אקדמיות רבות החל מסוציולוגיה ועד משפט, ובכל אחד מהן ניתן גם לדבר על עצם השיח הסוציולוגי או המשפטי. המושג שיח משמש גם בלשון היומיום וכולי תקווה כי מי שיתעמק שנית במאמר שלעיל יוכל מעתה לעשות שימוש מושכל יותר במילה זו.