Monday, November 14, 2011

פילוסופיה יוונית - קסנופנס


קסנופנס.
כתב חיבור ששמו "על הטבע" כל הקדם סוקרטיים התיחסו לחיבור זה.
כתיבה קלילה, צינית, סרקסטית. יחד עם זאת נק' ציר מרכזית הינה "תנועת ההשכלה היוונית"
הרקע לכך. השירה ההומרית הועלת על הכתב בשלב מאוחר הרבה אחרי שנשמעו. תרבות אורלית. המרכזיות של הומרוס בתרבות היוונית היא קריטית. דמות מרכזית אחת בכל מה שקשור לחינוך ותרבות ביוון. PAIDEA
דמות שניה בעת העתיקה- מגד העתידות, הנביא. מפרש אותות בטבע. המאגיה- קשה להפריז בחשיבותה בעולם העתיק.
על רקע זה מגיעה תנועת ההשכלה.
הומרוס-תרבות וחינוך (כמו אורתודוכסיה, נמסר ע"י המוזות) והמאגיה- טכנולוגיה ורפואה (מו"מ מתמיד עם האלים לעזרה לאדם). שני כוחות עליונים ונחשבים.

הפרמנטים של קסנופנס: היוונים למדו הכל ע"פ הומרוס.
  • מיחסים לאלים תכונות אנושיות. הבעיה המוסרית שלו היא שהאלים הם הדוגמא והמופת שלנו- לא יתכן שהוא גנב, נואף שקרן במערכת היחסים האולימפית- מדוע שבני אדם שנמצאים במצוקות וקשיים ינהגו אחרת?
  • כך גם בנוגע לא רק למהות אלא לפרוצדורה: נולדו בלידה, לובשים בגדים, נראים כבני אדם- כל זה גם הוא אנתרופומורפיה.
  • זהו טיעון אנתרופולוגי: בני אדם מדמינים את האלים כך- מתחיל לטעון מהעובדות. איך יודעים מה בני אדם עושים? ע"י מחקר, עדויות, בחינה.
  • אבחנה בין  nomos ו- physis החוק הוא מנהג, סוג של הסכמה ולא אובייקטיבי כמו הטבע. נורמה היא הסכמית. המשמעות של דבר הסכמי היא שזהו דבר סובייקטיבי- ההסכמיות אינה אוניברסאלית לעומת הפיסיס והטבע שכן.
  • האמונה היא מנהג המקום- מוסכמה. נקבע ע"י המאפינים האתניים.
  • האנתרופומורפיזם הולך הרבה מעבר לאתניות. כשאנו חושבים על האלים כעל בני אדם באופן כללי אנחנו עושים האנשה מוטעית. (הסוסים רואים את האלים כסוסים) מבוססת על ניסיון ונטיתנו להקרין עצמנו על מה שמעלנו.
  • פעם ראשונה שאנו נתקלים בטיעון. אולי לא הטיעון המלא הראשון בפילוסופיה שכן זהו פרמנט. אבל זוהי הנחה טיעונית הנחות בסופן מסקנה.
    • ההנחות הן עובדות.
    • אנו מדמינים מצב שאינו במצאיות כדי להבין ממנו משהו (סוסים שמדברים) ניסוי מחשבה נוגד מציאות.
    • מראה כיצד מהנחות יוצא אבסורד.
  • תיאולוגיה חיובית על האל: המאפיין החשוב ביותר בקסנופונס בתיאור האל הוא שלא יהיו בו תכונות שאנחנו מזהים אצלנו. לא נעשה השלכה.
  • האל הוא אחד- מונותאיזם פילוסופי ראשון. רואה הכל יודע כל. מניע הכל בעזרת חשיבת השכל מבלי להתאמץ. תמיד נשאר במקום. תיאורים חיוביים לאל ע"י שלילת תכונות אנושיות! מתוך מוגבלות טבע המציאות- מה צריך להיות האל ולאפיינו מחדש.
יש המיחסים לקסנופנוס תפיסה לפיה האל זהה לקוסמוס. הדרך שלו לא להיות מושפע מהנומוס הוא לשלול כל דבר אנושי מהאל. הוא לא חלק מהמשחק ולכאורה עובר תחום אוביקטיבי אוניברסלי.

פיזיקה. (ומאגיה)
היציאה של קסנופנס מהתפיסות של הומרוס היא מחד. גישה שני היא מדעית יותר.
  • הכל בא מהאדמה וכל הולך לאדמה. תפיסה ארכאית- שני יסודות לטבע. אדמה ומים.
  • קשת בענן. הקשת גם היא ענן בצבעים שונים. הקשת היא סימן מפורש ביותר לאלוהות ולמאגיה. קסנופנס טוען כי אנשים לוקחים תועפות טבע כאילו מבשרים בשורות או חטאים כשבעצם נדרש הסבר טבעי ופיסיקלי. סוג של ענן לדידו. מה שמדהים היא שאם עד עכשיו פירשו תופעות מדעיות באופן מאגי, קסנופנס רוצה לחקור את התועפות ולתת להן הסבר רציונאלי. מענין הדוגמא של מחזוריות הגאות והשפל של הים אצל קסנופנס. שמע על ממצאי מאובנים ופירש עדויות אלו כדי להבין את ההסטוריה של כדוה"א- בדיוק מה שאנו עושים היום. הסבר רציונאלי שמחפשים עבור ממצאים מכל הסוגים.
  • מחקר והסבר רציונאלי של תופעות טבע: פרגמנט 18. האלים לא גילו את כל הדברים לבני אדם מבראשית אבל בני אדם גילו ע"י מחקר וחיפוש מה טוב יותר. האנושות מתקדמת ע"י מחקר! תפיסה זו באה ע"ר מחשבה נפוצה שהאנושות מתדרדרת ופעם היה טוב כמו הקשר הישיר של בני האדם לאלים. הוא סותר זאת, המצב שלנו משתפר כי בני האדם חקרו וגילו מה יותר טוב.
  • באשר לאמת ודאית- אף אדם לא ראה אותה ולא יהיה אדם שיודע על האלים. וגם אם במקרה טוב יקרה ויאמר את האמת על אשר מתחולל, הוא עצמו לא ידע זאת. ספקנות!!!כל מה שאתם חושבים שאתם יודעים- שכחו. אפ איש לא יכול להתבסס על התגלות. אין יותר סמכות לאיש! מתחילים מ-0- איפוס הידע. אבל הדעה/השיפוט/חריצת המשפט מוקצבת לכל. לא נולדים עם ידע ואין מקור סמכות שניתן לקבל ידע ממנה וגם אם אתה יודע אתה לא יודע שאת היודע אבל כולנו יכולים לשפוט. אם לא תסתמך על סמכות אלא על עדויות (אמפריציזם) ועל הטיעון ההגיוני (רציונאליזם) אתה בעצמך תוכל להתקרב לאמת. בסיס ההומניזם היווני- יכולת האדם לגילוי האמת והתקדמות האנושות תלויה ביכולת זו. מחיקת הטענות המופרכות לידע.
זהו הבסיס להשכלה היוונית.

דברים משותפים בין קסנופנס לבין פיתגורס.
הערצת האדם שמועיל לקהילה. לא לגיבור המלחמה והאתלטיקה, אלא לאוהב החוכמהß שניהם רוצים שינוי ערכי והערכה מחדש את מה שאנחנו יודעים על העולם. 



No comments:

Post a Comment