חוקה
החוקה קובעת את עקרונות היסוד של המדינה, את הערכים ואת הנורמות הפוליטיות שלה, וכן
את הכללים שעל פי הם תתנהל המדינה. החוקה משקפת את אופייה ודמותה של המדינה.
החוקה מכילה פירוט של זכויות אדם ואזרח, זכויות מיעוט, תפקידה להגביל ולרסן את רשויות
השלטון ולמנוע מצב של עריצות רוב ולהגן על זכויות ולהגן על זכויות האדם ועל זכויות המיעוט
במדינה. בחוקה מוגדרות רשויות השלטון, נקבעות סמכויותיהן ותפקידיהן, נוהלי הרכבת
הרשויות ויחסי הגומלין ביניהן.
סוגי חוקה:
א. חוקה פורמלית (כתובה): חוקה הכתובה במסמך אחד ויש לה מעמד-על. אוסף של כללים
חוקתיים שקיבלו תוקף חוקי ע"י אסיפה מכוננת. חוקה זו היא בגדר "חוק עליון" ובה
מנוסחים עקרונות המשטר החברתי פוליטי, זכויות הפרט וחובותיו ועוד. החוקה מהווה
מסגרת לחוקים במדינה. (לדוגמא: ארצות הברית)
ניתן להבחין בין שני סוגי חוקות:
חוקה נוקשה – חוקה שהליכי שינוי סעיפים בה כרוכים בתנאים מכבידים מאוד, שהבולט
ביניהם הוא שריון סעיפים ע"י רוב מיוחס. ככל שהרוב הדרוש לשינוי גדול יותר, החוקה
נחשבת נוקשה יותר.
חוקה גמישה – חוקה שהליכי שינוי סעיפיה גמישים וקרובים יותר להליכי שינוי של חוק
רגיל.
ב. חוקה מטריאלית (בלתי כתובה): אוסף של חוקים בעלי תוכן חוקתי, מסורות, מנהגים,
תקדימים ופסקי דין שהצטברו במשך השנים והתקבלו כמחייבים ע"י מוסדות השלטון
והאזרחים, על אף שאין מסמך ערוך, מרוכז ומנוסח (כמו חוקה פורמלית). סעיפי החוקה
עוסקים בערכים ובעקרונות הדמוקרטיים כערכים המהותיים של המדינה, כמו זכויות היסוד
של האדם. בחוקה זו, לחוקים אין מעמד על. (לדוגמא: בריטניה).
עליונות החוקה:
לחוקה מעמד מיוחד שבא לידי ביטוי בכמה אופנים:
1. עליונותה על חוקים אחרים (רגילים) – אין לחוקק חוק הסותר את העקרונות וההוראות
הקבועים בחוקה. אם נחקק חוק רגיל הסותר עקרונות אלה, מבטלים בתי המשפט את
החוק הרגיל.
2. קושי לשנותה. הסיבה לכך היא שהחוקה קובעת עקרונות וערכים של משטר ומכאן
שחשוב לשמור על יציבותה לאורך שנים ולהגן עליה משינויים פזיזים שנובעים מחילופי
שלטון. עם זאת, אפשר לשנות חוקה מאחר וחייבים להתאים אותה לתנאים משתנים
במדינה. השינוי יכול להיעשות רק ע"י הוראות לשינוי שנמצאות בחוקה עצמה. במרבית
המדינות יש חוקות נוקשות שקשה לשנותן. יש מדינות שדורשות משאל עם על מנת לבצע
שינוי בחוקה.
דרך נוספת לשינוי בחוקה הוא באמצעות הצבעת רוב מיוחס (רוב בעל %50 מהקולות
ועוד קול אחד, או שני שליש/שלושה רבעים מהקולות). מכאן שלחוקות השונות יש מידה
שונה של נוקשות, כשהחוקה הנוקשה ביותר מבין גרמניה, צרפת וארה"ב היא של
ארה"ב.
3. הבחנה בין רשות מכוננת המגבשת חוקה ורשות מחוקקת המחוקקת חוקים רגילים.
No comments:
Post a Comment