אפלטון - בין אידיאות למחשבה מדינית

אפלטון – בין אידאות למחשבה מדינית (המלך הפילוסוף, משל האנייה, השמש, מקו המחולק והמערה – מדינה ברת ביצוע?

המלך-הפילוסוף

·         הפילוסוף שואף לידיעה האמיתית.

·         כדי לשמור על הצדק הפילוסופיה והפוליטיקה צריכים להתאחד: המלך-פילוסוף. לטובת הכלל הפילוסוף צריך להיות המלך.

·         הפילוסוף בהכרח יפעל למען טובת הכלל ולא למען טובת עצמו כי הוא בעל הידיעה.

משל האנייה – משל אנטי דמוקרטי

משל נגד לדברי אדימנטוס. האנייה, המדינה, the ship of state- האניה תלויה בקברניט

בעל האוניה- הוא גדול, לא רואה טוב, כבד שמיעה, ולא נראה כל כך חכם. מבחינת הנמשל זהו העם, או הריבון, הדמוקרטיה. הוא בעל הבית, והזכות שלו באה מכך שהוא גדול, אך הגודל לא אומר הכל.

המלחים שמנסים להשתלט על הגה האונייה (הרבים על הנהגת האונייה)- נמשל של הפוליטיקאים, או הרוצים לעשות לעצמם שם במדינה. המלכים שרוצים להגיע לשלטון מנסים להשתלט על האוניה.

הם מנסים לשכנע את ההמון, מבטיחים הבטחות, מכפישים את האויב (את האח שלהם למולדת), אפילו לזרוק את המתחרה שלו לים ולהרגו.

יש כאן מצב, שמה שחשוב לאנשים הוא לתפוס את השלטון. הם רוצים כולם להיות קברניט, אבל יש קברניט אמיתי, והוא הפילוסוף => הפילוסוף לא תופס את השלטון כי הוא לא רב במשחק הדמוקרטי (הוא לא רוצה לרמות את העם).

·         המטרה של סוקרטס בסיפור המשל הזה, היא שהאשמה של כך שהפילוסופים לא היו בפוליטיקה, היא בגלל שהדמוקרטיה לא נתנה להם. מסיבה זו הם עוסקים בדברים אחרים.

משל השמש

משל השמש והקו המחולק

"אנו טוענים שישנו היפה כשלעצמו, והטוב כשלעצמו: וכל מין ומין שאז ראינו אותו כריבוי של דברים, שוב אנו רואים אותו כדמות אחת שאין בה ריבוי, וקוראים לו: הדבר, כשעצמו... ואילו אותן "הדמויות" נתפסות במחשבה אך אינן נראות"

מאחורי קטגוריות שונות יש מושג אבסולוטי. כשמדברים על מדינה צודקת, ההנחה היא שאנחנו יודעים מהו הצדק. הצדק יכול לבוא לידי ביטוי בהקשרים ומקומות שונים, אך מאחורי כל אלה הצדק הוא מושג אחד. הדבר נכון לגבי יופי וכל דבר אחר. אידיאה היא דבר ספציפי וסובייקטיבי לחלוטין. סוקרטס מנסה לומר במישור אוניברסאלי ומוחלט הוא שיש אידיאה אוניברסאלית ומוחלטת לעקרונות מסוימים. בייחוד כשמדברים על הטוב.

"אמור מעתה... [שהשמש] צאצאו של הטוב שדיברנו עליו; שהנה כיחסו של הטוב ברשות המושכל אל השכל והדברים הנתפסים בשכל, כן יחסו של זה ברשות הנראה אל הראייה והדברים הנראים"

השמש אינה הדבר הרואה, אך היא מקור אבסולוטי בלעדיו לא יכולנו לראות את העולם. הוא ממשיל את הנושא לתחומי הידע. יש אידיאה אבסולוטית של טוב אשר מאפשרת לנו לראות דברים אמיתיים. הדימוי של השמש הוא דימוי. בדומה למשל המערה.

"והנה דבר זה המקנה לדברים הניתנים להכרה – את אמיתם, והנותן למה – שמכיר את כוחו שלו, -- על זו אמור – נא שהוא דמות הטוב"

כלומר האידיאה של הטוב היא המאפשרת לנו להגיד שיש אמיתות אבסולוטית למה שאנחנו רואים.

משל הקו המחולק

·         ארבע שלבי הקו המחולק:

הכרה שכלית – הצורות המושכלות (חלק מהמושכל)

מחשבה – הצורות המתמתיות (חלק מהמושכל)

אמונה/סברה – עצמים  (חלק מהנראה)

דימוי – צלמים (חלק מהנראה)

משל המערה של אפלטון:

·         החיים במערה: האנשים רואים את הצללים (את הגשמי) כאמת.

·         היציאה מהמערה: הראייה באידיאות כשלעצמן.

·         התהליך הקשה של שחרור מהמערה: בהתחלה היציאה מסנוורת, בסוף ניתן יהיה להביט ישר בשמש.

·         החיים מחוץ למערה: ראיית האידיאות. ההתבוננות בידע והגעה לשלמות.

·         החזרה למערה: אחרי ראיית האידיאות, המלך-הפילוסוף צריך לחזור למערה (לעם) ולהנהיגו. אסור להשאיר לפילוסופים להישאר בעולם האידאות.

·         האם צודק לחייב את הפילוסוף להיות מלך? לחזור למערה? כן, גם אם אין זה טובת הפרט, זה טובת הכלל. המקום של התנגשות טובת הפרט וטובת הכלל, אינו הכי חזק במעמד האיכרים ואינו גם במעמד השומרים, אלא דווקא הפילוסוף הוא ש"מקריב" את טובת הפרט לטובת המדינה.

·         האם זה הוגן "לאמלל" את הפילוסוף? אפלטון טוען שצריך לבנות את הטוב במדינה לא על פי אדם, או שבט מסוים אלא בראייה של המדינה כולה. התועלת של ההקרבה הזו תבוא לביטוי בטובת המדינה כולה.

·         לפילוסוף אין תאווה להנהיג. אין לו את השאיפה לכח ולכבוד. אפלטון טוען שמנהיג כזה הוא מנהיג אידיאלי למדינה, לא כמו מנהיג ששואף לכח ולכבוד ואז הוא נהיה מושחת ופועל למען האינטרס הצר שלו.

האם המדינה שבה שולט המלך-פילוסוף ברת ביצוע?

·         אפלטון טוען שיהיה קשה אבל זה אפשרי. מהדיאלוג עולות ספקות: יהיה קשה לתת את הילדים לאנשים אחרים לחנכם וכו'.

·         האם יש חשיבות בתיאור המדינה הטובה של ספר המדינה אפי לו אם היא לא תתקיים? כן. לתיאור המדינה יש חשיבות בכך שניתן לשאוף אליה. לסוקרטס יש תשובה שונה: למדינה הטובה יש חשיבות כי 
היא משמשת כדוג' לנפש הטובה. (מתקשר למשל האותיות הגדולות והקטנות)
מחשבה מדינית - סיכומים