חוקות והמסגרת החוקתית - סיכום

חוקות והמסגרת החוקתית

שלטון החוק

הרעיון הבסיסי של עקרון שלטון החוק הוא הגבלת הממשל. פתירת מצבים שבהם נראה שהממשלה חורגת מהסמכויות שלה. ככזה, מערכת המשפט, חוקה וחוקים הם יסודות ליברליים בדמוקרטיה ליברלית – הליברליות שלהם היא העיקר, אמורים להגן על פרטים ומיעוטים מפני הרוב.

חוקות

·         ממשל חוקתי –  ממשל המוגבל על ידי חוקה, מסמך כתוב, המצוי מעל כל חוק רגיל.

·         הממשל החוקתי כולל מספר חלקים:

א.      דקלרטיבי: במסמך המכונן של המדינה, סדרי ממשל ושלטון, מפרט את זכויות האדם והאזרח.

·         סוגי חוקות

א.      חוקה מקודדת: חוקה כתובה.

ב.       חוקה לא מקודדת: סדרה של מסמכים מקובצים שמהווים את הרוח של המדינה.

·         חוקה נוקשה מול חוקה לא נוקשה: כמה החוקה מגבילה את השלטון.

·         חוקה נורמטיבית – יש הסכמה רחבה על החוקה. חוקה נומינלית: חוקה שאפשר לשנות בקלות.

הצדקות לנוקשות החוקות

·         הנימוק השמרני: שימור החוקה לאורך זמן והעברתה לדורות הבאים.

·         הנימוק הליברלי: חוקות נועדו להגנה על הפרט ועל מיעוטים מפני הרב שעשוי לדרוס אותו, ולכן יש לשנותו רק ברב מיוחד.

ערכה של החוקה

יתכן שהחוקה תכובד מאוד (בריטניה, ארה"ב) , ויתכן שחוקה לא מיושמת ולא מכובדת בפועל (חוקת ויימאר, החוקה הסובייטית)

·         חוקות הם פשרות פוליטיות: בשל כך, הן יכולות להיות עמומות.

·         לעיתים יש זכויות סותרות: (לדוג' זכות הקניין וזכויות חברתיות: בפועל חייבים לקחת מהעשירים ולתת לעניים כדי ליצור זכויות חברתיות משמעותיות.)

בקרה שיפוטית

·         בקרה שיפוטית: הזכות והיכולת לפרש את החוקה. האחריות לפירוש החוקה, היא על בתי המשפט.

·         מי במערכת בתי המשפט אחראי על הבקרה השיפוטית?

א.      בקרה שיפוטית נעשית ידי בית דין הגבוה לצדק (בארה"ב ואוסטרליה).

ב.       בית משפט עליון המשמש כעליון למערכת בתי המשפט, ובית משפט חוקתי העוסק בבקרה שיפוטית (בבתי משפט חוקתיים, הרבה פעמים השופטים נבחרים על ידי העם).

·         מכאן, שמערכת המשפט, היא שחקן פוליטי לכל דבר ועניין. פוליטיזציה של המשפט: השופטים הופכים להיות שחקן מרכזי בפוליטיקה.

·         כל עוד אין חוקה, מרחב התמרון של השופטים הרבה יותר גדול. השופטים צריכים להכיר את המציאות ולדעת עד מתי הם יכולים למתוח את הפרשנות שלהם.

אקטיביזם שיפוטי

·         הגדרה: נכונות של השופטים ללכת מעבר להחלטה חוקית צרה, כדי להשפיע על מדיניות ציבורית.

·         בין ריסון לאקטיביות שיפוטית:

א.      ריסון שיפוטי: גרסא שמרנית שהשופטים עוסקים רק בקבלת החלטות.

ב.       אקטיביזם שיפוטי: הוספת ההשלכות של ההחלטה, הוספת מימדים ערכיים להחלטותיהם.

·         חלק מהמשחק הפוליטי הפך להיות פניות לבג"ץ ושיטוף השופטים בהחלטות פוליטיות. חברי כנסת עותרים לבג"ץ באותו הזמן שהם טוענים שהוא מתערב פוליטית וכו'.

·         לארה"ב נהוג לייחס אקטיביזם שיפוטי גבוה: חוקה נוקשה, פדרליזם (מה שבית המשפט פוסק קשור למדינות רבות) השופטים בארה"ב ממונים על ידי הנשיא וצפויים להחליט באופי המשטר.

·         בריטניה, ריכוזית מאוד ללא חוקה, עם דוקטרינה ברורה של ריסון חוקתי.

·         אימוץ החוקה של קנדה ב- 1982 הפך אותה לדומה יותר לארצות הברית מאשר לבריטניה. גם ניו זילנד שאימצה ב- 1990 כתב זכויות הפכה להיות שונה מהמסורת הבריטית של ריסון שיפוטי.

·         בישראל הדברים קרו בצורה ייחודית מעט אך הרעיון של בית משפט הפוסל חוקים ואקטיביסטי הוא מגמה בולטת בעולם הדמוקרטי הליברלי. התומכים בבית משפט אקטיביסטי טוען שבית משפט חשוב נגד עריצות הרוב וחשוב לפרש את החוקה. בית המשפט נחשב בעיניו אי של יציבות. השופטים מוגבלים בחוקה והכוח תמיד מצוי לבית המחוקקים לשנות את החוק אם לא מוצאת חן בעיניו דרכי פירוש החוקה של בית המשפט.

·         המתנגדים לאקטיביזם מדברים בשם הדמוקרטיה, העם ונבחריו הם הריבון ולא השופטים, אשר מונו בשל יכולות מסוימות ולא נבחרו.

·         התומכים באקטיביזם: השופטים מוגבלים בחוקה והכח בסופו של דבר תמיד מצוי בבית המחוקקים לשנות או לחדד את החוק.

מינוי השופטים

·         כדי שמערכת משפט, תוכל לשחק תפקיד עצמאי, המשכורות צריכות להיות טובות והשופטים צריכים להיות בעלי בטחון.

·          יש דרכי מינוי מגוונות: מצד אחד יש מדינות בהן רק מערכת המשפט בוחרת את השופטים. מצד שני יש מדינות בהן השופטים ממונים על ידי בחירה של העם. לעיתים יש איזון בין השניים. בישראל השופטים נבחרים על ידי ועדה: שני חברי כנסת (אופוזיציה וקואליציה) + שר משפטים + עוד שר + 5 שאינן פוליטיקאים (3 שופטי עליון, 2 חברי לשכת עורכי הדיון).

·         ברב המדינות שופטים לא עומדים לבחירה מחדש. ברגע שנבחרו הם עצמאיים (לדעתי כדי למנוע מביקורת תמידית).

·         זהות של אדם משפיע על הפסיקות שלו: לדוג' שופטים חילונים, במקרים של דיון בזכויות הדת, בחרו יותר כנגד זכות הדת, ושופטים דתיים להפך.

מערכת משפט בדמוקרטיה לא ליברלית:

·         בדרך כלל מערכת משפט חלשה,

·         מערכת כפופה לשלטון.

החוק הבין-לאומי – ללמוד לבד.