סיכום מאמר: אמור לי מה הסטיקר שלך ואומר לך מי אתה: סטראוטיפים של אנשי ימין ושמאל בישראל - נורית טל אור

סיכום מאמר: אמור לי מה הסטיקר שלך ואומר לך מי אתה: סטראוטיפים של אנשי ימין ושמאל בישראל - נורית טל אור

מדובר על מחקר עמדות, שבוחן תפיסה סטריאוטיפית. כלומר, איך אנשי ימין ושמאל תופסים את זולתם. האם השיוך הפוליטי שלי משפיע על התפיסה שלי אחרים. האם התפיסה שלי בתחומי ביטחון ופוליטיקה תואמת את התפיסה שלי בנושאי דת, ציונות, כלכלה וחברה.
טל-אור באה ואומרת שעד היום סטיגמות נחשבו לדבר לא יפה. הסטיגמות קיימות ויש להן מאפיינים מאוד ברורים שבגללן נוצרת אותה תפיסה סטריאוטיפית. בגלל שזה נחשב למשהו שהוא לא פוליטיקילי-קורקט, ע"פ מחקרים בארה"ב, זה שייך להשערת הHo.
במחקרים אלו נקבע שאנשים משקרים ביחס לעמדות והתפיסות הסטריאוטיפיות שבהן הם מחזיקים; הם ישקרו כדי לא לסבול מבחינה חברתית. זאת אומרת שאנו מבינים שקיים קושי לבוא ולשאול מישהו באופן ישיר מה אתה חושב לגבי סטיקר כזה או אחר; אנו יודעים בהכרח שהוא ישקר. על מנת להתגבר על בעיה זו, היא יוצאת בתיאוריה ברורה ומוצהרת מתחום הפסיכולוגיה החברתית. מתוך התיאוריה המדוברת היא מבינה שאנשים משקרים ביחס לעמדתם בגלל תופעה פסיכולוגית שנקראת "רצייה חברתית".
בנוסף, מנסה טל-אור מנסה להבין למה אנשים מחזיקים בסטריאוטיפים ומגלה שיש לכך 2 תשובות: 1- הגישה הקוגניטיבית – אנחנו לא יכולים כל היום לאפיין כל אחד, יש הרבה פרטים שאין אנו יודעים להיכן לשייך אותם ולכן מה שעושים זה לקטלג לפי הטיפוסים אליהם נחשפנו עד היום במהלך חיינו. היתרון בזה- יצירת סדר, העולם פשוט ואנשים נכנסים לתבניות שמוכרות לנו; החיסרון-  אנחנו לא באמת עומדים על הייחוד של כל אחד ואחד, כולם משויכים סה"כ לתבניות.
2- הגישה המוטיבציונית – ההגדרה שלנו לאיזה קבוצה אנחנו משתייכים, עם מי אנו מזדהים, זוהי הגישה המוטיבציונית.

בסקירת הספרות, למעשה, נותרת טל-אור התייחסות לנושא הסטריאוטיפים ומסבירה מהי משמעות השמאל והימין בישראל. טל-אור עושה ייחוס מיוחד לישראל. היא מסבירה שימין ושמאל נובעים מגישה כלכלית – הימין הוא קפיטליסטי והשמאל הוא סוציאליסטי. בימין הכלכלי אין הצדקה לשירותים חבריים ובשמאל הכלכלי זוהי ההצדקה ולכן אנחנו קיימים. מדיניות השמאל הינה מדיניות רווחה וסעד (פנסיה, דמי אבטלה, קצבאות וכו'), כולם שווים ואין עניין לרכוש עצמי. מדיניות הימין מאמינה בכך שכל אחד צריך לעבוד ולצבור לעצמו הון ומה שקובע הם כללי השוק.
לעומת זאת, בארץ ימין ושמאל מתייחסים בראש ובראשונה לביטחון בגלל ההיסטוריה והאיום הקיומי התמידי. אנחנו עושים הפרדה מאוד ברורה בין עקירת יישובים לבין העדפה לוויתור על שטחים תמורת שלום. אנשים שמצביעים למפלגות הללו לא מתייחסים לפן הכלכלי. נוצר פרדוקס שדווקא לימין מצביעות השכבות החלשות יותר בחברה, אשר לא מבינות שהימין מחוקק חוקים שפוגעים בהן. ברגע שעושים חלוקה פוליטית בין ימין לשמאל, מבינים שמהמפלגות מרוכזות לאיזור המרכז, בעיקר מבחינה כלכלית- גם הימין מבין כיום שלא ניתן להתעלם מסעד ורווחה.

טל-אור מצלמת 37 סטיקרים שהוא מזהה על רכבים בישראל באותה התקופה והיא מייצרת אינדקס- מצב שבו יש מספר סטיקרים בנושא זהה (איכות סביבה, דת ואמונה וכו'); וכן היא מזהה שיש סטיקרים בודדים. טל-אור מראה לנסקר תמונות של סטיקרים מרכבים ומבקשת שיגיד לה מי בעל הרכב (ימין/שמאל, אשכנזי/מזרחי, דתי/חילוני) וכן להעריך מה הסיכוי שהנחקר ידביק כל אחד מהסטיקרים הללו.
כאן היא מבינה שיש סטריאוטיפים, למשל "מספיק טיפש לשרוף יער שלם" – ידביק איש מרצ, שמאלני, אשכנזי וכו'. בהתאמה, ההבחנות שלה בין שירות בצבא לימין ושמאל הן קלאסיות.

הסטיקרים בישראל – המשך המחקר משיעור שעבר

טל אור מדברת על סטראוטיפים ועל המיפוי הפוליטי בישראל. היא מחלקת את זה לתקופות. פוליטיקה ישנה וחדשה. המעברים האלה מלמדים שחל שינוי בתפיסה החברתית, גם מפלגות הימין מבינות שאי אפשר להתעלם מסל השירותים החברתיים.

תנאי הרווחה מחייבים את המצע הפוליטי של כל מפלגה היום. מתוך כל המידע והידע שהיא אוספת היא גוזרת השערות:

1)      לדבריה עדיין קיימת חלוקה קלאסית של ימין ושמאל, גם בישראל. החלוקה הקלאסית מתייחסת לפרמטרים ביטחוניים ופוליטיים.

2)      ישנה האדרה עצמית בנושאים בעלי חשיבות ויוקרה בקרב כל אחד מהפלגים: ימין ושמאל ינכס את אותו התחום לצד שלו מתוך רצון להאדרה עצמית בהשוואה לקבוצה השנייה.

3)      החלוקה של ימין ושמאל בישראל היא פונקציה של דתיות, השמאל נתפס כחילוני וליברלי בתפיסותיו לעומת הימין שהוא דתי מסורתי. החלוקה הזאת עדיין נשמרת על אף שעברנו למצב של פוליטיקה חדשה.

4)      מתייחסת לחלוקת ימין ושמאל כפונקציה של מוצא עדתי: אשכנזים משתייכים לפלג השמאלני ואילו יוצאי עדות המזרח לפלג הימני.

 סיכום שיטות מחקר