סיכומים: מבוא להיסטוריה פוליטית: ארה"ב במאה ה-20

Wednesday, March 28, 2012

מבוא להיסטוריה פוליטית: ארה"ב במאה ה-20

מבוא להיסטוריה פוליטית: ארה"ב במאה ה-20

ארה"ב בראשית המאה ה- 20 אומה שבעיקרה אגררית, הממשל הפדרלי חלש יחסית לימינו. הפיכתה למעצמה תעשייתית מס' 1 בעלת שלטון מרכזי חזק כשלעצמו ובזירה הבינ"ל במיוחד בעלת כוח בטחוני אדיר.

המתיישבים של ארה"ב היו חבר'ה דתיים ביותר בעלי מוסר פרוטסטנטי חזק של מוסר עבודה ודבקות דתית.

Manifest Destiny. אחד הדברים שהניעו את המתיישבים במאות ה- 18 וה- 19: האל נתן למתיישבים סמכות וייעוד לשלוט בכל רחבי אמריקה הצפונית. רוח זאת תהיה משמעותית בעיצוב יחסי החוץ והבטחון של ארה"ב לאורך המאה.

דוקטרינת מונרו (1823), ע"ש ג'יימס מונרו, שר החוץ האמריקאי ובהמשך נשיא: למדינות אירופה אין זכות להתערב בנעשה באמריקה. בתוך כך היה מובן כי ארה"ב לא תותיר למדינות אירופה להתערב בנעשה באמריקה הדרומית והמרכזית. ואמנם, המקרים של חריגות, כלומר התערבותה של ארה"ב, היו בעיקר מסיבות כלכליות; ושל אינטרס פרטי, 2 מקרים:

מדיניות הדלת הפתוחה מול סין נקבעה ב- 1899: הבטחת הסטאטוס בסין: מניעה ממדינות אירופה לשנות את המצב הכלכלי המסחרי [וממילא הפוליטי והחברתי] בסין (כלומר ברצועה המזרחית של סין). ואולם כבר ב- 1900 צרפת ובריטניה החלו משפיעות בתחום זה.

תעלת פנמה. תחת תיאודור רוזוולט, 1904. התעלה מחברת האוקיינוס האטלנטי והשקט. פנמה הייתה אז תחת שלטון קולומביה. לאחר שסייעה ארה"ב לפנאמים להשיג עצמאות מקולומביה היא קנתה את ציוד הכרייה של חברות צרפתיות [שנעצרו בשל המלריה, שהאמריקאים פיתחו כלפיה חיסון]. ארה"ב קיבלה מידי ממשלת פנמה שלטון על השטח שסביב התעלה ל- 99 שנים עם אפשרות להרחבת החכירה. אם-כן דוגמא של התערבות בבינ"ל מסיבות כלכליות.

1913-21. לאחר\לאור המהפכה התעשייתית [השנייה?] הועמד במרכז האתוס האמריקאי איל ההון (למשל רוקפלר), ובעל המפעל, תחת האיכר והחקלאי. שינוי זה פגע במידת-מה בדמוקרטיה. מתוך רצון להשיב את הדמוקרטיה (והעיקרון הדמוקרטי) והשלטון המוסרי אל המרכז עלתה התנועה הפרוגרסיבית (ג'ון דיואי) שקראה ליציאה חזרה לעבודת הכפיים, לנגישות גבוהה יותר של השלטון עבור האזרח הפשוט.

ווילסון (איש אקדמיה) נבחר ב- 1913 לנשיאות על רקע רעיונות אלה. הבנקים של המדינה מוסדו תחת רשות אחת, ה- Federal Reserve, ע"מ לשמר יכולתה של הכלכלה לשלוט ולנתב את כלכלתה. חוקקו חוקים להגנת הצרכן מפני מונופולים, נגד חוסר-תחרות ובתוך כך נגד יתר-תחרות.

וודרו ווילסון היה בעד מעורבות אמריקאית במלחמת העולם הראשונה, מטעמים מוסריים: מתוך רצון להפיץ את הרעיונות הפרוגרסיביים הלאה אל העולם. ואולם ארה"ב נכנסה רק לאחר הסצינה של הצוללות הגרמניות שהטביעו ספינות ועליהן האמריקאים. נוצרה תנועה עממית בארה"ב שהתנגדה לכניסה למלחמה. אמריקאים רבים לא חזרו לביתם לאחר המלחמה (?). ווילסון, ההוא מ- 14 הנקודות ובהן הקמת חבר האומות. נוצר בארה"ב רצון לשוב אל המבודדות האמריקאית, ובתוך כך נהייה אחר רעיונות מודרניים (?); וכך גם, מצד שני, נהייה אחר רעיונות דתיים. ב- 1924 עלה המושג פונדמנטליזם (פרשיית משפט הקופים).

1929. השפל הכלכלי הגדול. כרבע מכוח העבודה איבד את מקום-עבודתו. 5,000 בנקים קרסו, תורים ללחם, וכולו וכולו. הנשיא הובר נופל. ב- 1933 עולה רוזוולט ומציע את הניו-דיל: מנגנון ליצירת מקומות עבודה וכך גם התכוננותו של Social Security Program (עם מספר לכל אזרח וכו'), רשות עמק טנסי שקמה לפיתוח האיזור תוך בנייה של סכרי נהרות לייצור חשמל. בקיצור: התערבות של ממשלה בכלכלה שלא היה עד אז כדוגמתה במערב.

Good Neighbour Policy. מדיניות שהתחילה עוד בימי הובר. ייעוץ למדינות החדשות של דרו"א. הובלת המדיניות נמשכה גם לאחר מלחמת העולם השנייה ועד תחילת המלחמה הקרה.

כבר ב- 1941, עוד קודם כניסתה למלחמה, החלה ארה"ב מספקת ציוד צבאי לבעלות הברית במהלכים של הלוואה והחכרה ובתוך כך גם ע"י קבלה בתמורה של שטחים לבסיסים צבאיים ממדינות הברית.

כניסתה של ארה"ב למלחמה הבטיחה את נצחון בעלות הברית בטווח הארוך.

השפעות מלחמת העולם השנייה על ארה"ב: כלכלת מלחמה נרחבת (כלכלה מתואמת וכו'), כמות אדירה של גברים בחזית; של הרוגים, של נכים. כניסת נשים למקומות עבודה, שילוב של שחורים ביחידות הלוחמות (לאחר הקטנת שיעורן של היחידות הנפרדות). מהגרים ממוצא יפני הושמו במחנות הסגר עד תום המלחמה. רוזוולט נפטר באפריל 1945. טרומן סגנו נכנס תחתיו. פרוייקט מנהטן בראשות הז'ידים אופנהיימר ואיינשטיין: החל מ- 1941 פיתוח פצצה גרעינית, והשימוש בה ב- 1945 על הירושימה ונגאסקי.

תכנית מרשל, ERP, שר החוץ בממשל טרומן כוונה, מחד, לספק לאירופה את המשאבים הדרושים לשיקומה; ומאידך לחזק-למנף-לארגן את העולם אל מול ברה"מ והשיטה הקומוניסטית בכללותה. ע"מ ליהנות מפירות התכנית נדרשו המדינות להיכנס תחת OECD, (?).

המלחמה הקרה, רעיון ההכלה. היווצרות עולם דו-קוטבי בראשות המעצמות הגרעיניות ארה"ב וברה"מ. ג'ורג' קנן, סגן השגריר האמריקאי בברה"מ. ב- 1946 פירט הלה את דעתו על יחסי המדינות. לדעתו, ברה"מ מונעת מפרנויה כנגד גורמים חתרניים ולפיכך היא תפעל ע"מ להרחיב את גבולה. כדי למנוע את התפשטותה של ברה"מ, הורה, על ארה"ב לחזק מדינות ואזורים בעולם ולמנוע התפשטות הסרטן הבולשביקי... ב- 1947 פרסם הלה באופן אנונימי מאמר על מאבק זה כמאבק תרבותי ומוסרי. ארה"ב צריכה לפיכך, לדעתו, לדאוג להפצת כלים ותכנים של תרבות ורוח.

נוצרה המציאות [והמדיניות] שבה הצדדים נמנעים מעימות ישיר (ע"מ להתרחק מאפשרות של לחימה גרעינית). ונלחמים באמצעות סוכנים.

מלחמת קוריאה. האמריקאים נכנסים ע"מ לעזור לדרום. הגנרל מק'רתור משוכנע שהסינים לא יתערבו ומתאכזב לגלות שהם כן. הלה מטעה את הממשל ונכנס, בניגוד למוסכם, לשטחה של צפון-קוריאה. הסינים ג"כ נכנסים [ודוחקים את האמריקאים חזרה דרומה] והעניין מסתיים ב- 1953.

מקרתיזם. בתוך כך עולה החשש מפני מרגלים והשפעה סובייטית בתוך ארה"ב. מקרת'י, הסנטור הרפובליקני, מוביל את ציד המכשפות. הוא מורה כי יש בידיו רשימה בת 200 שמות של סוכנים קומוניסטים משורות משרד החוץ האמריקאי. אנשים נזרקים ממקומות עבודה, מוחרמים חברתית וכו'. המפלגה הקומוניסטית האמריקאית מוצאת באחד מן הזמנים מחוץ לחוק. שחקנים ויוצרים נרשמים ברשימה שחורה ולא מלוהקים וכו'.

משפט רוזנברג, 1951-3. את'ל ויוליוס נמצאים אשמים בריגול גרעיני לטובת ברה"מ ומוצאים להורג. השניים נמסרו ע"י אחיה של את'ל, שג"כ עבד בפרוייקט מנהטן והשתתף אף הוא במלאכת הריגול, בהיקף גדול יותר (וקיבל רק 15 שנים בכלא). לימים עומד מקארת'י לשימוע בפני הקונגרס.

חקיקה אנטי-פועלית.

אייזנהאור. לאחר טרומן עולה אייזנהאור (מפקד הכוחות במלחמת העולם השנייה ומפקד נאטו ב- 1951). הלה מביא לסיום מלחמת קוריאה ב- 1953, ועושה את הוואי ואלסקה למדינות. הבייבי-בום (תקופה שבין 1945-1953), אשר אינו קשור רק במלחמה כי אם גם בשינוי הרגלי תזונה ובריאות, כלומר שינוי שיעורי תמותה.

JFK. בתקופת אייזנהאור ירדו היקף התמיכה והאמון בשלטון, עלתה קרנם של בעלי-ההון והחקיקה האנטי-פועלית. קנדי היה מחובר יותר לתרבות פופולארית ועממית. הלה מכר לאזרחים תקווה חדשה. בניגוד לתיאור שלו, היום, כנשיא מוצלח, תקופתו מאופיינת ע"י מספר פאשלות ביחסי חוץ: מפרץ החזירים, משבר הטילים בקובה (עשרת הימים). סיבוך נוסף [שולי]: קנדי הוא שהכניס את ארה"ב לוייטנאם (!). הוא שלח 16,000 'יועצים' צבאיים כדי לחזק את הממשל המקומי כנגד המחתרות הקומוניסטיות. יועצים, ולא: חיילים, כיוון שע"מ לשלוח חיילים היה צורך באישור הסנאט (ועל-גב זה הטראומה ממלחמת העולם השנייה ומלחמת קוריאה). בתקופה שאחריו, במהלך כהונת ג'ונסון הורחב הכוח עד כדי 600,000 חיילים.

ב- 1963 הקים את כוח השלום, כוח שמביא רופאים, מורים וסטודנטים למדינות עולם שלישי, ע"מ לקדם רעיונות, מדיניות ומציאות בפועל ברוח התרבות האמריקאית וערכיה. קנדי הוא מי שיזם את תכנית החלל האמריקאית והבטיח ב- 1961 שעד סוף העשור ארה"ב תדרוך על הירח. בימיו של קנדי הוקמה חומת ברלין. קנדי הלך לנאום אל מול המונים במערב ואמר את המשפט המפורסם.

לינדון ג'ונסון ביקש להעלות את 'החברה הגדולה' ולפעול לטובת החינוך והחברה (לארגונם ושגשוגם), כינון Medic aid ו- Medic Care.

Seperate is not Equal. פסיקת ביהמ"ש הפדרלי בפס"ד בראון (השחור) ב- 1954. רק בתקופת ג'ונסון, ובימיו של מרטין לותר קינג יושמו ההחלטות העקרוניות שהתקבלו יותר כעשור קודם- לכן. ב- 1963: הצעדה של מרטין לותר קינג לוושינגטון.

1965: הפלישה לרפובליקה הדומיניקאנית. לאור חשש מעליית גורמים קומוניסטיים-לאומניים. ג'ונסון שולח 42,000 במסגרת Power Pack ע"מ למנוע את תקומתה של a second Cuba. כוח זה אופיין ככוח שיטורי ולא כוח כיבוש צבאי ממש.

2 מחאות בולטות בתקופת ג'ונסון: מחאות של שחורים כנגד הממסד הלבן. מחאות אלימות והתפרעות כנגד השלטון. וואטס, 1965 ( שישה ימים, 4,000 עצורים) ודטרויט, 1967 (50 הרוגים, אלפי עצורים, 2000 בניינים שרופים. ג'ונסון הורה על הכנסת המשמר הלאומי, ובהמשך כמעט ונכנסים כוחות של הצבא).

1969-1974. ניקסון, שהפסיד לקנדי בבחירות בשנת ___?, עלה תחת ג'ונסון השנוא. הלה הצליח להסיג את הכוחות האמריקאיים. ע"ז שלח ב- 1970 כוחות אמריקאיים לקמבודיה (40,000 חייל וחיילת). 1973: הפסקת-אש. בעקבות הכניסה ללחימה הפגנה באוניברסיטת קנט-סטייט שבה נהרג חייל.

דיפלומטיית פינג-פונג. ביקורו של ניקסון בסין (בעקבות נבחרת הפינג-פונג) והסדרת היחסים בין ארה"ב לסין.

פרשת ווטרגייט. בין 1972-1974. ב- 1972 נעצרו חמישה חבר'ה פורצים שביקשו להטמין מכשירי ציתות עבור המפלגה הרפובלקנית. סדרת חקירות שחושפת . ניקסון מתפטר.

בתקופתו של ניקסון התנערות מכלכלת רווחה, דעיכה איטית של הכלכלה. תחת ניקסון עולה פורד (הבינוני). הבא בתור ג'ימי קרטר הישר 1977-81. בימיו התקרבות לסין של דנג שיאופנג ורענון של מדיניות החוץ: בחינת היחסים לפי .

רונלד רייגן, 1981-9. דמוקרט בתחילה, נבחר כרפובליקני. ראש איגוד השחקנים האמריקאי. מראשי 'השמרנות החדשה': ממשל קטן, הפחתת מסים. בתוך כך השקיעה משאבים רבים בפיתוח מערכות בטחוניות ובתוך כך פיתוח ה- Star Wars, מערכת ליירוט טילים בליסטיים בחלל.

תפיסה כלכלית שמרנית: רייגנומיקס. הדגשת השוק (במקביל לתאצ'ר). צמיחת מושג היאפים: צעירים אינדיבידואלים שמבקשים להרביץ מכה מהירה בעיר הגדולה. ערכי המשפחה וכולו נזנחים.

איראן-גייט. סגל השגרירות האמריקאית בטהרן נלקח כבן-ערובה ב- 1979 וע"מ לשחרר את האנשים הועבר לאיראן נשק באפיקים חשאיים [ללא אישור הקונגרס]. ב- 1983: מאורע דומה אירע בלבנון (ע"י החיזבאללה). וועדת טאוור, בראשות הסנאטור לשעבר, חקרה את הפרשייה ואת פועלו של רייגן תחת אפו של הסנאט.

דימוי הממשל בעיני הציבור משתנה. וכך גם דמותו של הנשיא כמי שאינו שולט בכל תחומי הממשל אך עומד בקשר ובשליטה עם הציבור והתקשורת.

בוש האב, 1989-1993. במהלך כהונתו נפל הגוש הקומוניסטי. התמונה הדו-קוטבית קרסה. הלה הוביל ל- Desert Storm, הגנה על כווית מפני סדאם. תוך 100 שעות הושגו יעדי המבצע (הושמעה ביקורת על הסגת כוחות מוקדמת מדי).

קלינטון, 1993-2001. ביקש להוביל רפורמה ב- Medic Aid, וזו נכשלה. ב- 1997 (1999?) שלח כוחות שמירת שלום לקוסובו

ראה גם: היסטוריה פוליטית בת זמננו

סיכומים נוספים בהיסטוריה פוליטית:

מבוא להיסטוריה פוליטית: מתי מתחילה המאה ה-20?

מבוא להיסטוריה פוליטית: מרד הבוקסרים בסין

מבוא להיסטוריה פוליטית: האימפריאליזם במאה ה-19

מבוא להיסטוריה פוליטית: האימפריאליזם בראשית המאה ה-20

מבוא להיסטוריה פוליטית: המודרניזציה באירופה בראשית המאה ה-20

מבוא להיסטוריה פוליטית: תמורות פוליטיות באירופה בראשית המאה העשרים

מבוא להיסטוריה פוליטית: לאומיות, אידיאולוגיה ואימפריאליזם

מבוא להיסטוריה פוליטית: אידיאולוגיות באירופה בראשית המאה ה-20

מבוא להיסטוריה פוליטית: עימותים אידיאולוגיים בראשית המאה העשרים