השסע העדתי
ישנן 2 גישות עיקריות בנוגע לשסע זה:
1 – השסע הולך וגדל, הרבה דורות אחרי המהגרים, גם הדור השלישי כבר פה והשסע עדיין נשאר, ומצטבר על שסעים אחרים. לשסע העדתי יש נטייה להתחבר לשסע המעמדי: מזרחי = שכבות נמוכות ומעמד כלכלי נמוך. אשכנזי = מעמד כלכלי גבוה, שכבות גבוהות.
2 – השסע הולך ומצטמצם, הדור של היום הוא יותר ויותר דור להורים "מעורבים" (נישואין של אשכנזים ומזרחים). לפיכך, ככל שהמיזוג ה"גזעי" גדל השסע אמור להצטמצם.
מאידך, המיזוג הוא מיעוט, אי אפשר להוציא את השסע העדתי ממנו. בנוסף, יש מי שתומך בהשבחת הגזע, בשימור ייחודה של העדה.כיום יש שליש מהאוכלוסייה הישראלית שמתחתנים בנישואים מעורבים.
כתוצאה מגלי העלייה הגדולים של שנות ה-50, המדינה החליטה לפזר את העולים בתחומי הפריפריה. כך נוצרו לעיתים ערים בפריפריה שהן בעלות עדה אחת בולטת.
הגדרת העדות מאוד מטושטשת בישראל. יש יותר מ- 100 עדות. הגדרות שונות:
#יוצאי אירופה ואמריקה מול יוצאי אפריקה ואסיה.
#אשכנזים מול ספרדים.
#אשכנזים מול ספרדים מול יוצאי עדות המזרח.
#החלוקה הגדולה ביותר: בין העלייה ממזרח אירופה אל מול אסיה ואפריקה.
בתקופת היישוב הישן לפני המנדט, הייתה חלוקה מקובלת של שירותים לפי עדות, לפי הקהילות שגרו בהן. על כן, גם השלטון גרם להתנהג בצורה בירוקרטית ברורה.
העולים מרוסיה ואירופה היו העולים הראשונים לארץ, מארצות אשכנז. הם היו בעלי החזון, הראשוניים, ולכן תפסו את המקומות הטובים – הראשון מרוויח, כל הקודם זוכה. מכאן, שהעולים מארצות אפריקה ואסיה, שהגיעו אחריהם נאלצו להסתדר עם מה שנשאר – תנאים פחות טובים. (אזורי פריפריה)
פתאום מגיעות משפחות מרובות ילדים, מארצות האיסלם, ישנו גידול דמוגראפי באוכלוסייה, יותר תינוקות וזקנים שלא יכולים לקחת חלק במעגל העבודה. רק 15% מהעולים נכנסו למעגל העבודה! היו גם נכים רבים שלא יכלו לעבוד. לעולים הישנים היו אידיאולוגיות שונות, נורמות וערכים שונים. דבר זה הביא לחוסר תקשורת, פערים ושוק תרבותי. המדינה הייתה צריכה גורמים שיעזרו להתאקלם.
גם מקומות העבודה שנותרו היו פחות "שווים", לא היו וותר ואפשרות לקומבינות כמו שהיו לעולים הוותיקים מארצות אשכנז.
החינוך אף הוא היה ברמה גבוהה יותר באזור המרכז מאשר בפריפריה.
כך נדחקו העולים מהמזרח לתחתית הסולם המעמדי והחברתי בישראל. יש פערים של ממש שנוצרים בין העדות השונות ובין החלוקה אשכנזים – ספרדים.
שיטות לבינוי אומה – איך הופכים העולים לאזרחים מהשורה:
1 – כור היתוך – מיזוג גלויות – קיבוץ גלויות. ערבוב של קבוצות אתניות יחדיו ויצירה של קבוצה אתנית חדשה עם ערכים שמקובלים על כל הקבוצות. כך היה בראשית קום המדינה.
הרעיון היה להכניס אל פס הייצור רומני פולני מרוקאי ועיראקי, לעשות את פעולת כור ההיתוך, ושבצד השני ייצא אזרח ישראל המכיל את כל המאפיינים של אלו שנכנסו לפס הייצור, באופן שווה.
כל עדה תורמת את המאפיינים שלה, בסוף התהליך אמור להיווצר ה"ישראלי החדש".
זה היה החזון, אך בפועל כאשר התיכו את כל הקבוצות לקבוצה אחת נוצר מצב בו הקבוצות נבלעו בקבוצה החדשה. העולים מהמזרח נאלצו לוותר על הערכים שלהם ולתת מעצמם. כלומר, לא נוצר משהו חדש אלא משהו שהיה קיים עוד קודם. הישראלי החדש = צבע עור לבן, בלורית בלונדינית ועיניים כחולות. יצא אחוס"ל: אשכנזי, חילוני, ותיק, סוציאליסטי, לאומי (ציוני). זה לא היה החזון והכוונה!
הויתור של המזרחים על מאפייניהם הוא "הטמעה".
2 – הטמעה – תהליך כפוי, ויתור על מאפיינים לא מרצון אלא מתוך הכוונה מגבוה. הניסיון ליצור כור היתוך הסתיים בתהליך של הטמעה (כפייה).
3 – טמיעה – מיזוג של קבוצה אחת באחרת\ ויתור על סממני המוצא המקורי (שפה, תרבות, לבוש) מתוך רצון. "ברומא התנהג כרומאי". תהליך זה נעשה מרצון, מתוך כוונה להשתלב בחברה.
*קימרלינג טוען שמטרה המכוונת הייתה ליצור אחוס"לים.
ראה גם:
שסעים בחברה הישראלית
No comments:
Post a Comment