שפינוזה- אתיקה ותפיסת האל

האתיקה - כללי

·         שאלת הגאולה:

-         דקארט שאל את עצמו את שאלת הידיעה: האם יש דבר שעל בסיסו אנחנו יכולים להגיד מהי האמת, מהי המציאות? על פי שפינוזה הבנה זו אינה תכלית בפני עצמה. היא תכלית אחרת.

-         התכלית היא שמחה נצחית. היא הגאולה.

-         תורתו של שפינוזה היא ניסיון רציונאלי להבין את המציאות והאדם למען תכלית אתית.

·         האתיקה – סדר

-         על אלוהים

-         על הטבע של הנפש (מטאפיזיקה של הנפש, והקשר בינה לבין המכלול) והמקור של

-         על הטבע של החיים האמוציונאלים (החיים האפקטיבים)

-         על השעבוד ועל הכוחות של האמוציות שלנו.

-         על יכולת השכל ועל חירות האדם (התכלית שעליה כל המהלך התקדם)

·         המתודה: גיאומטריה אוקלידית. הוכחות והגדרות כדי להצדיק אמיתות.

·         Subtatsia ultenitati נקודת המבט של הנצח: ההסתכלות על העולם היא מנק' המבט של הנצח (לא כמו דקארט שמביט בעולם דרך עצמו במשך זמן מוגבל).

·         מתודה סינטתית: שילוב מושגים מעולמות שונים וחיבור בניהם.

·          

האל השפינוזיסטי

·         היבטים "אלוהיים" בתפיסתו של שפינוזה: שפינוזה כמבקר רדיקאלי של הדת, משתמש בביטויים אלוהיים בתורתו. הדבר לכאורה, מוביל לפרדוקס. דוגמאות: "אהבת אלוהים שכלית", "נצחיות הנפש". השימוש במושג אלוהים נע בין שני קטבים:

-          שימוש חתרני (סוברסיבי): הקורא תופס את העולם כעולם מלא בנוכחות אלוהית. הכתיבה צריכה להגיע לקורא ולכן היא משחקת ב"מגרש הקיים". כך היא פוסלת את האלוהים מבפנים.

דוגמא: אלוהים אינו טרנסנדנטי, הוא אימננטי. ומעבר לכך הוא פנתאיסט:Deus sive natura: אלוהים הוא הטבע. אלוהים הוא הטבע ותו לא. השימוש של שפינוזה במושג האלוהים הוא מנוגד לחלוטין לתפיסה הרווחת בעולם הדתי. אם הטבע הוא אלוהים, המושג אלוהים מתרוקן מתוכן.

-          מושג המכיל גרעין של אמת פילוסופית-רציונאלית למושג האל.

·         האל הוא המושג המרכזי ביותר אצל הרציונאליסטים ואיתו מתחיל גם שפינוזה.

·         רובד אונטולוגי אחד: מוניזם אונטולוגי.

·         האל כעצם אין-סופי.

רצון האל הוא מושג אבסורדי: רצון הוא מושג של דבר חסר והאל הוא מושלם (עמ' 118).

·         שלילת רצון האל הוא הבסיס המטאפיזי לכל הפילוסופיה של שפינוזה. האל הוא שלם. אין מושג היעדר, אין מושג כח, הכל פועל.

·         לגבי האל: כל מה שאפשרי הוא בהכרח ממשי.

·         בני האדם תופסים את כל העולם ואת כל שבעולם כבעלי תכלית (כל שאלה נענית על ידי הסיבה הכתליתית). זוהי הדעה הקדומה הקלאסית של האנושות. הסיבה התכליתית היא המצאת הדמיון ותו לו. זה מה שגורם לאדם לחשוב שהוא חופשי. האדם אינו יודע את הסיבות האמיתיות. אילו האדם היה יודע את הסיבות האמיתיות, הוא היה.

-          שפינוזה בונה מבנה פסיכולוגי של האדם שמאוד רלוונטי להיום (השוואה לפסיכואנליזה – התשובות של המטופל הן על ידי סיבות תכליתיות והמטפל חושף את הסיבות האמתיות וטיפול)

-          סוף הנספח: האל = טבע => הכל הוא הכרח (דטרמינזם) => אין מקום לדת. הדת היא אשליה.

-          ההכרח הוא ההפך מהרצון. האל השלם מוביל להכרחיות מוחלטת. אם האל אינו רוצה העולם הוא הכרחי. אם הכל הכרחי בעולם, כל המושגים בעולם שלמים והכרחיים.

-          שפינוזה שולל את מודל הסיבות התכליתיות המסתיימות בתכלית העליונה ומציע את החלופה של מנגנון הסיבות-תולדות ההכרחי המוביל לדטרמיניזם מוחלט.

-          הפתרון: המתמטיקה כמאפשרת להבחין בדעות הקדומות הפרטיות והמשותפות ולקדם התבוננות נכונה על העולם.

-          מושגים אֶתים (טוב ורע, יפה ומכוער, חם וקר וכו') גם הם נופלים יחד עם הקרסת הדת והתכלתיות. תכונות אלו הם ייחוס של האדם בשל היותו משתוקק אליהם והם א אינם הולמות את הא