עקרון ההסכמיות
כדי שהחברה והמשטר הדמוקרטי יוכלו להתקיים בלי לוותר על חילוקי הדעות, על התחרות ועל
המאבק בין הקבוצות השונות, חייבים כל מרכיבי החברה להגיע לידי הסכמה רחבה (קונסנזוס)
בנושאים מרכזיים.
ההסכמיות באה לידי ביטוי בהסדרים (כללי משחק) המאפשרים לחברה פלורליסטית להתקיים
ולפעול כחברה מגובשת למרות חילוקי הדעות.
אנו מבחינים ברמות שונות של הסכמה:
- הסכמה על המסגרת של המדינה, הסכמה ומתן לגיטימציה לקיומה של המדינה במסגרת
של גבולות קבועים.
- הסכמה על צורת המשטר. מתן לגיטימציה להמשך קיומו של המשטר במדינה, כלומר
תמיכה במדינה כמדינה דמוקרטית.
- קבלת השלטון שנבחר בבחירות דמוקרטיות כשלטון לגיטימי.
ככל שעולה רמת ההסכמה בדבר הנושאים המרכזיים הקובעים את אופייה של החברה והמדינה,
וככל שגדלה הלגיטימציה לאופי המשטר הקיים ולשלטונות, כך גדלה רמת יציבותה של המדינה
ושל המסגרת החברתית.
עקרון ההסכמיות אינו בא לידי ביטוי מלא בישראל. במדינת ישראל שוררת הסכמה רחבה בין כלל האזרחים בדבר אופייה הדמוקרטי של המדינה,
ובין רוב אזרחיה היהודים קיימת הסכמה גם על היותה מדינה יהודית. אולם, בצד הסכמה זו
קיימות מחלוקות בנושאים מרכזיים כגון יחסי דת ומדינה, כינון חוקה כתובה וגבולות המדינה.
יש הרואים במחלוקות אלה – שעדיין לא נמצא להן פתרון מוסכם – איום על יציבות משטרה
הדמוקרטי של ישראל.
No comments:
Post a Comment