לייבניץ - ביקורת על דקארט ופילוסופיית השפה

·         ביקורת לייבניץ על הקוגיטו של דקארט: אני חושב (ודאות מלאה ושלמה – בעניין זה דקארט צדק) משמע אני קיים. אולם, לטענה "אני חושב משמע אני קיים" אין ייחוד לעומת אמיתות אחרות, מפני שאמיתות הטענה הזו היא אינה הכרחית. הטענה אני אינני קיים היא שקרית, אך היא איננה כוללת סתירה פנימית. ולכן גם הטענה אני חושב משמע אני קיים היא קונטינגנטית.

-          תזכורת: הקוגיטו הוא גם נק' המוצא הפילוסופית אך הוא גם הדוגמא לאמת המובהקת: הודאות האינטואיטיבית המיידית הוודאות הברורה והמובחנת – על בסיסה מונחות יסודות האמת האחרות.

-          הקוגיטו מייצג תפיסה אינטואיציוניסטית: האמת מאורגנת על פי האופן שבו אנחנו תופסים אותה. בקוגיטו יש תוכן ומשמעות ספציפית לכל מילה במשפט (המשפט יאבד את משמעותו אם נאמר "אני הולך, משמע אני קיים")

-          לייבניץ אומר: זו הגדרה פסיכולוגיסטית לאמת. פרגה והוסרל מנסים להתמודד עם הפסיכולוגיזם. לייבניץ אומר שהקוגיטו של דקארט הוא פסיכולוגיסטי ובשל כך אמת זו היא קונטינגנטית ולא מוחלטת. הקוגיטו אמיתי אבל הוא לא טלאולוגי.

-          פרגה והוסרל אמרו: לא יכול להיות שהתכונה של האמת המתמטית תלויה במבנה התודעה שלנו. דקארט, אפלטון, לייבניץ, היו אנטי-פיסכולוגיסטים: לדידם, יש סוג מסוים של ידיעות שאינם תלויות בטיב הנפש והמחשבה האנושית. (יום ולוק, במובן מסוים היו פסיכולוגיסטיים).

·         לייבניץ הוא פורמאליסט: האמת מוגדרת A=A. כל טענה כזו תהיה אמיתית מכוחה של הצורה. מה שמגדיר את האמת הוא הצורה ולא התוכן. העמדה הפורמאליסטית מנוגדת לעמדה האינטואיציוניסטית והפסיכולוגיסטית (של דקארט במקרה זה).

הלינגוויסטיקה של לייבניץ:

·         המהפכה הלינגוויסטית. יש לשפה תפקיד מכריע בעיצוב המחשבה. לייבניץ היה אחד מאלו שהובילו את ההכרה בחשיבות השפה. לייבניץ מציעה תיאוריה שיטתית המבוססת על שורה של מחקרים לשוניים: פילולוגיים, היסטוריה של השפות, בלשנות השוואתית (יש לו קשרים עם גורמים ברחבי העולם ששולחים לו את דעותיהם).

·         שיטת הדקדוק הרציונאלי שמציע לייבניץ: שיטה שצריכה לבטא במישרין את הפעילות של המחשבה. ניסיון לבנות באופן שיטתי רציונאלי שיטת סימון שבזכותה ניתן יהיה כל מה שניתן לביטוי (בעיקר במובן מדעי). ניתן יהיה אפשר להתגבר על ההבדלים בין השפות השונות. רשימה ממצה של המושגים הפשוטים ביותר שאינם ניתנים לפירוק => כל מושג כזה יקבל סימן מסוים ועל ידי קומבינטוריקה ניתן יהיה לבנות את כל המושגים השונים בשפה.

-          מטרתה היא לשרת את התקדמות הידע ולבטא את כולו בסימונים (calaculenus). האידיאל: כל מחלוקת תיאורטית תוכל להיפתר בשפה באופן מכני.

-          כלים שלייבניץ משתמש בהם: איסוף אדיר של חומרים מכל אירופה, גיוס אנשים שיסייעו לו, בניית מכונות חישוב וכו'.

-          הכרה בתפקיד הקונסטיטוטיבי: השפה לא בדיוק מבטאת את המחשבה: יש לבנות סימנים שרק הם יכילו את המחשבה הנכונה. אי אפשר לחשוב בלי כללים נכונים של חשיבה => אי אפשר לחשוב בלי כללים נכונים של שפה.

-          השיטה של לייבניץ מנסה לגשר על הפער בין המדע לשפה: