אפלטון - המדינאי

סוף ספר המדינה - אפלטון

"המיתוס של איר" (כשקר שיש בו יופי)

·         אדם שראה מה קורה בעולם הבא: כל הנפשות עולות השמיימה ומקבלות שיפוט, מפרידים בין הצדיקים לרשעים.

·         "מידה כנגד מידה": העונש על מעשי עוול והגמול על צדקה הוא כפול 1000 מהמעשים עצמם.

·         רודנים רשעים ממש, נבלעים בחור שחור ולא זוכרים אותם.

·         כל אחד בוחר את גורלו ודפוסי חייו ואחראי למעשיו. אין גורל אלא רצון חופשי.

·         גם אדם שבחר בדרך נכונה כך סתם מתוך הרגל אינו זוכה לטוב. רק אדם שבחר כך מתוך ידיעה. חשיבות החיים הפילוסופים: הפילוסוף יכול לבחור בין הטוב לרע ולדעת את הבחירה הנכונה. מי שלא פילוסוף יכול להיות שיבחר בטוב מתוך ההרגל ולכן הוא אינו מגיע את החיים הטובים.

·         אנקדוטה: ובכל זאת, לדידו של אפלטון על פי הפיסיס לא כולם יכולים להיות פילוסופים.

משטרים מקולקלים

·         

	המשטר	הערך העליון	תכונת הנפש
המשטר הצודק	מלך פילוסוף	הצדק/הטוב	תבונה
המשטרים המקולקלים	טימוקראטיה (אנשי המגן הם השליטים)	הכבוד	אומץ הלב
	אוליגרכיה – מחשבה של אינטרס אישי של שליטים	העושר	תאווה
	דמוקרטיה	השוויון והחירות כאשר החירות עליונה יותר בעת איזון	תאווה – כל בו של תכונות, ערב רב של אנשים, דעות וכיוונים
	רודנות – הדמוקרטיה מדרדרת אליו כשהיא הופכת לאנרכיה. חיפוש אחר האיש החזק שישלוט	אהבה עצמית ותועלת אישית	תאווה ששולטת באופן מרוכז ואינטנסיבי

·         ביקורת הדמוקרטיה:

-          בעיתיות בהגרלה למינוי תפקידים. האנשים ימלאו שתפקידים שהם לא בהכרח הכי טובים בהם.

-          תכונות הדמוקרטיה בנפש (הנפש הדמוקרטית – מהמדינה הפוליטית לנפש):

1.       חירות בנפש היא איננה רצויה על פי אפלטון. התבונה nous)) צריכה לשלוט בנפש.

2.       ההנאות יכולות לשלוט בנפש. התאוות שוות ולכן אין משהו השולט בחייו. אין סדר. כל פעם פועלים על פי תאווה אחרת.

-          חירות מופרזת במדינה ובפרט בהכרח תביא אחריה עבדות מופרזת: עבדות בנפש לתאוות. עבדות בחברה לאנשים אחרים.

-          חוסר הסדר מביא לחוסר היכולת לשמר את החירות והשוויון ולכן משטר זה צפוי ליפול ולא להצליח.

כתביו הבולטים של אפלטון:

·         ספר ראשון: המדינה: המדינה האידיאלית. מדינה שבה הצדק הוא במרכז.

·         ספר שני: ספר המדינאי: מי שמנהל את הדיונים הוא האורח הפילוסוף.

·         ספר שלישי: ספר החוקים: פרקטי. מדינה שבה החוק הוא במרכז. (אפלטון לא סיים את הספר הזה).

קריאה במדינאי:

·         השליט: המדינאי האמיתי. יהיה חכם.

·         תכונותיו: לא חשוב אם יהיה עשיר או עני. חשוב שיהיה איש אמת.

·         החסרונות והיתרונות של החוק כסמכות עליון במדינה. החוק בספר המדינאי הוא מעל החוכמה.

·         חסרונות:

-          החוק לא יכול לכלול ברמה האובייקטיבית הכללית של החוק את הצודק ביותר לכל פרט ופרט. כולם שווים בפני החוק.

-          החוק לא תמיד מתאים לכלל בזמן הספציפי הזה, כי יש שינויים בחברה: דוגמת הסטטוס קוו בישראל.

·         יתרונות:

-          היכולת של אדם או מתי מספר לשלוט על הרבים בעזרת הכתבת הנורמות ההתנהגותיות.

-          ה

-          ההבדל בין המדינה למדינאי בדירוג המשטרים: המשטר הראשון במעלה הוא החוק, השני הוא הצדק כל השאר הם ממש לא טובים.

דירוג המשטרים ב"המדינאי":

·         המשטר הראשון במעלה: המשטר האמיתי. המדינאי האמיתי. השליט מעל החוק. המדינאי שולט בזכות הידיעה (המדעית) והחוכמה. מכנה את המשטר: מלוכה.

·         המשטר השני במעלה: החוק עליון על השליט. אין לשליט יכולת לשנות את החוק ואת הצדק. סדר היררכי: שליט אחד: מלוכה => שליט מיעוט: אריסטוקרטיה. => העם: דמוקרטיה (עם חוק עליון.

·         המשטר המקולקל: השליט עליון לחוק. תועלת השליט קובעת את החוק ואת הצדק. סדר היררכי: אחד: רודנות. => מיעוט: אוליגרכיה => העם: דמוקרטיה (ללא חוק עליון).

השימוש באלים: אפלטון משתמש באלים כדי לקדם אנשים למטרתו. 

מחשבה מדינית - סיכומים