מחשבה מדינית: תוקידידס

תוקידידיס (460-404 לפנה"ס) – הקדמה ("תולדות מלחמת הפילופוניס"):

·         נחשב להיסטוריון המודרני הראשון.

·         מוציא את האלים לגמרי מסיפוריו (האדם הוא במרכז).

·         תוקידידס היה מאוד ריאליסטי ושירת בצבא, הוא כותב על התקופה בה הוא חיי כאשר היה מצביא בצבא, בשונה מהירודטוס שהיה בן 5 בזמן המלחמה ובעצם כתב זיכרון משני.

·         בדק עדויות עד כמה שאפשר כדי לחזק את כתביו. איפה שהדברים לא נכתבו כמו המציאות הוא מציין.

פריקלס – נאום שני:

·         פריקלס: סמל הדמוקרטיה האתונאית בשיאה. היה בעל תכונות מנהיגותיות טבעיות. פריקלס מת שנה וחצי כמעט לאחר תחילת מלחמת הפילופוניס. תוקידידס כותב על נאומיו של פריקלס.

·         הספד לחללי המלחמה (הנאום השני):

-         החשיבות של נאומו הינה בדברים שלא אמר (הספד למתים, הכאב שבאובדן וכו').

-         הוא בעיקר מדבר על יתרונות הדמוקרטיה הקיימת באתונה ולמה היא צריכה להמשיך ועל כן יש צורך להילחם. צריך להקריב את הפרט למען הכלל. הוא מציב את האדם מעל האלים.

-         יתרונות הדמוקרטיה: שלטון הרוב, שוויון בפני החוק, שוויון הזדמנויות (בחירה לפי הצטיינות ולא לפי נפוטיזם), עליונות החוקים (מצד אחד גם השליט כפוף לחוק, מצד שני כולם כפופים לשליט – ועל כן לא יהיה כאוס, כמו שמתאר מגביזוס), חובת השתתפות במשטר (משאלי עם). הוא מסכם את נאומו בכך שאתונה הינה דוגמא לכל יוון.

פריקלס – הנאום השלישי:

·         הנאום היה תגובה להמון הזועם לאחר ההפסד במלחמה.

·         אחרי דבריו של פריקלס תוקידידס מסכם ואומר כי פריקלס היה אדם ישר ונקי כפיים שהנהיג את העם והעם הנהיג אותו. הוא אומר כי פריקלס לא קנה את השלטון ולא היה צריך להתחנף לעם או לבצע תחבולות ולכן יכל בעת הצורך להטיח דברים קשים בעם שלו.

·         נאמר כי מי שהגיע אחרי פריקלס היה גרוע ממנו ולכן כך החלה התדרדרות הדמוקרטיה.

·         מכאן, לדמוקרטיה יש שתי מגבלות עיקריות:

-         לא מדובר בשלטון העם בצורה כמו באידיאל. בפועל, פריקלס הנהיג את העם יותר ממה שהם הנהיגו אותו.

-         אם השליטים לא מוצלחים במיוחד הדמוקרטיה מתחילה להידרדר.

סיכום: מקור הסמכות לנומוס הוא האדם ולא האל. דמוקרטיה כמשטר אידיאלי כי המנהיג נבחר לפי כישוריו ולא לפי הוריו וכי יש שוויון זכויות ושוויון בפני החוק. צריך להקריב את הפרט למען הכלל.  מצד אחד יש שויון בפני החוק, אולם אין בעיה להעדיף אדם אחד על מישנהו לתפקיד מסוים - אין שוויון בין בני האדם.