סיכום שיטות מחקר: מדידה

מדידה

 קיימים שני היבטים של מדידת משתנים שיש לקחת בחשבון לצורך תכנון מחקר, אחד מהימנות כלי המדידה והשני תוקף כלי המדידה.

 מהימנות -  האם מדידות שונות באמצעות אותו כלי יתנו ערכים זהים, עקביות של כלי המדידה, עד כמה כלי המדידה מספק תוצאות יציבות ואמינות, עד כמה אפשר לסמוך עליו שהוא מודד משהו אמיתי וקבוע.

4 דרכים לבדיקת מהימנות כלי המדידה:

• מהימנות כיציבות.
• מהימנות כאקוויוולנטיות- מהימנות כנוסחים מקבלים.
• מהימנות כעקיבות פנימית( מבחן  חצוי, אלפא של קורנבאך).
• מהימנות בין שופטים.

מהימנות כיציבות -  העברת כלי זהה לאחר זמן ובדיקת עקביות התוצאות, השיטה מדד הבודק האם המדידה יציבה לאורך זמן. מבצעים את אותה מדידה על אותם נבדקים בשתי פעמיים נפרדות ומחשבים מתאם. ההנחה היא שכלל שהמתאם גבוה יותר החלק האמיתי הקבוע בציונים הנצפים גדול יותר וחלקה של הטעות קטן יותר.

חסרונות – להעברה הראשונה של המבחן עלולה להיות השפעה על העברה השנייה של המבחן, יכול להתקבל אומדן מופרז של המהימנות. יתכן וחל שינוי בתכונה הנבדקת במהלך הזמן אומדן חסר של מהימנות.

 מהימנות כאקוויוולנטיות- מהימנות כנוסחים מקבלים – בוחנים שני נוסחים מקבלים של כלי המדידה מעבירים נוסחים מקבילים לאותה אוכלוסיה. המתאם מחושב בין שתי העברות. מתאם זה הומצא כדיי להתגבר על חסרונות השיטה הקודמת.

יתרון -  פחות השפעה של העברה הראשונה על השנייה, אין צורך לחכות בין שתי העברות ולכן קטן הסיכוי שהתכונה תשתנה.

חיסרון – קיים קושי לבנות נוסחים מקבלים בעלי תכונות סטטיסטיות זהו פחות או יותר.

מהימנות כעקיבות פנימית -  מבחן שהוא מדגם של פריטים שכל אחד מהם וכולם ביחד מיועדים למדוד את אותו המשתנה. אם כל הפריטים מודדים את אותו משתנה נצפה למתאמים גבוהים בניהם. הנחה זו קובעת תנאי על המבחן לבדוק תכונה אחת בלבד .

יתרון – ניתן להסתפק בהעברה חד פעמית ולכן לא מתעוררות הבעיות הנובעות מהשפעת העברת המבחן הראשונה על השנייה.

השיטה-

·         מבחן חצוי, שני חציים של אותו מדד.

·         מקדם אלפא של קורנבאך -  האם כל חלקי המדד מתואמים אחד עם השני. אלפא קורנבאך הינו מדד סטטיסטי שמודד מהימנות פנימית המבחן משאיר את המדדים כמו שהם ובודק את הקשר בין כל שאלה לממוצע שאר השאלות. מבקש לראות כל שאלה/היגד בנפרד האם סך התשובות ביחד הוא מהימן. אלפא של קורנבאך גדול מ0.65 מהימנות סבירה.

  

מהימנות בין שופטים -  לעיתים לא ניתן למדוד משתנה במבחן/מספר ציון אובייקטיבי  וחד משמעי ויש להשתמש בשופטים שצופים ישירות על ההתנהגות המבוקשת. במצב כזה תיתכן השפעה רבה של השופט על הציון. צריך לפחות שני שופטים שמדרגים את האובייקט ומחשבים בניהם מתאם, על החוקר לתת הסברים מפורטים לכל שופט ושופט כדיי שידעו איך למדוד את המשתנה.

לפי מה בוחרים מבחן מהימנות?

מבחן הומוגני או הטרוגני -  ממבחן הומוגני מצפים שיהיה מהימן במובן של עקיבות פנימית, ממבחן הטרוגני מצפים שיהיה מהימן במובן של יציבות.

מבחן מהירות (מוגבל בזמן) או מבחן כושר (לא מוגבל בזמן) – במבחני מהירות אין טעם לחשב עקיבות פנימית כיוון שהמתאם בין הפריטים הראשונים לאחרונים נמוך בגלל גורם לחץ הזמן. ולכן במבחני מהירות מדדי המהימנות הרלוונטיים הם יציבות ואקוויוולנטיות.

מבחן חוזר- מהימנות כיציבות –  נבחר כאשר המבחן הוא הטרוגני המודד יותר מתכונה אחת ובמבחן מהירות המוגבל בזמן.

נוסחים מקבילים - מהימנות כאקוויוולנטיות – נבחר כאשר המבחן הוא הטרוגני או מבחן מהירות.

מהימנות כעקיבות פנימית – נבחר כאשר המבחן הוא הומוגני מודד תכונה אחת או מבחן כושר שאינו מוגבל בזמן.

תוקף כלי מדידה

בדיקת תוקף -  עבור כל משתנה יש להתייחס לסוגיית התוקף כלומר עד כמה הכלי מודד את מה שנרצה שימדוד. תוקפו של משתנה תצפיתי היא מידת ההלימה בין המשתנה התצפיתי למשתנה התיאורטי.

ישנם שלושה סוגים של תקפים לכלי המדידה, תוקף תוכן/נראה, תוכן ניבוי-תלוי קריטריון, תוכן מבנה.

תוקף תוכן/נראה – עד כמה הכלי מייצג את עולם התוכן, אנחנו רוצים לבדוק שמכלול השאלות או התצפית שאני עושה מתאים לעולם התוכן של מה שאני בודק. האם ממצה את עולם התוכן ורק אותו (מיצוי ובלבדיות).

תוקף ניבוי – תוקף תלוי קריטריון -  עמידת משתנה אחד במטרה לאמוד, לנבא או לשחזר(תלוי סוג הקריטריון) משתנה אחר. הכלי שאת התוקף שלו רוצים לבדוק הוא המנבא ואילו הקריטריון הוא המנובא.

• תוקף לאחר מעשה – הקריטריון נמדד לפני המשתנה המנבא(עבר) הוא תוקף ניבוי שיכול להתייחס לאירוע בעבר למשל – מבחן למבוגרים שמנסה לשחזר אירועים בילדות.

  

• תוקף מקביל -  הקריטריון והמשתנה המנבא נמדדים בו זמנית (הווה). מבחן או מכשיר למי יש פגיעה מוחית מול רופא שבודק פגיעה מוחית.

• תוקף ניבוי -  הקריטריון נמדד לאחר מדידת המשתנה המנבא (עתיד)- למשל מבחן כניסה לאוניברסיטה מנסה לבחון הצלחה בלימודים.

מתי נשתמש בתוקף ניבוי ?  אפשרי כאשר קיים קריטריון ברור וחד משמעי שלעומתו אפשר לתקף את מכשיר המדידה. קריטריון כזה קיים כאשר למשתנה הנמדד יש הגדרה אופציונאלית חד משמעית.

 תוקף מבנה -  הערכה של המידה בכלי המדידה מודד את המבנה ההיפותטי  כלומר עד כמה קיימת הלימה בין ההגדה האופרציונלית לבין המבנה ההיפותטי.

 דרכים למדידת תופף מבנה – חקר מתאמים, תוקף מתכנס ותוקף מבחין.

• תוקף מתכנס -  הכוונה לעדויות ממקורות שונים שנאספו מדריכים שונות כלומר שיטות מדידה שונות. כאשר הם נמצאים במתאם גבוה אחד עם השני (צפייה למתאם גבוה) הם מצביעים על משמעות זהה של המבנה. שתי  שיטות שבודקות את תוקף המבנה.

• תוקף מבחין -  ביצוע הבחנה אמפירית בין המבנה הנמדד למבנים אחרים, כלומר מעבר למיצוי יש להראות שמכשיר המדידה אינו מודד משתנים אחרים. (צפייה למתאם נמוך. ניתן למדוד תוקף מבחין בעזרת שתי שיטות זהות שבודקות משתנים אחרים או שתי שיטות שונות שבודקות משתנים שונים.

סיכום השוואה בין תוקף למהימנות –

הקריטריון לקביעת מהימנות של מדד, הפעלה חוזרת של המדד עצמו כלומר קריטריון פנימי. הקריטריון לקביעת תוקף של מדד תמיד קריטריון חיצוני משווים בין התוצאות שנתן המדד לתוצאות שנתנו  מדדים אחרים שאינם חלק ממנו ואינם תלוי בו.

מהימנות היא חסם עליון לתוקף – המהימנות היא תנאי הכרחי אבל לא מספיק לתוקף, לא יכול להיות שהכלי יהיה תקף אם אינו מהימן. מהימנות בהכרח יותר גדולה מהתוקף, מתאם בין X לבין עצמו תמיד גדול או שווה למתאם בין X למשהו אחר.

אין משמעות למהימנות ותוקף באופן כללי -  יש כמה סוגים של מדדי מהימנות ותיקוף ובעת דיווח יש לדווח בדיוק איזה תוקף נבדק ( כלי עם תוקף תוכן לא בהכרח הוא בעל תוקף ניבוי).

תוקף אינו לנצח -  יש מבחנים שיש לתקף שוב ושוב בחלוף הזמן.

סיכום שיטות מחקר