זכויות מיעוטים - זכויות קבוצה
נגזרות מהתפיסה שזכויות הקבוצה אינן שייכות לאדם כפרט, אלא כחלק מקבוצה, משום
שזכויות אלה אמורות לשמר את זהותה הייחודית של הקבוצה. זכויות אלה הן, ללא קשר לזכויות
האדם, זכויות האזרח והזכויות הסוציאליות.
קבוצת מיעוט היא קבוצה שיש לה מרכיב ייחודי אחד או יותר, שמבדיל אותה מאוכלוסיית
הרוב במדינה. מרכיב ייחודי עשוי להיות שפה, תרבות, דת, מוצא אתני או מורשת היסטורית.
כל מיעוט שואף לשמור על זהותו הייחודית. לצורך כך דורשת קבוצת המיעוט מן המדינה הכרה
בה כקבוצה בעלת זהות ייחודית, אספקה של כל האמצעים הדרושים למימוש הזכויות
הקבוצתיות והגנה על הזכויות בחוק.
לדוגמה:
• זכות להגדרה עצמית.
• זכות לחינוך ולתוכניות לימודים ייחודיות.
• זכות לשימוש בשפה ולהכרה בה כשפה רשמית.
• זכות לשיפוט דתי בענייני אישות.
• זכות לייצוג במוסדות הרשמיים.
במדינות הדמוקרטיות קיימות שלוש גישות שונות בדבר ההכרה של המיעוטים לשמור על זהותם
ועל צביונם: הגישה הליברלית הקיצונית, הגישה הליברלית המתונה והגישה המכירה בזכויות
הקבוצה.
הגישה הליברלית הקיצונית – אינה מכירה בזכויותיהן הייחודיות של קבוצות המיעוט. לפי
גישה זו יש לדכא כל פלורליזם של קבוצות תרבותי, לשוני ואתני.
מדינה הנוהגת עפ"י גישה זו מכירה בזכויותיהם של המיעוטים אזרחי המדינה רק כפרטים
ומחויבת להגן על זכויות האדם והאזרח של כל אחד מהפרטים השייכים לקבוצות המיעוט אך אין
היא מוכנה להכיר בפרטים כקבוצת מיעוט בעלת זכויות קיבוציות ייחודיות.
לדוגמה: בצרפת שלאחר המהפכה הצרפתית חל איסור על המיעוטים השונים להשתמש בשפתם
ולקיים מערכת חינוך עפ"י המסורת והתרבות הייחודיות להם. המדינה כפתה עליהם מערכת
חינוך ריכוזית שכולה על טהרת השפה הצרפתית.
הגישה הליברלית המתונה – אינה מכירה בזכויותיהן הייחודיות של קבוצות המיעוט. שוללת
כל התערבות של המדינה למען שימורו וחיזוקו של פלורליזם אתני.
המדינה אינה כופה על המיעוטים להיטמע בתרבות השלטת אך היא לא תעשה דבר כדי לסייע
לקבוצות לשמור על זהותן הייחודית, והיא מכירה רק בזכויות האדם והאזרח של כל פרט.
קבוצות המיעוט הרוצות לשמור על ייחודן ועל זהותן האתנית-תרבותית יכולות להתארגן
במועדוני תרבות, קהילות דתיות, אגודות תרבות ואף להקים מערכת חינוך של בתי ספר פרטיים
במקביל למערכת החינוך הממלכתית הכללית. כל זאת ביוזמתן של הקבוצות ומתקציבים פרטיים
של הקבוצה ולא מכספי המדינה.
לדוגמה: קהילות יהודיות בארה"ב הפועלות במסגרות ייחודיות משלהן ללא התערבות וסיוע
כספי המדינה.
גישה המכירה בזכויות הקבוצה – המדינה מכירה לא רק בזכויות האדם והאזרח של כל
הפרטים בקבוצה, אלא גם בזכותה של קבוצת המיעוט לשמור על קיומה ועל זהותה כקבוצת
מיעוט ייחודית, אשר אינה מעוניינת להתבולל בקרב הלאום השליט. המדינה מכירה בזכויות
הקבוצה ומעניקה למיעוט אמצעים שיאפשרו לו לשמור על זהותו. זכויות המיעוטים מוגדרות
ומובטחות, לרוב, בחוקה, בחוקים רגילים או חוקתיים.
לדוגמה: בפינלנד יש הכרה בזכויות המיעוט השוודי, נקבעו שתי שפות רשמיות (פינית ושוודית),
כל יישוב שיש בו יותר מ- %8 דוברי שוודית חייב לקיים מינהל ציבורי דו-לשוני בפינית ובשוודית
ומערכת חינוך בשפה השוודית עבור המיעוט השוודי.
אמצעי נוסף שהמדינה יכולה לנקוט כדי לממש את זכותם של המיעוטים לשמור על זהותם
הייחודית הוא להעניק שלטון עצמי למיעוטים באזור מגורים שבו הם מהווים רוב.
קיימות שיטות שונות של שלטון עצמי טריטוריאלי כמו: פדרליזם ואוטונומיה.
פדרליזם – המדינה מחולקת למחוזות כשלכל אחד מהם יש פרלמנט, מינהל ציבורי ומערכת
שיפוטית. בחוקה של המדינה מוגדרת חלוקת סמכויות בין רשויות השלטון של הממשל המרכזי
של המדינה לבין רשויות השלטון של המחוז. שיטה זו מאפשרת למיעוט שלטון עצמי ברוב תחומי
החיים במחוז שבו הוא חי.
לדוגמה: שוויץ מחולקת לקנטונים והמיעוטים הלשוניים (שוויצרים דוברי איטלקית, צרפתית)
יכולים לקיים שלטון עצמי.
אוטונומיה – שלטון עצמי פנימי. שלטון זה ניתן רק לאזורים מסוימים ולאוכלוסיות מסוימות.
לדוגמה: חבל הבאסקים וקטלוניה בספרד או וולס וסקוטלנד בבריטניה.
אוטונומיה טריטוריאלית – המדינה מעניקה מידה מסוימת של ממשל עצמי (ממשל, פרלמנט,
מערכת מישפטית ומינהל ציבורי אך לא סמכויות בתחום יחסי החוץ והביטחון) לקבוצת המיעוט
המרוכזת מבחינה גיאוגרפית באזור מסוים במדינה ומהווה רוב באותו אזור.
לדוגמה: אוטונומיה טריטוריאלית לסקוטים בבריטניה. באיטליה -אוטונומיה לתושבי דרום
טירול (אוסטרים דוברי גרמנית).
אוטונומיה קהילתית (קומונלית) – אוטונומיה לחברי קבוצת מיעוט מסוימת המפוזרים במדינה,
ללא תלות במקום המגורים.
לדוגמה: באסטוניה ובליטא בין שתי מלחמות עולם ניתנה אוטונומיה קהילתית (מוסדות חינוך,
תרבות ודת) למיעוט הגרמני ולמיעוט היהודי.
אוטונומיה זו הוגדרה כאוטונומיה אישית (פרסונלית) וכן כאוטונומיה תרבותית.
סיכומים לבחינת בגרות באזרחות
No comments:
Post a Comment