זכויות האדם והאזרח
הרעיון בבסיס זכויות אדם ואזרח הוא התפיסות הקשורות לאדם, למדינה וליחסי הגומלין
ביניהם (תהליך שהחל במאות ה-17,18).
הגישה הזאת רואה בפרט מרכיב עיקרי של החברה ולכן הוא אוטונומי וחופשי ועל החברה להגן
על זכויותיו וחירויותיו. נהוג להבחין בין 2 סוגי זכויות: זכויות טבעיות (זכויות בסיסיות) וזכויות
אזרח.
זכויות אדם הן זכויות המגיעות לאדם באשר הוא אדם. הן אינן מוענקות על-ידי השלטון, אינן
תלויות בשלטון והשלטון אינו רשאי ליטול אותן מן הפרט. לכן הן מכונות זכויות טבעיות או
זכויות יסוד או זכויות בסיסיות. לכל אדם הזכות לחיים, לחירות, לשוויון, לכבוד, לקניין ולהליך
הוגן.
זכויות אזרח מגדירות את זכויותיו של האדם כאזרח בתוך מדינתו. בזכויות האזרח באה לידי
ביטוי ההשקפה הרואה באדם חלק מהחברה המאורגנת במסגרת המדינה. לדוגמא, זכויות
פוליטיות כמו הזכות לבחור ולהיבחר, חופש ההתארגנות, הזכות למתוח ביקורת על השלטון.
הזכויות שהמדינה מעניקה לאזרחיה נקראות זכויות חברתיות וכלכליות והן ניתנות לשינוי או
לביטול.
זכויות האדם והאזרח אינן זכויות מוחלטות: הן מוגבלות מעצם טבען, מתנגשות אלה עם אלה,
ולעתים מתנגשות עם ערכים ועם אינטרסים אחרים במדינה. משום כך זכויות אלה הן זכויות
יחסיות; כאשר יש התנגשות בין זכויות מבקשים אחר האיזון שיבטיח שהפגיעה בכל אחת
מהזכויות תהיה מעטה ככל האפשר.
No comments:
Post a Comment