עמוס עוז \ שר הביטחון ומרחב המחייה

עמוס עוז, "שר הביטחון ומרחב המחיה," מתוך עוז, באור התכלת העזה.
מדבר על ההיגיון של קו גבול אבסורדי מבחינה ביטחונית אל מול המצב בו לא יהיו הרבה ערבים במדינה. מציג כי רוב הגבולות בעולם אינם טבעיים אלא הם גבולות שרירותיים שנוצרו כתוצאה ממלחמות.

ההיגיון היחיד לקווי גבול במציאות שלנו הוא לפי דמוגרפיה ולא לפי קרקעות היסטוריות. אומר כי אין אדמות משוחררות רק אנשים משוחררים ולכן לא שחררנו אדמות אלא כבשנו אנשים. עלינו להחזיק את השטחים הללו רק עד למועד בו נוכל ליצור שלום יציב ואז נצא משם כי גם לערבים יש זכות להגדרה עצמית כמו לכל לאום בעולם.

לא ניתן לשלול מעם את זכותו להגדרה עצמית גם אם מנהיגיו עשו טעויות כי זה מזמין את המלחמה הבאה. מלחמת ששת הימים נועדה רק להבטיח את שלום המדינה ולכן ברגע שתובטח יש לצאת מהשטחים הללו.

כיבוש גורם  להרס מוסרי וכל הכובשים בסוף יצאו מובסים ממקומות שכבשו.

חרד מפני הזרע שנזרע בלבבות עם ישראל בשל הכיבוש ובעיקר בלב הערבים לאור זה. יש להכריז כי באנו להיות כובשים רק לזמן קצר על מנת להשיג שלום ולומר להם כי אנו לא באים לכבוש את ארצם.

נחרד מהביטוי מרחב המחיה של דיין ואומר כי הוא ביטוי של הנאצים ומוכיח את טענת הערבים לכך שבאנו לכבוש לנו שטח כאן. אין לנו צורך בשטח מאוכלס על מנת להתפרש בו כי יש את הנגב ואת הגליל.  אומר כי אנו רחוקים בגלל זה משלום יותר מתמיד. ומקווה שדיין לא מייצג אחרים.

טענות:

שר הביטחון מבטא עמדה המנוגדת לעמדת הממשלה שהוא עצמו חבר בה. בעוד הממשלה מדברת בזכות האפשרות להחזרת שטחים תמורת הסכמי שלום, חולק דיין עליה.

ניתוח נאומו:

"גבולות הסטוריים וגבולות טבעיים":הגבולות ההיסטוריים הינם שקר גמור- מעולם לא היה גבול הסטורי יחיד וברור לממלכת ישראל לדורותיה. הגבולות הטבעיים גם הם לא ערובה לבטחון מדינה. מכשולי טבע אינם מהווים עוד מכשול תרבותי ו/או כלכלי בין אומות. רוב קווי הגבול של מדינות העולם הם שרירותיים ואין ביכולת גבולות הטבע לבודד ולהגן על מדינה.

"ההגיון הדמוגראפי":ליושבי חבל ארץ, כל ארץ, הזכות להיות אדונים לגורלם, להגדיר עצמם ולמדינה. עלינו להבין כי ישיבתנו במקום זמנית היא, עד לכינון הסכם שלום. טעויות שנעשו ע"י מנהיגי ערב בעבר אין בהן כדי לשלול זכות זו. ישראל, שיצאה למלחמה ע"מ להגן על זכותה לעצמאות ולחיים חייבת מתוך מקום זה להבין את זכות זו המובטחת לערבים.

"שיכרון מנצחים": עלינו לשתף פעולה עם הערבים ןלהבין כי שליטתנו בשטחים תלויה בראש ובראשונה בקשר שלנו עימם ולא תתקיים במנותק מצרכיהם ורצונם. כל זאת כאמור, מתוך הבנה כי מדובר על תקופה מוגבלת. כיבוש, כל כיבוש, הינו משחית ועלינו אם כך לחתור לסיומו, ועד אז להבהיר כי מטרתנו איננה לייהד את הערבים ולכבוש את אדמתם. ההצהרה כי הכיבוש איננו תלוי בשת"פ הערבי הינה יוהרה וסכנה.

"מרחב המחיה": פירושו לפנות את הנחות והזר ע"מ לאפשר ל"נעלה" ולטוב להתיישב. זוהי גישה פאשיסטית וגזענית המזכירה משטרי גרמניה הנאצית. גישה זו מניחה כי הערבי הוא נחות ולפיכך אין לו זכות עוד בארצו.לא יצאנו למלחמה בשם מרחב המחיה ועלינו להיזהר שלא לחטוא בביטויים מעין אלו. שימוש בהם מבהיר למעשה כי מלחמה זו, לא מלחמת קיום והגנה היתה, אלא כיבוש וביעור הנחות, כפי שטוענים אויבנו