סיכומים בהיסטוריה: תת היבשת ההודית במאה ה-20

סיכומים בהיסטוריה: תת היבשת ההודית במאה ה-20

·         תת היבשת ההודית כוללת את הודו, פקיסטן, בנגלדש, סרי-לנקה (יש הטוענים שכוללת גם את אפגניסטן). כללה את בורמה: כשהודו קיבלה עצמאות ע"י הבריטיים, הופרדה בורמה.

·         1498 הפורטוגלים מגיעים להודו: במטרה להרוויח כסף (בלי כל הרומנטיקה של "לגלות את העולם"). חיפשו איך להשיג תבלינים בלי לעבור דרך העו'תמאנים שהשתלטו על כל הדרכים.

·         אחרי הפורטוגלים הגיעו ההולנדים, הבריטים, הצרפתים וכד'.

·         התחילו לסחור עם היחידות בתוך הודו.

·         האמפריה המוגולית: הייתה היחידה המרכזית בהודו. לא שלטה בכל הודו. היא הייתה בנוייה בשכבות: הקיסר => שליטים מרכזיים => שליטים מקומיים וכו'. ככל שאתה מתרחק יורדת השליטה.

·         הבריטים הופכים למונופול (המאה ה-17): מסלקים בכח את הצרפתים במלחמה. הבריטים בתחילת המאה ה-17 מצליחים להשיג יתרונות מסחריים שניתנים להם ע"י האימפריה המוגולית. התחילו לבנות המון דברים בתחומי האימפריה המוגולית, הוציאו את שאר המתחרים מהמשחק והתפתחו לכוון אפגניסטן.

·         חברת הודו המזרחית (המבנה השולט בהודו עד 1857):

-          חברה שקיבלה רישיון ממשלת בריטניה לפעול בכל הודו ויותר.

-          במקור להשיג רווח כלכלי. בפועל, היה להם צבא והכל.

-          איך עבדו מול האוכלוסייה המקומית: כרתו בריתות, עשו הסכמים, ואם לא עובד => הכו עם הצבא. התנהלות של מעט צבא ואדמיניסטרציה. בעיקר עבודה עם המקומיים.

-          אדמיניסטרציה מצומצמת וגיוס הודים לעבודות שחורות.

·         מלחמת האופיום => מכרו אופיום לסינים, היה נפוץ בתרבות. השלטון הסיני לא הסכים. פתחו במלחמה שנשלחה ע"י אנשי החברה ההודית המזרחית (בשביל סיבה כלכלית).

·         מרד הספוי (1857): עול אדיר של השלטון על התושבים המקומיים הביא להתקוממות. הטריגר המידי: הייתה שמועה שהבריטים משמנים את הנשק עם שומן חזיר/פרה => המוסלמים וההודים התעצבנו. הבריטים הכו ביד חזקה. שייכו את הודו לאימפריה הבריטית, החילו את החוקים הבריטים על האוכלוסייה. והתחילו לפתח את הודו.

·         פיתוח כלכלי בראשות השלטון הבריטי: במאה ה-19 מעלי טקסטיל כבדים, תעשייה כבדה וכו'. הבריטים היו גורם מפתח מאוד בהודו.

·         האליטות ההודיות: חלק גדול מהאליטות (לדוג' הפרסים) מקורב מאוד להודים. רבים הולכים ללמוד בחינוך במוסדות בריטים.

·         דרך החינוך: הרעיונות הפוליטיים של המערב (לאומיות וכו') עוברים גם להודו. זאת, כאנטי תזה לאנאלפביתיות והבורות ברב העם ההודי, שסבל ממכות רעב פעמים רבות.

·         איך כל כך מעט צבא שולט על כל כך הרבה אנשים?

-          הצבא הבריטי: 70,000 איש. בהודו: 300,000,000 איש.

-          לאדמיניסטרציה הבריטית היה מעט מאוד מגע עם האוכלוסייה הרחבה. היה להם מגע עם האליטות שתוגמולו, והם היו מדברים עם האוכלוסייה הרחבה.

·         האינדייאן קונגרס פרטי(1885) : מפלגה ראשונה שמדברת על זכויות לעצמם. אליטות המייצגות את תחילתו של סיר לחץ פוליטי.

·         הליגה האסלאמית (1906): התארגנות פוליטית שנייה.

·         ההתארגנות הפוליטית נגד בריטניה כתלות במשברי הבריטים (מלחמת הבורים, ו-2 מלחמות העולם): בפועל, לא היה מרד אמיתי בשעות הכושר (בזמן שהבריטים היו עסוקים בלחימה בחזיתות אחרות).

·         בכלליות: ההודים נלחמו לצד הבריטים בכל מלחמותיהם (כשהקימו צבא, התגייסו 30,000 איש).

·         (ה-Indian national army): ניסיון להקים צבא עצמאי במלחמת העולם ה-2 הניסיון כשל.

·         אלווין מונטגו: נשלח להודו ב1917 במלחמת העולם הראשונה כדי לבחון את המצב הפוליטי בהודו => כתב שעל בריטניה להתחיל ללמד את הודו את דרכי הדמוקרטיה כדי להכין אותה לעצמאות. (ללא תאריך) הדוח זכה להסכמה רחבה בבריטניה. 

·         הטווח באמריצר (1919) (העיר הקדושה של הסיקים): המאורע שהעלה את שאלת השליטה הבריטית בהודו וגרם לאוכלוסייה לשאול שאלות.

-          מה היה שם? במהומות הרגו 4 בריטים. והיה צריך להביא צבא להשתלט על המשתוללים.

-          הביאו צבא של 200 איש בראשות הגנרל וואיר.

-          הבריטים נתנו הוראה להמון להירגע והוא השתולל. הבריטים פתחו באש והרגו 365 איש עם 1600 פצועים.

-          הטווח הדליק את הלאומיות ההודית - מהומות בכל הודו.

-          מה עשתה הממשלה? העיפה את וויאר לאפגניסטן, התחיל ויכוח בבריטניה, בסוף הוחלט להעמיד את וויאר למשפט והוא נשאר בלי פנסייה.

-          הבריטים בהודו גייסו לו המון כסף והביעו בו תמיכה.

-          הסיקים נתנו לוויאר "סיקי של כבוד" כי הוא הציל את המקדש מהמהומות.

-          הדבר הרגיז את התושבים בהודו והתחילו התקוממיות קטנות בכל הודו.

-          מה עשו הבריטים? שלחו הודים לגלות, התחילו משא ומתן, עשו כל מיני דברים קטנים...

·         ב1919 נקבע חוק שצריך ללמד את ההודים דמוקרטיה (כדי להכינם למשול בארצם)=> שלטון כפול: בריטים לצד כפילים מקומיים.

·         מהטמה גנדי: למד בבריטניה. החליט שיש דרך להיאבק בבריטים והדרך היא לסגת מהשלטון. (אגב, היה בהודו עוד לפניו הרבה אנשים שניסו להתקומם). הייחוד של מהטמה גנדי: א. הוא דיבר בשם כולם – דיבר על הודו אחת לכל המיעוטים. ב. התאמת המסר לכל התרבויות של ההודים בצורה סמלית.

·         דרכי פעולה

-          שביתות רעב ארוכות מאוד. בריאותו הייתה חשובה לאנשים והם הצטרפו.

-          קריאה אנטי-מודרנית: חרם על תעשיית הטקסטיל הבריטית וחזרו לשיטת ייצור הבדים המסורתית עם נוליים ביתיים.

-          הכל בדרכי שלום: מצעד שביטא רצון לבטל את מס הים: הוצאת מלח בצורה אלטרנטיבית כדי לא לעבדו עם המערכת הבריטית.

·         מחמד אבו-ג'ינה: מנהיג המוסלמים, היה בקונגרס פרטי, הצטרף ללידה האסלאמית.

-          שני מדינות לשני עמים: פחד שהודו ההינדית תשלוט דה פקטו במוסלמים.

·         שנות ה-20 וה-30: גנדי נתפס כגיבור עם לגיטימיות של כולם.

-           "ירד אל העם". הצליח להכניס לפוליטיקה את השכבות שהאליטות ההודיות לא רצו תמיד שיהיו בפוליטיקה.

-          גיוס דעת הקהל העולמית.

-          המצאה של תרבות הודית מודרנית: סגפנות, חי באשראם, צמחונות.

הודו במלחמת העולםהשנייה – צומת קריטית בדרך לעצמאות

·         1919: שלטון כפול.

·         Indian bill: 1935 חוקק חוק בפרלמנט הבריטי לקיום בחירות פנימיות בהודו. המוסלמים נצחו ברב גדול במחוזות של המוסלמים (פעל לטובת אבו-ג'ינה), ההינדים בשאר.

·         במלחמה, הודו החזיקה מעמד וסיפקה לבריטניה משאבים וכ"א:

א.      יצר מחוייבות של הבריטים לקיים את העקרונות מהאינדיינ אקט של 1919.

ב.      קשיי המלחמה הבריטים, הקשו על הניהול של הודו בנוסף.

·         הבריטים שלחו פקודה לפנות את הודו עד 1948.

·         1947: אחרי לחצים, פיצול בין פקיסטן (שכללה את בנגלדש) – הופכת לדומיניון בריטי לבין הודו – מקבל עצמאות (יוניון אוף אינדיה).

·         1947: רצח מהטמה גנדי: ע"י לאומן הודי.

·         הודו בחלוקה לתקופות: תחילת המאה ה-20 עד 1947 ו-1947 עד היום.

·         דמוקרטיה עם סייגים: הודו היא דמוקרטיה, אך לא דמוקרטיה באופן מוחלט. יש לה מאפיינים דיקטטוריים רבים: רציחות פוליטיות ואלימות גבוהה (סנג'אי, גנדי ועוד ראשי ממשלה) סמכויות אדירות לשעת חירום למנהיג.

·         הודו היא הדמוקרטיה הרצופה (מ-1947 ואילך) הגדולה ביותר בעולם.

·         פקיסטן: דיקטטורית עם 3 גלים/תקופות דמוקרטיות.

-          1947-1956 פקיסטן הייתה דומיניון בריטי והתנהל כדמוקרטיה.

-          בוטו (שנות ה-70): נשיא שהיה בתקופה השנייה הדמוקרטית של פקיסטן. הוצא להורג על שחיתות ועל רצחיות. הוא נתלה.

-          בנזיר בוטו (ביתו) חזרה בגל השלישי של הדמוקרטיה ונרצחה. היום פקיסטן מנוהלת בצורה דמוקרטית לכאורה.

·         דברים משותפים בין הודו לפקיסטן מבחינה פוליטית:

-          שניהם יצאו מכור ההיתוך האימפריאלי הבריטי. הנסיבות שבהן נוצרו היו אותן נסיבות, אך ההתפתחות הייתה שונה.  ירושה מפותחת מהבריטים (מערכות חינוך וכו')

-          מרכיבי אוטוריטארים בשניהם (בהודו ופקיסטן רציחות פוליטיות, אלימות פוליטית וסמכויות רחבות למנהיג בשעת חירום).

-          העוני בתת היבשת ההודית: הודו יחסית לעבר משגשגת. היום שיעור העוני הוא בלתי נתפס. גם פקיסטן עניה.

·         החלוקה בין ההינדים למוסלמים – לא הייתה קלה. הרוגים רבים.

·         סיקים ובוטאן – שמרו על אוטונומיה מסוימת. בוטאן – לא חלק מהודו, סיקים – כן.

·         המדינה המנוהלת הכי טוב בתוך הודו: קראלה. מנוהלת ע"י המפלגה הקומוניסטית. יש לה המון תמיכה ברמה האיזורית אך לא ברמה הכללית.

·         דמוקרטיה מסובכת מאוד: לחצים בין האיזורי לכללי, בין המפלגות הענקיות וכו' => הפכו את הפוליטיקה ההודית לפוליטיקה אישית מאוד. בגלל ריבוי האינטרסיים יש צורך בדמות סמלית משמעותית שתנהיג את המדינה.

·         פקיסטן: גם פקיסטן סובלת מריבוי אינטרסיים (למרות היותה מוסלמית ברובה).

ההיסטוריה של הודו מאז העצמאות

·         הודו - 1947-1964: תקופת נרו => הזרוע הביצועית של גנדי, מדיניות לגבש את הודו ולמנוע את התפרקותה. היה מנהיג גדול.

-          מדיניות בין סוציאליזם לקפיטליזם לאיחוד השורות.

-          מלחמת קשמיר: הודו נולדה תוך מלחמה עם פקיסטן. 3 מלחמות גדולות ואין ספור מלחמות גבול. (שאלת הלגיטימיות? קשמיר הוא חבל ארץ מוסלמי ברובו בתוך הודו)

-          עוני: קשה לנהל דמוקרטיה כשמתים בפועל אנשים. נוצר מרמור.

-          1955: ועידת בנדונג באינדונזיה עמד בראש המדינות הבלתי מזדהות.

-          המהפכה הירוקה: נרו הניח את היסודות, בפועל זה היה אחרי שלטונו. סיוע של ארה"ב. ההודים הצליחו להגדיל בכמות אדירה את ייצור המזון: גם גידולים חקלאיים וגם חלב (שזה מאוד חשוב כי פרות וחזירים אין). היום בפועל, אין רעב באופן כללי בהודו. לפני זה, כל אסון חקלאי, היה גורר כמויות רעב אדירות. מבחינה פוליטית: הדבר הקנה יציבות לדמוקרטיה.

-         פתרון הבעיה הטריטוריאלית: איחוד נסיכויות הודו השונות (מו"מ או צבא)

-          מושבות פורטוגאלית: גואה, תמן ודיו נכבשו ע"י ההודים.

-          כשההודים ניסו לעשות דברים דומים בגבול הסיני זה לא עבד.

-          בתחילת שנות ה-60 מלחמה בין סין להודו בהימלאיה. הסינים נצחו והחליטו לא לכבוש יותר מדי.

-          נרו מת באופן טבעי ולא ברצח.

·         סרטרי:

-          יורש נרו, היה נמוך מאוד.

-          היה בטשקנט בועידת השלום בין הודו לפקיסטן: אחרי חתימת ההסכם הוא מת מהתקף לב.

·         שושלת פוליטית דמוקרטית: ככלל, רואים שגם בפקיסטן וגם בהודו יש שושלות פוליטיות דמוקרטיות. הדבר מסמן מטען שאינו דמוקרטי.

·         אינדירה גנדי (ביתו של גנדי)

-          רג'יב ובן נוסף של אנדירה היו מועמדים לראשות הממשלה.

-          ממשיכה את דרך קודמיה: בין סוציאליזם לקפיטליזם.

-          גידול האוכלוסייה בהודו היה בעייה אדירה. רג'יב היה אחראי על עיקור של חלק מהאוכלוסייה ההודית בתמורה לרדיו.

הקבוצות הלאומיות בהודו

·         לאומים מנסים להשתלט על המקומות הקדושים: הלאומיות הינדית מנסה להשתלט על מקומות קדושים. (לא כמו במזה"ת, מדובר בקרבות רציניים על מקומות קדושים). היו הרבה מאוד ניסיונות לפגע במקומות קדושים שעשו הרבה בלגן. השלטונות התייחסו ביד קשה.

·         הסיקים באמריצר בשנות ה-80: הסיקים מרדו והתבצרו במקדש הזהב. אינדירה גנדי נתנה פקודה להשתלט על המקדש בלי לפגוע בו "כוכב כחול". הסיקים שומרי ראשה רצחו אותה אחרי זה.

·         היום: יכולת גרעינית, שכבה משכילה רחבה ויכולת כלכלית הולכת ומתפתחת.

פקיסטן

·         מסלול ההתפתחות מסובך מאוד בגלל קושי נוסף => המיעוטים המוסלמים בראג' היה מחולקים בצורה מפוזרת. מה היה?

·         חלוקה ל2 טריטוריות (פקיסטן המזרחית ופקיסטן המערבית) שניהם היו מוסלמים אך עם שוני אתני-לשוני.

-          פקיסטן המזרחית (דיברו בנגלית, כמו בהודו)

-          פקיסטן המערבית הייתה עשירה הרבה יותר. (דיברו אורדו) מחמד עלי ג'ינה שהנהיג את פקיסטן (הגיעה מהמערבית) כפתה על כל פקיסטן את שפת האורדו.

-          מאז הרבה מרידות על רקע אתני בין פקיסטן המזרחית למערבית.

·         הקמת בנגלדש 1971:

-           מאז 1947 מתחילים ניסיונות של פקיסטן המזרחית להשתחרר מכפיית האורדו ומהשליטה של פקיסטן המערבית.

-          הליגה העג'מית (הליגה הלאומית של פקיסטן המזרחית) מצליחה לשחרר את פקיסטן המזרחית מפקיסטן המערבית בסיוע הודו. היה מרד שנהרגו רבים.

-          התחילה כארץ הענייה בעולם: יש אסונות טבע, נעה בין דמוקרטיה לדיקטטורה. עכשיו יש שם היום תיירות מתגברת.

·         בשנות ה-70 פקיסטן מאמצת את השריעה כחוק המדינה => רפובליקה אסלאמית. אבל במציאות הדבר היה כהתנגדות לבריטים. היישום של השריעה התחיל להיות נפוץ יותר ב1980.

·         הטליבאן יושבים בצפון מערב פקיסטן ובאפגניסטן: שבטים לוחמים פשטונים.

-          P – פונג'אב, A – אפגני, K – קשמיר (1/3 בפקיסטן, 2/3 בהודו), S – סין TAN – בלוצ'יסטן.

חוזרים להודו

·         בעיה כללית בהודו – אין השכלה: הודו כמדינה בלי השכלה פוליטית. למדו קרוא וכתוב מאוחר מאוד. היום יש הרבה אוכלוסייה שעדיין לא יודעת קרוא וכתוב. מצביעים היום בהודו עם פתקים עם חיות.

·         הקסטות: הרפובליקה ההודית נלחמת מ1947 בשיטת הקסטות. עד היום כל ראשי הממשלה היו ברהמינים.

·         לוצבה: הפרלמנט ההודי – ביקמרלי (2 סוגי ייצוג)

·         מפלגת הג'נטה: מפלגה לאומית ששלטה הרבה פחות ממפלגת הקונגרס (ששלטה 80% מהזמן) משנות ה-70 הג'נטה מצליח מדי פעם ההגיעה לשלטון.

·         האינדיה ביל (חוק): חוקים שהעבירו סמכויות להודים: שני חוקים רולוונטים:

-          1919 האינדיה אקט: קידום ההודים לקראת דמוקרטיה. קבע דיארכיה: שיטת ממשל כפולה שיש לה שני ראשים => ניסיון ללמד את הפוליטיקאים ההודים כיצד מנהלים מדינה דרך פוליטיקה מודרנית. => חלוקת סמכויות. הצד הבריטי מטפל בענייני החוץ והבטחון, ונושאי הפנים מנוהלים ע"י ההודים. (את הדת, בגלל הנפיצות של הסוגיה – מוסלמים מול הינדים, לא נותנים לאף אחד).

-          1935 המשמעותי ביותר: על בסיסו ההודיים ניהלו בחירות במדינות השונות. ב-11 מהמדינות זכו ההינדים. ב-4 מהמדינות זכו המוסלמים.

·         1947 (לא נכלל באינדיה ביל) חלוקת הודו לפקיסטן ולהודו => שתי מדינות. רב הינדי מוחלט (הודו), רב מוסלמי מוחלט (פקיסטן).   

·         שתי המדינות שיצאו מתוך פקיסטן: פקיסטן המזרחית הענייה ופגיעה לאסונות טבע, ופקיסטן המערבית עשירה. מזרח פקיסטן (שגם הם מוסלמים), הם בנגולים, מדברים שפה אחרת. פקיסטן המערבית השפה היא אורדו. האנשים של פקיסטן המערבית ניסו לכפות את הערכים של על כל פקיסטן. היה מרד: קמה מדינת בנגלדש.

סרילנקה:

·         עוד רפובליקה.

·         מלחמה אזרחים אדירה לאורך שנים -

·         הודו התערבה במלחמה בסרילנקה ללא הצלחה.

·         בגלל מורשת תרבותית המערכת הפוליטית נוסדה כמערכת פוליטית פטריאכלית: תפקיד הנשים היה משמעותי מאוד => בנדר דייקה הייתה רוה"מ לתקופה ארוכה.

·         היום מקווים שהסתיימה מלחמת האזרחים.