מחשבה מדינית: תוקידידס והידורטוס

תוקידידס והירודיטוס

מי היו ההיסטוריונים הקלאסיים ומה הייתה ההגדרה והתפקיד של ההיסטוריה עבורם?

·         לפני ההיסטוריה העיסוק היה במיתוסים (=סיפור אגדה). כלומר היו קיימים אנשי מיתוס שסיפרו סיפורים על האלים ועל הקשרים בינם לבין בני האדם. גם מלחמת טרויה הוא סיפור עם אלמנטים מיתיים (הקרבות לאלים, תמיכה בצדדים במלחמה). סיפורים אלה אינם בדוקים ולכן לא נכלילם בהיסטוריה.

·         נהוג לומר שההיסטוריה הראשונה היא ההיסטוריה היוונית.

·         לגבי התנ"ך ניתן לומר שאם אנחנו לא מתייחסים אליו כדברי האל ניתן לומר שהוא נכתב בתקופות שונות, חלקיו קרובים יותר למיתוסים וחלק יותר קרוב להיסטוריה. לכן, לא יהיה מלא ונכון להגדיר את התנ"ך כהיסטוריה הראשונית.

·         הדחף לכתוב על ההיסטוריה נבעה מהיותם של אותם היסטוריונים סוחרים אשר נוסעים במרחב, והם מדווחים על הקורה במקומות רחוקים. יש שני צדדים לדיווח זה: התגאות על מה שיש לנו ואין במקום האחר, לפעמים מאידך אנחנו יכולים לזהות דברים טובים יותר במקום הרחוק, מה שאפשר ללמוד מכך שהחוק של כל מקום מוגבל, ואין זהות בין מה שטוב יותר לבין מבנה החוק. הפרספקטיבה החיצונית מסייעת להיסטוריונים. לרוב, ההיסטוריונים מעבירים את דבריהם בשוק, בניסיון להגיע לכמה שיותר קהל עם התוכן ולמכירה. 

·         דת=חוק=טוב: בעבר, מוצאים זהות בין הטוב ביותר לבין החוק של הדת. החוק הטוב ביותר ליהודי הוא מה שנמצא בתורה ובהלכה. כשהדת נעלמת מהמרכז החוק, הטוב כבר לא מתקשר אוטומטית לחוק. 
מחשב מדינית -סיכומים