Saturday, October 22, 2011

פילוסופיה של מדעי החברה - קרל המפל


פילוסופיה של מדעי החברה- סיכום
קרל המפל 1997-1905
נושא המאמר: הסבר במדע בהיסטוריה- מדעי החברה כנזגרת של מדעי הטבע.
איפיון: נטורליסט, הוליסט, נטול ערכים
רקע: פוזיטיביזם לוגי\חוג וינאי\אימפריציזם
טענות מרכזיות:
                                                       1.            פוזיטיביזם לוגי- לקבוע את ההבחנה בין חשיבה דתית ומדעית לפי הצורה ולא לפי התוכן. בהסבר הדתי הבעיה היא לא הכח העליון אלא דרך האימות שהיא שרירותית.
                                                       2.            ההתקדמות הייתה ליניארית מחשיבה מיתית למטאפיזית למדעית. אולם זה לא רק תיאור של ציר הזמן (ובר)  אלא יש כאן משמעות נורמטיבית, שהמדע הוא טוב יותר.
                                                       3.            עקרון האימות- התוכן של הטענה הוא האופן שבו היא מאוששת אמפירית, זה עניין של הקניית אמת באופן אחראי. זהו מסר דמוקרטי, לכולם. יש גישה לעולם. ביקורת- המעמד של עקרון האימות עצמו, איך אפשר לאמת אותו בעולם?
                                                       4.            מודל ההסבר של המפל- מאפיין מה צריך להיות הסבר כלומר טיעון לוגי, ונותן שני סוגים ומתוכם מראה שרק הדדוקטיבי נומולוגי מתאים. מהו הסבר? הסבר הוא טיעון, ההנחות הן המסביר המסקנה היא המוסבר. הבנה מדעית היא במישור הלשוני ולא בעולם, הוא מצדיק את המבנה הזה על ידי ההנחה שהסבר נועד להפוך את התופעה לצפויה, מעין ניבוי. יש כאן ויתור על סיבתיות ואימוץ הקורלאציה.
                                                       5.            שני סוגי הסברים- הסתברותי אינדוקטיבי ודדוקטיבי נומולוגי. נומולוגיה זו הכללה אמפירית. ההסתברותי אינדוקטיבי הוא לא הסבר לוגי ולכן לא מתאים. הדדוקטיבי נומולוגי מוצא כללים ומתוכן גוזר תופעות.
                                                       6.            ההסבר הזה נכון גם לגבי הסברים היסטוריים. בהסברים כאלו אנו מתארים באופן לשוני מבחוץ מה שקרה, אנו אמנם לא פורטים את ההנחות אבל אם נחפש הן מצויות, והמסקנה זה האירוע עצמו. אם הסבר נמדד ביכולת לצפות בצורה לוגית אז לכל ההתנהגויות האנושיות צריך להיות מבנה לוגי.
                                                       7.            האחדות המתודולוגית של המדעים האמפיריים- מבחינה נטורליסטית מה שהופך מדע לכזה הוא אופן הבחינה שהוא משותף לכל המדעים האמפיריים. אין טעם בפילוסופיה או בספרות לדרוש זאת כי אין איך לבססם בעולם, הוא נטורליסט בתחומי החברה לא כי הוא מחפש משמעות אלא הצגה חיצונית.
                                                       8.            ביקורות- 1. ההסבר הצפוי זה הנחת המבוקש למעשה. 2. ביקורות של תוכן- הבלבול בין הסבר לניבוי. 3. מה שהמפל מציע זה רק קורלציה ולא הבנה. 4. ביקורת נרטיביסטית-אפשר להציג הסבר צופה לתופעה אך לא בסדר לוגי אלא בסדר נרטיבי. כלומר, אם נגיע לאותה מסקנה אך לא בלוגיקה אז או שההסבר הדדוקטיבי נומולגי מפספס משהו או שיותר מזה, הוא מיותר.  המפל ישיב שזה לא נכון כי אין תבנית לוגית. 



No comments:

Post a Comment