סיכומים באזרחות: סמכויות הממשלה

סמכויות הממשלה

א.  קביעת מדיניות וביצועה – סעיף 40 בחוק יסוד הממשלה קובע:"הממשלה מוסמכת

לעשות בשם המדינה,  בכפוף לכל דין,  כל פעולה שעשייתה אינה מוטלת בדין על רשות

אחרת". לממשלה יש סמכות כללית רחבה לפעול בשם המדינה.  וכן סמכויות רחבות ביותר;

תפקידים רבים המוטלים עליה אינם מוסדרים בחוק.

ב. קביעת תקנות: חקיקת משנה – ראש הממשלה או השרים השונים ממונים על ביצועו של

חוק שנחקק בכנסת במסגרת החקיקה הראשית.  כדי שיהיה אפשר לבצע את החוק,  השרים

מוסמכים להתקין תקנות המפרטות את אופן ביצוע החוק.  על תקנות המשנה מוטלת הגבלה

– אסור להן לעמוד בסתירה לחקיקה הראשית שהתקבלה ע"י הכנסת.

ג.  תקנות לשעת חירום – במצב חירום (בסעיף 9 של פקודת סדרי השלטון והמשפט נקבע כי

במדינה קיים מצב חירום ,  קביעה זו לא בוטלה במהלך השנים)  רשאים הממשלה וכל שר

שהוסמך ע"י הממשלה להתקין תקנות לשעת חירום בכל עת,  ללא אישור הכנסת "ככל אשר

יראה לו לטובת הגנת המדינה,  ביטחון הציבור וקיום האספקה והשירותים החיוניים".

תקנות אלה מהוות מנגנון חקיקה במצב חירום שיבטיח שהעניינים החיוניים יוסדרו

במהירות וביעילות.

תקנות לשעת חירום מקנות לממשלה עוצמה רבה.  הממשלה יכולה לתקן תקנות המנוגדות

לחקיקה ראשית של הכנסת בתחומים רבים,  משום שבפועל יש מעט מאוד נושאים שאי-

אפשר לקשרם עם הגנת המדינה,  ביטחון הציבור וקיום האספקה והשירותים החיוניים.

סמכות רחבה זו עשויה לפגוע בדמוקרטיה בישראל בכלל ובזכויות האדם והאזרח בישראל

בפרט.

על סמכות הממשלה לתקן תקנות לשעת חירום מוטלות הגבלות אחדות:

• תוקפן של תקנות לשעת חירום הוא לשלושה חודשים בלבד וניתן להאריכן רק ע"י

הכנסת.

• לא ניתן לתקן תקנה שיכולה להפסיק את עבודת הכנסת או לפגוע בסמכותה.

• במסגרת תקנות לשעת חירום ניתן לשנות כל חוק או להפקיע אותו זמנית,  אלא אם יש

הוראה אחרת בחוק. אולם כיום יש חוקים רגילים וחוקי יסוד המוגנים מפני תקנות שעת

חירום ( כמו חוק יסוד: חופש העיסוק וסעיפים מחוק יסוד: הכנסת).

• בחוק יסוד:  הממשלה שהתקבל ב-1992 נקבע כי מצב החירום יסתיים ב-1997 ורק

הכנסת יכולה להאריך את מצב החירום.  כמו-כן אסור שתקנות שעת חירום יתירו פגיעה

בכבוד האדם.

מטרת ההוראות החדשות היא:

- להגביל את השימוש בתקנות לשעת חירום

- לצמצם את עוצמתה של הרשות המבצעת ולאפשר לרשות המחוקקת להחליט,

אגב דיון בכנסת,  מתי להפעיל תקנות לשעת חירום,  ובכך להגן על זכויות האדם

והאזרח במדינה ועל הדמוקרטיה.

ד. תקנות הגנה (שעת חירום 1945)  – תקנות שהן חלק ממורשת החקיקה המנדטורית-

בריטית.  תקנות אלה מקנות לשר הביטחון ולרשויות הביטחון עוצמה רבה,  ע"י מתן

ביצוע רחבות כאשר צורכי הביטחון מחייבים זאת.  סמכויות אלה עלולות לפגוע בזכויות האדם

במדינה, למשל: הגבלת תנועותיו של אדם, סגירת אזורים, הכרזה על התאגדות של קבוצה כבלתי

חוקית,  הטלת צנזורה ביטחונית על עיתונים ומכתבים ובצוע מעצר מנהלי של אדם שלא הועמד

לדין והורשע.

חוק סמכויות שעת חירום (מעצרים), שנחקק ב-1979, מנסה למצוא איזון בין הצורך להבטיח את

היכולת לנקוט אמצעי חירום ולהגן על ביטחון המדינה ושלום הציבור,  לבין הצורך להבטיח את

עקרונות שלטון החוק במדינה דמוקרטית.  לפי החוק,  ניתן לבצע מעצר מינהלי רק בתקופה שבה

קיים מצב חירום.  הסמכות לצוות על מעצר מינהלי נתונה לשר הביטחון בלבד ורק אם יש לו

"יסוד סביר להניח שטעמי ביטחון המדינה או ביטחון הציבור מחייבים שאדם פלוני יוחזק

במעצר".

החידוש העיקרי שבחוק ב הוא בכך שצו המעצר המינהלי כפוף לביקורת שיפוטית.  צו המעצר

המינהלי מובא לאישורו של נשיא בית המשפט המחוזי בתוך 48 שעות מבצוע המעצר וניתן לערער

על החלטת הנשיא בפני בית המשפט העליון.

תקופת המעצר המינהלי מוגבלת,  לפי החוק,  לשישה חודשים,  וניתן להאריכה רק באישור בית

המשפט.

סיכומים באזרחות לבגרות

סיכומים לבגרות באזרחות

סיכומים באזרחות לבגרות