הביקורת על רולס
רוברט נוזיק 1974
בספרו Anarchy, State and Utopia טוען נוזיק כי 'לאינדיבידואלים יש זכויות'. נק' מוצא אקסיומטית העולה בקנה אחד עם הזכויות הטבעיות של לוק והובס. רק שהיום עושים את ההפרדה בין מוסר וצדק לבין מטאפיזיקה (בניגוד לאפלטון, לרציונאליסטים). היום לא טוענים שצדק וזכויות הן תכונות מהותיות להגדרת האדם כאדם. עם זאת, יש לנוזיק מטאפיזיקה חלקית: מושג הפרט, האינדיבידואום, כולל בתוכו זכויות. אין משמעות למושג הפרט בפני עצמו ללא מושגים של זכויות וקדושת חיים.
אילוצי צד: Side constraints – כלומר, הגבלות, איסורים. לאדם אסור לפגוע בזכויות של אחר, כל מקום שהאדם פועל כנגד אחר ישנם אילוצי צד.
מה נוזיק אומר נגד רולס?
רולס דוחה את תפיסת התועלתנות שלפיה יש למקסם את התועלת הכללית על חשבון הכל אך עם זאת עקרונות הצדק שלו מפרים את רעיון הפרט וזכויות האדם. רולס הוא 'חברתי מדי', לעומת אינדיבידואליסטי. פירוש האינדיבידואל לפי נוזיק הנו בעלות עצמית, חירות, זכויות. נוזיק מציע דרך חדשה שקורא לו – צדק היסטורי. עקרונות הצדק ההיסטורי:
א. רכישה acquisition
ב. העברה transfer
ג. פיצוי compensation
הוא מציע מצב מקורי שבו אנו לא מוותרים על הזהות שלנו אלא מצב מקורי במובן המילולי יותר – מהו המצב הפיזי המקורי של האדם/חברה? לו היו מנחיתים אנשים על אי בודד כיצד היו רוכשים בעלות על האי? לדוגמא: מס ירושה. רולס בעד בשם עקרון ההפרשיות ושיוויון הזדמנויות ואילו נוזיק נגד, הוא קרא לזה עבדות... אבל – החברה לא יכולה להתקיים כך על בסיס רצון (למשל בענייני מס – כולם מסכימים לתת X אבל זה לא חובה) כי יש 'טרמפיסטים' שלא יתנו כלום אז בגלל זה צריך מנגנון אכיפה, מיסוי וכדומה. על פי רולס צריך פיצוי על חוסר מזל לפי המצב המקורי. עבור נוזיק החובה כלפי השכבות החלשות היא צריכה להיות מתוך רצון ולא מכפייה. החלוקה הצודקת בין האנשים צריכה להיות לפי רציונאליות ולא לפי כפייה.
המדינה של נוזיק היא אוטופיה, ניסוי מחשבה. לפיו אין כפייה אלא רק הסכמה ועל כן הכל 'דופק' בעזרת 'יד נעלמה' נוסח אדם סמית'.
עד כאן ההתקפה של רולס מימין. כעת ההתקפה משמאל –
נחלק את הביקורת על רולס לפי פילוסופים:
- סנדל Sandel
- הנחת היסוד הליברלית. יש אינדיבידואל. הוא לא מכחיש את אינדיבידואליות האדם ונבדלות האדם אבל הוא טוען שאין לאינדיבידואליות משמעות ערכית או נורמטיבית. ערך האינדיבידואל טמון ברעיון חופש הרצון (מתבהר בסעיף הבא).
- מושג האינדיבידואל הוא ריק כי הוא מופשט. מדוע? כי מושג הרצון, העדפות, סולם הערכים של בני האדם אינם נוצרים יש מאין אלא מבוססים על ערכים חברתיים משותפים, כי האדם הוא יצור חברתי. האדם הפרטי מעצב את ערכיו מהיותו בחברה, מאינטראקציה עם אנשים אחרים.
- סנדל מסכים עם רולס שילדים מפתחים את מושג ההוגנות ממשחקים (האם זה אומר שהוא מקבל את מושג הצדק כהוגנות?
- סנדל מבקר את ה'טריק' של רולס לגבי מסך הבערות. מסך הבערות מפשיט את אינדיבידואליות האדם מחד אך האדם אינו כזה, אין אנשים כאלה מאידך. [הערה: ברנרד וויליאמס טען מתוך ביקורת על קאנט למשל שאין יצורים רציונאליים לגמרי נטולי רגש]
- רולס נותן קדימות לצדק במובן של right על פני 'טוב'. סנדל טוען ההפך – קודם אנו מבינים את הטוב ואז גוזרים אותו מהצדק. המושג של קאנט ורולס ל'אני' היא שטחית.
- מדוע משמאל? כי האדם הוא תוצר של המעמד החברתי שלו בתוך הקהילה. הזהות שלנו נקבעת ע"י החברה בה אנו חיים. לפי סנדל, אין משמעות פוליטית/חברתית לאדם ה'טהור' אלא כיצור חברתי שערכיו הם הערכים של החברה.
- וולצר Walzer
- מקינטייר McIntyre
No comments:
Post a Comment