תקציר המאמר: making room for t.v / lynn spigel
מטרת מאמר זה להציג בפנינו את התבססותה של הטלוויזיה בחיי היומיום של האנשים בשנות ה-40-50.
בתחילת דרכה של הטלוויזיה הציבור הרחב לא ידע איך להתייחס למדיום החדש, הרי שכל דבר חדש הוא דבר הגורם לחששות בחברה. אמנם ייחסו לטלוויזיה את האופי של גורם האיחוד בחיי המשפחה. העיסוק העיקרי נעשה גם בהיכן תועמד הטלוויזיה, באיזה חדר ולשם מה? הרי שעד כה הבתים עוצבו מבלי לייחס משמעות לדבר הנקרא טלוויזיה. הרבה מגזינים ועיתונים דנו בשאלות מהסוג הזה והציעו הרבה מקומות לטלוויזיה. הם מצאו שמות לחדר מיוחד- חדר הטלוויזיה או חדר המשפחה.
באופן טבעי כאשר מדיום חדש נכנס לחיי היומיום, שאר אמצעי המדיה, כגון: הרדיו והעיתון נדחקים הצידה, כמו-כן הטלוויזיה גם תפסה את מקומם של רהיטים שונים, כגון: הפסנתר שהיה מאוד דומיננטי באותה תקופה. האנשים תכננו את סידור הבית מחדש לאור ההמצאה החדשה שנכנסה לבתיהם.
שידורי הטלוויזיה באותה התקופה התייחסו למצב החברתי-מדיני ששרר אז. בהתחלה היו תכניות לעקרות בית על נושאים שונים, החל בילדים ועד לנושאי מיו שונים. בשנים הראשונות שלאחר המלחמה היו תכניות שגרמו לישיבות משפחתיות מרגיעות, הייתה נטייה לניסיון הסתגלות אל החיים החדשים שלאחר המלחמה. הציבור חשש מחזרתם של החיילים לאחר המלחמה לביתם,, משום שחלק גדול מן החיילים סבלו ממחלות פסיכיאטריות קשות והלם מלחמתי. במהלך המלחמה הנשים קיבלו דחיפה לצאת לעבוד בשביל לפרנס את ביתן, אך בעת חזרתם של החיילים הביתה שוב הייתה דרישה לחזרה של הנשים לביתן ולהסתגרותן שם בשביל שיוכלו להיות עקרות בית נאמנות, ולפנות מקום לחיילים להשתלב בעבודות ובחיים. פרסום שיווקי של הטלוויזיה הבטיח את המקלט לכל נפש מכל המעמדות אשר היו קיימים. פרסמו אנשים אפרו-אמריקאים ובסרטים הטלוויזיוניים הופיעו שחקנים שחורים.
הלוגו החזק של המפרסמים מתחום הטלוויזיה היה איחוד המשפחה והטלוויזיה כמדיום מחזקת קשרים משפחתיים.
No comments:
Post a Comment