שפינוזה - מאמר על תיקון השכל - סיכום

שפינוזה

מאמר על תיקון השכל:

·         שאלת הגאולה: מה שמוליך את שפינוזה לעסוק בפילוסופיה. הבנת מקורות הידיעה היא אינה תכלית בפני עצמה כמו שיגיד דקארט, אלא הדרך לגאולה ולשמחה נצחית.

·         הגאולה דרך החקירה הפילוסופית ולא על בהארה דתית.

·         פנתיאיזם: האל מצוי בכל.

·         דקארט לא מתאים את סדר ההכרה עם סדר הדברים. שפינוזה

·         המאמר מציג שאלות אתיות ושאלות על היפעלויות האדם. למעשה שפינוזה מחפש מוטיבציה ארוכת טווח לחיי האדם. מה שמוליך את שפינוזה היא שאלת הגאולה, נשווה לדקארט אותו מוליכה שאלת תוקף הידיעה. שפינוזה אומר שהבנת מקורות הידיעה אינה תכלית לעצמה, היא משרתת מטרה אחרת והיא שמחה נצחית, גאולה.

·         על אף שהוא הוגה חילוני, התכנים שהוא עוסק בהם הם תכנים דתיים, הוא סביר שתשובה טובה תענה על צרכי האנשים בדת. שפינוזה מציע דרך לגאולה שאינה עוברת בהארה דתית, אלא בחקירה פילוסופית. זו הסיבה שספרו המרכזי של שפינוזה קרוי דווקא – "אתיקה".

·         המתודה הרפלקסיבית מחייבת הכרה באידיאה מושלמת תחילה. לכן מבחינתו יש לחקור את ההכרה על בסיס סדר הממשות.

שפינוזה - כללי

·         1632-1677 (ב-1656 היה החרם)

·         פילוסוף שנחשב להיות ל"אבא" של החילון, הנאורות, ההשכלה (enlightment)

·         השיטה השפינוזיסטית הרחוקה מאוד מהאמפיריציזם היא ייחודית בכל ההיסטוריה של הפילוסופיה: שיטה רציונאלית מטאפיזית 'רחוקה מהמציאות ומהניסיון' העוסקת במושגים.

·         נקודת ההתייחסות הפילוסופית היא בעקבות דקארט. משתמש במונחים, שאלות ותפיסות קרטזיאניות. תפיסתו שלו מוגדרת כפוסט-קרטזיאנית.

·         קורפוס מצומצם:

-          עקרונות הפילוסופיה של דקארט (פירוש של "עקרונות הפילוסופיה של דקארט") שנכתב לבקשת אינטלקטואלים שסבבו אותו וראו אותו כמורה.

-          אתיקה. תורגם בשם "תורת המידות הכתובה על פי הסדר הגיאומטרי".

-          קובץ אגרות של שפינוזה ואליו.

-          מאמר תיאולוגי-פוליטי

-          המאמר הפוליטי (חיבור שעסק בו בסוף ימיו ולא סיים אותו)

·         נולד כיהודי לקהילת היהודים הפורטוגזים באמסטרדם. קהילה של יהודים שעזבו את פורטוגל. חי באמסטרדם עובר להר, חי בצניעות. עד מהרה בונה לעצמו פרסום רב.           

·         לראשונה נאבק על האמירה שיש קדימה של המדינה על פניה כנסיה. המדינה קודמת לדת. הכנסייה משרתת מטרות פוליטיות. המדינה מבטאת את התכלית שהיא החירות והשלום.

·         בהולנד של אותה תקופה יש מאבק בין שתי קואליציות: האורתודוכסיה הקלוויניסטית מול גורמים רפורמיסטים בכנסייה יחד עם האליטה הבורגנית. => שפינוזה הוא בן הברית של הקבוצה השנייה בעלת תפיסה ליברלית-דמוקרטית (יחסית לתקופה זו). => קואליציה זו שטענה שהכפפת הדת למדינה היא פרדיגמה לא טובה, הפסידה.

·         שפינוזה משסיים לכתוב את ו"מאמר תיאולוגי-פוליטי", למרות שפורסם בעילום שם, ממשיך לפחד, וממשיך לכתוב את "האתיקה".

·         שני תחומים פילוסופים

התזה המרכזית שלו בהיותו תיאורטיקן פוליטי:

·         שלילת מקור הלגיטימיות של המדינה כחיצוני להסדר המדיני: עד עתה, מקורות הלגיטימיות נתפסו כמה שבא מחוץ למדינה, מחוץ להיסטוריה, מחוץ לחברה, מחוץ לריבונות (מהאל, וממיני דברים אחרים). דרך זו היא טובה לאנשים שאינם פילוסופים וצריכים דברים אחרים להיאחז בהם. (הוא הובסיאני בהקשר הזה)

·         אנקדוטה: שפינוזה במובן מסוים היה קיצוני מהובס. אין מחויבויות שאינן מתוקף ההחלטה הרציונאלית של בני אדם. אין תוקף מחייב לנורמות משפטיות בטרם היות סמכות מדינית מחייבת (קרי: ריבונות). כל סמכות חיצונית אחרת היא בעלת כוחות מאגים שהם (בשפת מרקס) אופיום להמונים.