סיכומים בהיסטוריה: סין במאה ה-20

סיכומים בהיסטוריה: סין במאה ה-20

·         דוקטור סון-יה צ'ן: רופא סיני העומד בראש מפלגה לאומית סינית. למד רפואה במערב. אחרי מרד הבוקסרים, אחרי המפלה נגד יפן, בתקופה של אי-יציבות.

·         מדיניות המפלגה:

א.      לאומיות סינית: סין צריכה לחזור לגדולתה, ודאי לעומת יפן.

ב.      דמוקרטיה (מושפע מלימודיו בארה"ב ובריטניה)

ג.        מדיניות כלכלית סוציאליסטית (שתפתור את בעיית העוני).

·         הקמת אגודת סתר: אי אפשר היה לארגן מפלגה בגלל חוסר תרבות פוליטית, הוא מארגן אגודה המתחילה לארגן הפגנות ולמשוך קהל.

·         1911 – מות הקיסר, פילגשו, מינוי קיסר בן שנתיים.

·         התמוטטות האימפריה הסינית: הקמת הרפובליקה הסינית (תחילת 1912) – רפובליקה ללא משמעות: אחרי מות הקיסר וצ'ו שי, הקיסר החדש היה בן שנתיים. התחיל פיצוץ כלפי פנים.  סון יה צ'אן נבחר אבל בלי לגיטימיות של העם. (ולא מהפכה) קבוצות קטנות פוליטיות מתחילות לפרוח. חלקים גדולים מהאוכלוסיה בכלל לא יודעים מה קורה, המוסדות איבדו ממשמעותן. הקמת הרפובליקה נעשתה ע"י...

·         סוג של פיאודליזם: האנשים שהתחילו לשלוט: אנשים עם כח בידיים. הבחירות המוסדיות לא תפסו כי לא ברור היה מה הלגיטימיות שלהם.

·         הניסיון של הפיכה של וואי שי-קאי: השתלט על ביג'ין ואיזורי השלטון וניסה לקרות בריתות עם מפלגות וקבוצות. מינה עצמו לקיסר. אדוני המלחמה האחרים לא הסכימו שהוא יהיה הקיסר (עם ה'קיסר' אי אפשר להתווכח והורידו אותו). ולאט לאט האימפריה התחילה להתפורר.

·         בעיה בין הסקטור החקלאי לצבא: לא היה ברור כמה מס יבול לקחת. התחיל מעל לחצים רע מאוד.

·         היה כאוס, והיה צריך שלטון מרכזי לאדמיניסטרציה. הבריטים שלטו במכסים ולא שיתפו פעולה עם אף אחד.

·         סון יה צ'אן (תחילת שנות ה-20): החל להקים מפלגה בנוסח מודרני => "קומינטאנג". קיבל עזרה מבריה"מ של סטאלין. 2 אנשי מודיעין ברמה עולמית (אחד שעסק בהקמת התשתיות, השני עסק בכלי מלחמה): הפך להיות הצבא הלאומי הסיני.

·         1928 צ'אנג קי צ'ק – מחליף את סון יאט-סן בראש הקומינטאנג "מפלגת העם".

·         בשנות ה-20 הקומוניסטים שיתפו פעולה עם הלאומנים תחת הקומינטאנג: כאלטרנטיבה לסין האימפריאלית. סיוע של בריה"מ למפלגת הקומינטאנג. הקומיניצ'ין נהיה יעיל מאוד עם נשק סובייטי מודרני. החל משתלט על סין.

·         המשבר בשנגחאי: האליטות נתנו לצ'אנג קי צ'ק כמה כסף שהוא רוצה תמורת ביטול ארגוני הפועלים (היה קריטי לשימור הקומיניצ'ין => הקומוניזם התעצבנו, והתחילו למרוד בשלטון של צ'אנג קי צ'ק שבינתיים שלט כמעט בכל סין. התנגשות בין הקומינטאנג והלאומנים לבין הקומוניסטים.

·         מלחמת האזרחים הסינית: טענת מריו: מ1911 עד 1949 הייתה מלחמת אזרחים מתמידה. צ'אנג קי צ'ק אמנם שלט בחלק מהשטחים בתחילת שנות ה-30 אך גם אז המפלגות הקומוניסטיות הוו אתגר.

·         כל פעם שניסה צ'אנג קי שק להשמיד את הקומוניסטים, הם צצו שוב פעם ושוב פעם.

·         יפן: במקביל, היפנים נלחמו בסין. היפנים השתלטו על מנצ'וריה במזרח סין, וסיפחו אותה. הם ניצלו את הפילוג הפנימי.

·         ניתוק חלק ממנצ'וריה: בין השנים 1932-1945 נכבשה מנצ'וריה על ידי האימפריה היפנית, והייתה למדינת חסות יפנית בשם "מָנְצ'וּקְווֹ". המדינה נשלטה על ידי שליט-בובה, הקיסר הסיני לשעבר פו-יי, הקיסר האחרון של שושלת צ'ינג. חבל הארץ הוחזר בשנת 1945 לסין לאחר כניעתה של יפן.

·         שני בעיות לשלטון צ'אנג קי שק: יפן ומנצ'וריה והקומוניסטים.

·         מונגוליה: שושלת מלכותית הממליכה שלטון קומוניסטי בשנות ה-30. הרוסים נותנים להם להמשיך כי זה מחזק את רעיון הקומוניזם הרוסי.

·         גירשו את הבודהיזם הלמאיסטי ממונגוליה לסין.

·         1934: מרד גדול בדרום סין. הפעם צ'אנג קי צ'ק מחליט לשים סוף לקומוניסטים המורדים. הוא שולח צבא אדיר נגד הצבא האדום הסיני.

קצת על הקומוניזם הסיני:

·         מאו לא קיבל את עקרונות מרקס ולנין. הוא טען שהמהפכה לא תקרה מהמרכז לפריפריות אלא מהפריפריות למרכז: חייבים לגייס את האוכלוסיות החקלאיות.

·         מה הבעיה? האוכלוסיות החקלאיות הן הבסיס להתנהלות הצבאית => מגיעים והורסים את האוכלוסיות החקלאיות, בוזזים ואוכלים מהם.

·         מי גויס לצבא האדום?  גם אוכלוסיות מסכנות. הם לימדו מהיסוד קומוניזם וכבוד לאוכלוסיות האיכרים. זה עבד! החקלאים גויסו למאמץ המלחמתי של הצבא האדום.

הקומוניסטים נגד הלאומנים

·         1934 לקומוניסטים (מאו צ'ה טונג וצ'ו-טה, מפקד הצבא האדום) 90 אלף איש.

·         המצעד הגדול (המסע צפונה): הצבא האדום הלך ברגל במשך שנתיים 10,000 ק"מ. איבדו בדרך חצי מהכח. הגיעו לשן-צי בצפון סין. 40,000 איש שפיתחו אתוס אדיר מול הצבא של צ'אנג קי צ'ק. 1936 הצבא המהפכני האדום, שרכש את אמון הציבור, ובעיקר את אמון האיכרים, נלחם בצ'אנג קי צ'ק.

·         מכאן נזרעו זרעי המהפכה הסינית.