סיכומים בהיסטוריה: תנועת הנשים באירופה במאה ה-20

סיכומים בהיסטוריה: תנועת הנשים באירופה במאה ה-20

  תנועת נשים:

·         שבירת החברה המסורתית: כדי שנשים יוכלו לדרוש השתתפות בפוליטיקה צריך לקרות מהפך חברתי-כלכלי. לא סביר שתצמח ללמטה דרישה לשוויון פוליטי במקום שבו אין כח חברתי וכלכלי לנשים.

·         ארה"ב ובריטניה היו המדינות הראשונות שם צמחו תנועות פימינסטיות.

תנועות פמיניסטיות: התחלה בארה"ב

·         התחילה טרם מלחמת האזרחים האמריקאית

·         פעלו בשני צירים: בתוך הפדרציות (המדינות) וברמה הפדראלית.

·         אליזבת קדיס סטנגטון, לוקריזיה מורט: עומדות מאחורי הצהרת זכויות נשים שהתפרסמה ב => טענה פתוחה ורחבה שאומרת שמן הראוי שיהיה לנשים כח פוליטי כלשהו.

·         בהתחלה: הפמיניזם התפתח מהאליטה ולא כלל תמיכה המונית. (היום היינו קוראים להם האליטה השמאלנית). יש פה מן הרדיקאליות אבל לא קיצונית מדי.

·         למה זה לא עבד?

-          האליטה עדיין שייכה לאישה את תפקידה המסורתי.

-          הסוציאליסטים באירופה, אמר זה נחמד, אבל לא עשה כלום.

·         איפה זה כן עבד? איפה שהייתה התיישבות חלוצית => במקומות ששם נשים מילאו תפקידים של גברים, האליטיות הפוליטיות התחילו לסגת ואיפשרו זכויות פוליטיות לנשים.

·         התיקון ה-15 (1870): נתן זכויות לגברים השחורים, אבל לא לנשים (אפילו לא לנשות האליטה). איפה כן נתנו? בוואיומי: שם כמעט ואין אנשים והנשים לקחו מקום קריטי בשוק העבודה ובחברה => במקומות שמילאו תפקידי גברים, הם גם הצליחו ליצור כח וזכויות פוליטיות.

·         בארה"ב, עד מלחמת העולם הראשונה לא היו זכויות משמעותיות לנשים.

·         המדינה הראשונה שנתנה כ'מדינה שלמה' זכויות לנשים: ניו-זילנד. הצעה להסבר: כי גם שם אין הרבה אוכלוסייה והנשים הצליחו להתברג לשוק העבודה הגברי => ומשם זכו לזכויות.

·         הטענה המרכזית של מריו: סיבות חברתיות וכלכליות הן אלו שדחפו את הזכויות הפוליטיות של הנשים.

·         על מה נאבקים? בהתחלה על הזכות להצבעה, יותר מאוחר, כשכבר היה להן כוחות, גם על הזכות להיבחר וכד'.

·         אנגליה משפחת פנסקר: עשו מהומות ובלגן

·         מיל (הפילוסוף המשמעותי ביותר במאה ה-19, ליברל): על דיכוי הנשים=> ספר שנכתב ע"י אשתו אך פורסם בשמו.

·         מועדי הענקת זכויות פוליטיות לנשים: ניו-זילנד 1983, אוסטרליה 1902, פינלנד 1906 (כולם עם מעט אוכלוסייה ביחס לשטח), נורווגיה 1907, בריה"מ 1917 (כדי להשיג את תמיכת הציבור), סין 1925, קנדה (בחלק האנגלי 1917, בקוויבק רק 1940). שוויץ רק בשנות ה-70 (וגם אז רק בקנטונים מיוחדים)

·         בהרבה מדינות ערביות אין זכויות בחירה עד היום.

·         1952: הצהרה של האו"מ להענקה גורפת לזכויות נשים.