שפינוזה - אתיקה - הגדרות

ניתוח ההגדרות באתיקה

·         האקסימות וההגדרות אמיתיות באופן בלתי תלוי: ולפיכך יכולות להיות הבסיס של השיטה. בנוסף, הם מאשרים ומאושרים על ידי השיטה: נוכל להבין את אמיתותם רק בסיום השיטה. (אין פה בדיוק מעגליות, אלא נאמנות לאקסיומות). השיטה (מאקסיומות להוכחות והצדקת האקסיומות), היא קריטריון לאמת ולהגעה אליה.

·         ההגדרות הבסיסיות באתיקה :

-          סיבת עצמו: דבר שמהותו כוללת קיום. הוא לא תוצאה של שום דבר אחר, עקרון הקיום נמצא בו. (בהמשך יגיד מה שאיננו סיבת עצמו, איננו קיים, רק העצם קיים). הגדרה אונטולוגית.

-           סופי בסוגו: דבר אחר מאותו מין יכול להגבילו. אבל הוא אינו יכול להיות מוגבל על ידי מין אחר. שפינוזה מפריד בין שני התארים: מחשבה לא יכולה להיות מוגבלת בגוף ולהפך. אין קשר של סיבה ותולדה בין הגוף לנפש (זה שאדם רוצה להזיז את היד וחושב על זה, אז לא זה מה שגורם ליד לזוז)

-          העצם: אינו נמצא בתוך עצמו ותלוי רק בעצמו, אינו תלוי באחר. בדומה במובן מסוים למושג האריסטוטלי. הגדרה זו היא לוגית בלבד. (מאוחר יותר יזהה את העצם עם אלוהים ועם הטבע)

-          תואר: מה שהשכל תופס על אודות העצם, בתור מה שמכונן את מהותו.

-          אופן: הפרטים של  העצם. מה שתלוי בדבר אחר להווייתו (מה שלא תלוי הוא עצם).

-          אלוהים: אינסופי באופן מוחלט. עצם עם אינסוף תארים שכל אחד מהם מבטא מהות נצחית ואינסופית. אינסוף: האינסוף אינו חל בכח. הכל בפועל. האל הוא איסופי במובן שהוא כולל את כל התארים. האינסוף אינו מוגבל בסוג או במין, הוא האינסוף של המינים.

-         חופשי: מה שקיים מתוך הכרח טבעו. הכרחי: כפוי, דבר הנקבע על ידי אחר בדרך קבועה ומסוימת.

-         נצח: הקיום עצמו, המושג כנובע באופן הכרחי נתוך הגדרתו של דבר ניצחי. כל מה שקיים הוא גם נצחי. מה זמני אינו יכול להיות קיים. ומה שקיים חייב להיות נצחי. (בהמשך יוכיח שרק העצם נצחי וקיים באמת). הנצח אינו מושג שהוא אינסופי בזמן, הנצח הוא מושג שקטגוריית הזמן לא חלה עליו. הזמן כולו הוא יצור של הדמיון בלבד, לזמן אין תפקיד בהכרח.

·         כששפינוזה מגדיר את ההגדרות הוא משתמש באותם מונחים ויוצא נגד התפיסות הקודמות לו.

·         אקסיומות:

-          כל דבר נמצא או בתוך עצמו או בתוך זולתו.

-          מה שאינו יכול להיות מושג באמצעות זולתו, חייב להיות מושג באמצעות עצמו (עקורן השלישי הנמנע בשפת שפינוזה)

-          קשר סיבה ותולדה: אם אין סיבה אין תולדה, מתוך סיבה קבועה תנבא תולדה בהכרח. מושג הסיבה מתאר קשרים הכרחיים בין מושגים.

-          הכרת התולדה תלויה בהכרת הסיבה. "לדעת: זה לדעת את הסיבות". אקסיומה אפיסטמולוגית המחייבת הכרת סיבות כדי להכיר תולדות.

-          דברים שאין להם במשותף, לא נוכל להבין את האחד באמצעות האחר (ובמילים אחרות: מושג אינו כולל בתוכו מושגו של אחר.)

-          אידאה אמיתית חייבת להתאים למושא האידאה.

-          מה שאפשר להשיגו כלא קיים מהותו אינה כוללת קיום. אם מהות של דבר כוללת קיום לא נוכל להגדירה כלא קיימת.