סיכומים בהיסטוריה: התפוררות האיפריה העות'מנית

סיכומים בהיסטוריה: התפוררות האיפריה העות'מנית

האימפריה העת'מאנית – תהליך ההתפוררות וצמיחת תורכיה:

·         האימפריה העות'מאנית: "הדם החולה של אירופה".

·         (1) כשלון המודרניזציה: תהליכי המודרניזציה הפוליטית באימפריה העות'מאנית במאה ה-20 נכלו כשלון חרוץ => הנחלת חוקה לא צלחה וכד'. קריסה פנימית. מודרניזציה היא בעיתית אינהרנטית למשטרים במזה"ת: ראשי המדינות היו גם אוטוריטה דתית (כך גם באימפריה העות'מאנית).

·         האימפריה הפרסית: האימפריה השנייה העצמאית הגדולה בשהייתה בעולם.

·         האימפריה העות'מאנית מתפוררת (2) בעיקר בגלל המכות החיצוניות: (1) רוסיה, (2) המלחמה הפן-סלבית בבלקן, (3) פלישת איטליה ב1911 לצפ"א (לוב) ולרודוס, מצרים נכבשה ע"י הצרפתים בסוף המאה ה-18 ע"י נפוליאון (שהתחיל לצעוד לכוון הצבא העת'מאני ונעצר בעכו בגלל המגיפה) ומצרים התחילה לפתח רעיונות מודרניים ורצון להתבדל. (4) פרישת מצרים מהאמפריה העת'מאנית: הרעיונות הפוליטיים המודרניים והמבנה הפנימי של האמפריה הע'תמאנית הוביל לפרישת מצרים. מחמד עלי שהנהיג את מצרים ניתק לאט לאט את הקשרים עם האמפריה עת'מאנית. מצרים בהמשך תיכבש ע"י צרפת ותעבור לשליטת בריטניה.

·         פרשת התורכים הצעירים (1908-1912): קבוצה של קציני צבא ונוספים המורדים נגד הסולטן ומכריחים אותו להחיות את החוקה ולגרום לתהליך מודרניזציה. הם מזהים את מקום חולשתה של הקיסרות העת'מאנית בפיגור שלה (שהיא לא מודרנית מבחינה פוליטית). הם מצליחים עד 1912, אז הסולטן מחליט על דיקטטורה מלאה שוב.

·         מלחמת העולם הראשונה: כשלון אדיר של האימפריה העות'מאנית.

·         הסכם סוורה ותוצאות המלחמה: הסכם שלום ב-1920 בו הטריטוריות של האימפריה העות'מאנית באירופה ובמזרח התיכון מתחלקות:

-          היוונים מקבלים כמעט את כל החלקים של האימפריה העות'מאנית באירופה,

-          הצרפתים והבריטים מקבלים את מה שיש לה במזה"ת.

-          חצי האי האנטולי (בלב האימפריה) נכבש ע"י המעצמות המנצחות. איסטנבול ומיצרי הדרדנלים נכבשים ע"י צרפת, בריטניה ואיטליה.

-          הקיסר של האמפריה הע'מאנית עובר לתפקיד דתי עד 1922 ואז גם את זה הוא מאבד.

·         1919-1922 המלחמה היוונית–תורכית:

-          ע"י התורכים היא מכונה "מלחמת העצמאות של תורכיה" תורכיה הייתה חלק מהאימפריה העות'מאנית ואחרי המלחמה הוחלט ששם תקום אימפריה תורכית מודרנית.

-          היוונים יושבים באיזמיר. היוונים מצליחים לכבוש הרבה מאוד שטחים עד ל-40 ק"מ מאנקרה (שהייתה הבירה של התורכים דאז) נכון לשנת 21.

-          רוסיה הבולשביקית מסייעת לתורכים. היא נגד היוונים והמעצמות שתמכו בה.

-          מסטפא כמאל/כמאל אטטורק, גדול לוחמי תורכיה במלחמת העולם הראשונה. כונה אטטורק "אב התורכים".

-          לאומיות תורכית בראשות אטטורק מצליחה להתחיל לגבור על היוונים.

·         ייסוד מפלגת העם התורכי: כמאל אטטורק, כמנהיג מייסד גוף פוליטי מודרני המשמש בסיס לשלטון: גוף זה פועל בצורה (1) מודרנית (לא דתית). (2) לאומיות. (3) דמוקרטיה: אמנם מפלגה מדינה חד מפלגתית אך מתקיימות לראשונה בחירות. 

·         הסכם לוזאן: בסוף המלחמה עם יוון הצבא התורכי צעד לאסטנבול ורצה גם את הדרדנלים, הצרפתים והבריטים שלא רצו להלחם שוב, הסכימו להחליף את הסכם סוור בהסכם לוזאן שנתן יותר כח לתורכים.

·         1923 הכרה בינ"ל והכרזת עצמאות של תורכיה.

-          כמאל שלט מ23 עד 38 כנשיא. אחריו התמנה סגנו, איסא בישנור.

-          עד מלחמת העולם ה-2 תורכיה היא מערכת חד-מפלגתית (בחיי של כמאל ויורשיו). 

·         חילופי האזרחים - הגירוש היווני: בזמן מלחמת יוון-תורכיה, היוונים שרפו כמות אדירה של כפרים תורכים שנכבשו. כשהתורכים חזרו לכבוש אותם הם ביצעו טרנספר למיליון וחצי יוונים.

-          פגיעה גדולה מאוד בכלכלה התורכית, שנסמכה, בין השאר, על אישים יווניים.

-          פגיעה בכלכלה היוונית שהייתה צריכה לקלוט את הפליטים.

-          יוון ובולגריה סילקו 800,00 פליטים תורכים לתורכיה – עוד פגיעה בכלכלה.

·         ההתמודדות עם המשבר הכלכלי, השלכות המלחמה, וקליטת הפליטים: ההנהגה התורכית הצליחה להשתלט על הדברים (וגם על המשבר הכלכלי שפקד את כל העולם): מערך רפורמות שלם (ברקע, רצון להחליף את החברה המסורתית לחברה חילונית-מודרנית):

-          ביטול תואר הח'ליף.

-          ביטול השריעה (1928). התבצעה בהדרגה בשנות ה-20 (ביטול תואר הח'ליף, וכו'). ב28-החלפת מערכת החוקים במערכת עם יסודות מערביים מודרניים (מאיטליה לדוג'). אסרו סממנים של חברה מסורתית-דתית: איסור ללכת עם פז ועם רעלה.

-          שנו את תפקיד ומעמד האישה (ב1933 זכות בחירה לנשים).

-          שונו תפקידי החינוך: לימוד מסיבי של קרוא וכתוב בלטינית.

-          אימוץ לוח שנה מערבי.

-          הכינו את תורכיה להיות מערכת פוליטית רב-מפלגתית.

·         דימיון לרפורמת מייג'י ביפן: עשרות שנים של אימוץ אלמנטים מהמערב, לא דומה בכך שבתורכיה הייתה החדרה של ערכים מודרניים.

·         אי סבלנות למיעוטים ומרד הכורדים: דכאו את הכורדים (שאלת הכורדים בתורכיה היא שאלה היסטורית מאוד). שיטת המילט שימשה טוב את הכורדים, את היוונים ואת הארמנים. הסבלנות של השלטון למיעוטים הייתה נמוכה מאוד והייתה דרישה להתאחד כולם ללאומיות התורכית => הדבר הוביל לפיצוצים.

·         מלחמת העולם השנייה:

-          התורכים לא נכנסו למלחמה בהתחלה כדי להשיג יתרונות כלכליים.

-          בסוף פברואר 1945 הם נכנסו למלחמה. כדי להכנס לאו"מ וכדי להיתפס כמודרניים בעולם הבינ"ל.

·         ההתערבות בקוריאה: התורכים נלחמו לצד האמריקאים. הוביל לכניסתם לנאטו: האמריקאים הכניסו את תורכיה ואת יוון בגלל המתיחות ביניהם וכך הרגיעו את האיזור.

·         תפקיד הצבא בתורכיה: בחוקה התורכית, הצבא שייסד את הרפובליקה (אטטורק) הוא בעל זכות להתערב במערכת הפוליטית במצב של משבר (מאפיין של מדינות עולם 3, אך כאן עם תפקיד של שמירת המודרניות – ערב לאופי הרפובליקני והחילוני של תורכיה). ואכן הצבא התערב לא מעט פעמים בתורכיה. היום, רדואן הצליח קצת להגביל את הצבא.