ג'ון רולס - צדק כהוגנות - סיכום

רולס John Rawls

1921-2002

קריאה: Justice as Fairness  - צדק כהוגנות פרקים 2,6,23-25,10,13-14

סיכום הפרקים:

פרק 2

מה הכוונה של רולס ב- צדק כהוגנות? הרעיון המרכזי: מערכת הוגנת של שיתוף פעולה חברתי. בראש ובראשונה האזרחים הם שווים וחופשיים ויש להם מושג של צדק. לרעיון מרכזי זה שלושה מאפיינים:

1. בשיתוף פעולה הכוונה לקיומן של נורמות חברתיות והיעדר שלטון מרכזי שקובע את השיתוף.
2. קיומם של תנאים הוגנים. האדם בוחר לעמוד בתנאים בתנאי ששאר המשתתפים עומדים בהם גם כן. עמידה בתנאים מורה על שיתוף פעולה ומזכה את המשתתף ביתרונות הנובעים מן השיתוף.
3. יתרון רציונאלי – בשיתוף פעולה קיימת שאיפה לקדם את האינטרסים של האדם המשתתף.

רולס מבדיל בין reasonable, ו- rational. אדם reasonable הוא אדם שביודעו את התנאים ושאחרים עומדים בהם, מוכן לעמוד בהם אף הוא. הוא גם מבין ומודע לעקרונות הדרושים כדי לקיים מערכת הוגנת של שיתוף פעולה חברתי. אדם יכול להיות רציונאלי אם כי בלתי reasonable (פשרני אולי?).

נשאלת השאלה (עליה מבקש רולס להשיב עם תורתו) – מהי תפיסת הצדק המתאימה ביותר לקביעת תנאי הוגנות עבור אזרחים חופשיים, שווים פשרנים ורציונאליים?

פרק 6

כדי לקבוע את תנאי ההוגנות ולהגדיר צדק כהוגנות יש קודם כל ליצור כמה תנאים מקדימים. עצם הרעיון של צדק כהוגנות טמון כבר בתנאים הללו:

1. המצב המקורי (the original position): כיצד נקבעים תנאי ההוגנות? לפי רולס התנאים נקבעים לפי הסכמת המשתתפים. מדוע? מכיוון שאנשים לא מסכימים על אותם הערכים והנורמות (משתנה לפי תרבות, דת, וכדומה). עם זאת, יש לקבוע תנאים כדי להגיע להסכמה כזו, ליצור נקודת מבט מסוימת שתאפשר לכל המשתתפים להחליט. המצב המקורי הוא מצב שבו אף פרט אינו יודע לאן משתייכים הפרטים האחרים מבחינת דת, גזע, מין, מעמד סוציו-אקונומי, וכדומה. כלומר, במצב המקורי האנשים הם מאחורי מסך בערות (veil of ignorance). מדוע חייבים לפי רולס מסך זה? מאחר ואנשים בעת קבלת החלטות מוטים ע"י נטיותיהם האישיות לטובת הקבוצה שהם מייצגים. אם קבוצת נמצאת תחת איום אזי יפעלו בהתאם. לכן, כדי לענות על שאלות בסיסיות וכלליות אודות צדק פוליטי, יש להיות מאחורי המסך.
2. השאלות הנשאלות הן היפותטיות – ולא-היסטוריות (לא קרו ולאו דווקא יקרו). אם השאלות הן היפותטיות אז מה ערכן? ערכן הוא בביסוס שיטה, עקרונות של צדק. הן מהוות מודל לתנאים ההוגנים של שיתוף הפעולה החברתי ומודל להגבלות וסיבות לקבל ולדחות עקרונות של צדק.

פרק 23

מאפייני המצב המקורי ואופן יישומה-

1.                                    סבירות לעומת רציונאליות. reasonable לעומת rational. המשתתפים יבחרו על פי ההחלטה הסבירה מכיוון שלאחר שיבחנו את כל המצבים האפשריים לטובת כל סוגי האוכלוסייה השונים יגיעו למסקנה המתאימה וההגיונית ביותר. ההחלטה הרציונלית הופכת לסבירה כאשר את המשתתפים מכסה מסך הבערות.

2.                                    המטרה של המצב המקורי היא להגיע להחלטות מהן ניתן לעשות דדוקציה למסקנות. להגיע לשיטה, לעקרונות ולא לבחון מקרה פרטי עם מספר אלטרנטיבות.

3.                                    המצב המקורי הוא אמצעי לסינון, לבחירת עקרונות צדק מתוך רשימת עקרונות.

פרק 24

נסיבות הצדק – אלו אמורים לשקף את התנאים ההיסטוריים בהם קיימות חברות דמוקרטיות מודרניות. התנאים הם כדלקמן:

-          קיומם של הרצון והצורך לשימור רמת חיים סבירה.

-          פלורליזם ערכי לפיו אנשים תופסים, באופן רציונאלי, מהו טוב. אחת המטרות של הפילוסופיה הפוליטית הינה להגיע להסכם לגבי תפיסת הצדק אך היא אינה יכולה להכריע איזו תורה היא עדיפה ואינה אמורה לומר איזו נכונה. על כן, צדק כהוגנות מטרתו להתמודד עם בעיה זו מנקודת המוצא שבחברה דמוקרטית יתקיים אותו פלורליזם ערכי.

-          המשתתפים משמרים באופן נאמן את האינטרסים של הקבוצה שהם מייצגים.

מבוא לתורת המידות והמדינה

סיכומים באתיקה