כינון הממשלה והרכבתה
הממשלה כוללת את ראש הממשלה ואת השרים. ראש הממשלה חייב להיות חבר כנסת,
ולפחות מחצית מן השרים צריכים להיות חברי כנסת. סגני השרים חייבים להיות חברי כנסת.
תהליך כינון הממשלה – לאחר שנודעו תוצאות הבחירות לכנסת, נשיא המדינה מקיים
התייעצויות עם נציגי כל סיעות הכנסת לגבי המועמד לראשות הממשלה. בתום ההתייעצויות
מטיל המשיא על אחד מחברי הכנסת, מי שיש לו הסיכוי הרב ביותר להרכיב ממשלה, את
התפקיד לכונן ממשלה. לאחר הרכבת הממשלה, היא מוצגת בפני הכנסת ומבקשת את
אישורה ואת אמונה. הן הממשלה והן ראש הממשלה שואבים את כוחם מהכנסת.
בבחירות לכנסת ה-14 וה-15 נבחר ראש הממשלה ישירות ע"י העם בבחירות ישירות ורוביות
(בנפרד מהבחירות לכנסת ושאב את כוחו מהעם). בסמכותו לבחור את שריו ולהרכיב את
הממשלה.
ממשלה קואליציונית
ממשלה קואליציונית - ממשלה המורכבת מצירוף של כמה מפלגות כדי לזכות בתמיכת
רוב חברי הכנסת.
שיטת הבחירות בישראל מעודדת ריבוי מפלגות. עד כה אף מפלגה לא זכתה ברוב המושבים
בכנסת (61 חברי כנסת לפחות). החוק בישראל קובע שהממשלה צריכה לזכות בתמיכת רוב
חברי הכנסת כדי להתקיים.
השותפות בקואליציה, המאפשרת הרכבת ממשלה, מתבצעת באמצעות הסכמים
קואליציוניים.
הסכם קואליציוני – הסכם פוליטי, הנחתם בין המפלגות השותפות בקואליציה, ומפרט
את הזכויות והחובות של כל אחת מהשותפות הקואליציוניות, הסכמה על איוש משרות
במשרדי ממשלה ובגופים ציבוריים (מנכ"לים בחברות ממשלתיות ושגרירים), הסכמה על קוי
יסוד למדיניות המשותפת וקווי פעולה מוסכמים.
ההסכמים הקואליציוניים חייבים להיות גלויים משתי סיבות:
* זכות הציבור לדעת
* זכותו של חבר כנסת לדעת מה הן ההתחייבויות שחברות הקואליציה נטלו על עצמן.
הסכמים פוליטיים אלה מחייבים את שני הצדדים לקיים את חלקם בהסכם. בפנייה לבית-
משפט בטענה של הפרת הסכם, בית המשפט אינו כופה את קיום ההסכם אלא מסתפק
בהצהרה על הפרת או על אי-הפרת ההסכם. זכותה של מפלגה הנפגעת מאי קיום ההסכם
לאיים בפרישה או לפרוש מהקואליציה, ובכך אף לגרום לפירוק הממשלה הקואליציונית.
מפלגות לשון מאזניים – מפלגות אשר פרישתן מהקואליציה עלולה להביא לפירוק הממשלה,
צוברות כוח גדול יחסית לכוחן בכנסת, והן מנצלות זאת כאמצעי לחץ על הממשלה לקידום
האינטרסים שלהן.
כל ראשי הממשלות בישראל שאפו לכונן ממשלות קואליציוניות רחבות הכוללות יותר מ-61
חברי כנסת.
הסיבות להעדפת ממשלות המבוססות על קואליציה רחבה:
• קואליציה רחבה מחזקת את הלגיטימציה הציבורית של הממשלה.
• קואליציה רחבה מחזקת את תחושת השותפות הלאומית, מכיוון שחלק ניכר מהמפלגות
מצליחות להגיע להסכמה לאומית רחבה בנושאים שעל סדר היום הלאומי, כגון מדיניות
חברתית וביטחון המדינה.
• קואליציה רחבה, שיש בה ייצוג למפלגות המבטאות שסעים בחברה, משקפת את הרצון
לגשר על חלק מהשסעים האלה.
• קואליציה רחבה, המתבססת על מספר רב של מפלגות, מקטינה את תלותה של הממשלה
בכל אחת מהשותפות הקואליציוניות הזעירות. האיום בפרישה מהקואליציה מאבד
מתוקפו משום שלכל אחת מן השותפות הזעירות אין די כוח להכריע את גורלה של
הממשלה הקואליציונית כולה. בכך נחלש כוח המיקוח של כל אחת מהשותפות
הקואליציוניות ויציבות הממשלה מתחזקת.
• קואליציה רחבה מצמצמת את מספר חברי הכנסת מן האופוזיציה, ומתוך כך גדלים
כוחה ויכולתה של הממשלה להביא לקבלת החלטות ולחקיקה בכנסת.
No comments:
Post a Comment