עקרון שלטון העם
עקרון שלטון העם הוא אחד מהמרכזיים שבעקרונות המשטר הדמוקרטי והכרחיים לקיומה. מקורו ברעיון האמנה
החברתית שלפיה המדינה קמה על ידי העם ולמענו. שלטון העם הוא ביטוי לריבונות העם – העם
הוא מקור כל הסמכות במדינה.
הדמוקרטיה האתונאית הייתה דמוקרטיה ישירה – העם היה שותף בתהליך קבלת ההחלטות
באופן ישיר, לכל אחד מהאזרחים הייתה הזכות להשתתף בפועל בכל תחומי החיים הפוליטיים
במדינה: בבתי משפט, באספת העם ובמועצת העם.
הדמוקרטיה המודרנית היא דמוקרטיה ייצוגית = דמוקרטיה עקיפה – המדינה אינה מתנהלת ע"י
העם ישירות, אלא ע"י נציגיו הנבחרים בפרלמנט, בממשלה ובמוסד הנשיאות.
הסיבות להנהגת דמוקרטיה עקיפה:
1. במדינות המודרניות ישנם המוני אזרחים, מה שאינו מאפשר, מבחינה טכנית לאזרחים
להתכנס ולנהל את המדינה.
2. אין בידי האזרחים הידע הנחוץ לצורך קבלת החלטות. רוב האזרחים אינם מכירים את
המערכת הפוליטית.
3. אין לאזרחים את המיומנות המקצועית וההכשרה להתמודד עם ניהול מדינה מודרנית.
עקרון שלטון העם במדינות הדמוקרטיות המודרניות בא לידי ביטוי בצורות ממשל ייצוגיות
שונות:
ממשל פרלמנטרי – מאפיין את רוב המדינות הדמוקרטיות (קיים בישראל), העם בוחר את
נציגיו לפרלמנט, בית הנבחרים המשמש כרשות המחוקקת. מתוך הפרלמנט נבחרת הממשלה –
הרשות המבצעת, הזקוקה לאמון של רוב חברי הפרלמנט. הממשלה נשענת על רוב פרלמנטרי
ואחראית בפני הפרלמנט. בסמכות הפרלמנט להביע אי-אמון בממשלה ובכך להפיל אותה ואף
להביא לבחירות חדשות.
ממשל נשיאותי – (כמו בארה"ב) העם בוחר את הנשיא העומד בראש המדינה ובראש הרשות
המבצעת (להבדיל מנשיא בממשל פרלמנטרי, שתפקידיו ייצוגיים וסמליים בעיקרם). הנשיא
ממנה את שריו שלא מקרב חברי הקונגרס וצריך לקבל אישור של הסנאט למינוי השרים. במקביל
לבחירות לנשיאות, העם בוחר את נציגיו לקונגרס, הרשות המבצעת. לקונגרס יש סמכויות רבות
המגבילות את כוחו של הנשיא.
משאל עם
ביטוי של עקרון שלטון העם בדמוקרטיה ישירה בשיטה עקיפה. הכיצד? על ידי הפניית שאלה מסוימת לציבור
האזרחים. האזרחים מכריעים בעצמם בנושא מסוים ולא נציגיהם ברשויות השלטון. האזרחים
יכולים להביע דעה בנושאים מרכזיים. דוגמה: בשוויץ מתקיימים הרבה משאלי עם, כמו כן
באוסטרליה, בניו-זילנד ובדנמרק.
בעד משאל עם נגד משאל עם
במשאל עם בא לידי ביטוי, באופן ישיר, עקרון
שלטון העם. זוהי דמוקרטיה ישירה.
משאל עם עוקף את הפרלמנט ופוגע בסמכותם של
חברי הפרלמנט לקבל החלטות. יש במשאל עם מעין
הבעת אי אמון במוסדות הנבחרים.
משאל עם מאפשר להגיע להכרעה בנושאים
השנויים במחלוקת בחברה ולמנוע פילוג בעם.
משאל עם דורש תשובה של כן או לא, ללא אפשרות
של דיון ובירור הנושא והתייחסות למורכבותו.
השאלה המוצגת אינה מקיפה והיא אינה מסוגלת
להציג את מורכבות הבעיה.
ההכרעה באמצעות משאל עם נותנת לשלטון לגיטימציה למימוש מדיניות. במשאל עם הצגת הנושא נעשית ע"י הממשלה. יש חשש שהניסוח יהיה מכוון על מנת להשיג את המטרה.
משאל עם יכול לגרום לקרע בעם בנושאים של דת ומדינה, העלולים להחריף שסעים חברתיים בישראל.
ניתן לתאר את ההשתתפות של האזרחים בחיים הפוליטיים בכלל ובשלטון בפרט באמצעות מבנה
דמוי פירמידה. ככל שמתקדמים מבסיס הפירמידה לקודקודה גדלה והולכת המעורבות ויכולת
ההשפעה של אותם אזרחים הנוטלים חלק בחיים הפוליטיים במדינה, והולך ויורד מספר
האזרחים המשתתפים השתתפות פעילה בחיים הפוליטיים. בקודקוד הפירמידה נמצאת קבוצה
מצומצמת ביותר של בעלי העוצמה הפוליטית הגדולה ביותר השולטים במדינה מה שעומד בניגוד אל עקרון שלטון העם.
No comments:
Post a Comment