המהפכה המדעית - סיכום

המהפכה המדעית                                                        ‏03/11/03

המדע החדש נקשר באופן הדוק עם החברה המודרנית. בייקון, דקארט, לייבניץ הן דמויות דומיננטיות הן במדע והן בפילוסופיה. פילוסופים בני התקופה היו תומכים נלהבים של המדע החדש: לוק, קאנט. השאלה המרכזית או המהותית בפילוסופיה היוונית היא סוגיית היש – אונטולוגיה. מרכיב דומיננטי בפילוסופיה החדשה הן סוגיות של תורת ההכרה. הקישור בין שאלות אודות 'מה יש בעולם' לבין שאלות 'איך אני קולט את מה שיש בעולם' מתבצע ע"י המדע המודרני.

רשמית תאריך הפריצה של המדע החדש הוא 1543, בהוצאת ספרו של קופרניקוס – "על הסיבובים". נקודת המימוש של המדע החדש היא 1687, בהוצאת ספרו של ניוטון – "עקרונות מתמטיים של הפילוסופיה של הטבע". שוב, גם בעת העתיקה, גם בימי הביניים וגם בעת החדשה אין חלוקה מובנת וברורה בין ההומני לריאלי, כפי שניתן לראות משם הספר של ניוטון.

מאפייני המדע החדש:

1.       דחייה מוחלטת והדרגתית של תפיסת המדע האריסטוטלית.

2.       מכאניזציה של הטבע, ודחייה של הסברים תכליתיים.

3.       הפרדה בין תפיסה של בני אדם ובין האובייקטים. לדוגמה: אנו תופסים כי כדור הארץ הוא סטטי והשמש 'שוקעת' ו'זורחת'. ואילו למעשה השמש היא הסטטית וכדור האץ הוא הזז סביבה.

4.       מתימטיזציה של הטבע.

קופרניקוס מציע תמונה עולם שלפיה כדור הארץ סובב סביב השמש. התפיסה האריסטוטלית הייתה הפוכה. לפי אריסטו העולם מחולק לעולם תת ירחי – זהו עולם מבולגן לפי אריסטו שבו יש תנועות והתהוויות. העולם השני הוא עולם על ירחי, שהוא מסודר ובו נעים רק הכוכבים. העולם התת ירחי מורכב מארבעה יסודות: אדמה, מים, רוח ואש. הערבוב ביניהם גורר לחוסר הסדר בעולם התת ירחי. תנועתם של גופים תלויה ביסודות. ההסבר אינו הסבר מכני, הוא בעל מרכיב תכליתי. בתחום העל ירחי יש חומר אחר, הוא האתר, המרכיב את הכוכבים. בעולם העל ירחי, אריסטו טוען כי אין שינויים. העולם על פי אריסטו הוא סופי. קופרניקוס בהצעת הצעתו השונה לחלוטין מאפשר לקבל תפיסה כי העולם הוא אינסופי. היו בעיות בתפיסתו של קופרניקוס – אינטואיטיבית טענתו קשה לתפיסה. גם מבחינה דתית מדובר בשינוי בעייתי. ההיפותזה שלו גם לא הייתה מושלמת והיו בה פגמים.

במאה ה-17 קפלר, אסטרונום, לוקח את מדידותיו של קופרניקוס ונותן פתרון לבעיות מסוימות בכתיבתו. התנועה סביב השמש היא אליפטית. לקפלר הייתה הוכחה מתמטית לטענותיו. גלילאו גלילאי נתן תרומה אדירה למדע, בי היתר ע"י השימוש בטלסקופ ושימוש כדי להביט לשמים. הוא מזהה את ירחי צדק, הוא מבין כי יש מספר מערכות שמש, ושובר את תפיסת העולם העל ירחי. קופרניקוס, ע"י עבודותיהם של קפלר וגלילאו, נהיה יותר מאיים על התפיסה האריסטוטלית, עקב חיזוקם והוכחותיהם.

חוק ההתמדה – האינרציה – מנוסח ע"י גאלילאו וגם דקארט מתעסק בו. התנועה האריסטוטלית היא תנועה סופית, אך גלילאו מביא את הטענה כי גוף ימשיך לנוע באינרציה עד שמשהו (חיכוך) יגרום לו להתייצב. חוק האינרציה מסביר את נושא התנועה היחסית (דוגמת זריקת הכדור בתוך רכב נע). חוק האינרציה מסייע גם להבין את תורתו של קופרניקוס. חיבור כל האלמנטים שלפניו וניסוחם בתורה קוהרנטית אחת מתבצע ע"י ניוטון. בכך התורה האריסטוטלית נשברת סופית.

במדע החדש יש שתי התפתחויות שמביאות לשינוי תפיסת העולם: (1) שינוי עקרוני בתפיסה. (2) שינוי בהבנת הצורך בתצפיות. מדובר בתפיסה אימפרציסטית (מנתוני החושים) מול תפיסה רציונאלית (מהתבונה).

פילוסופיה של העת החדשה - סיכומים