פילוסופיה של מדעי החברה- סיכום
קליפורדד גירץ 2006-1923
נושא המאמר:פרשנות של תרבויות- חברות מכילות את פשרן.
איפיון: פרשן, הוליסט, עמוס ערכים
רקע: כותב מאמר על קרבות תרנגולים לאחר שבילה בכפר בולונזי תקופה ממושכת.
הושפע מ: טיילור (מעגל הרמנויטי)
דוגמא מרכזית: קרב התרנגולים הבאלינזי
טענות מרכזיות של קליפורד גירץ:
תיאור גדוש ומחוק- תיאור מחוק לא כולל שיפוטים והוא חלק מהנטורליזם (עצימת עין אחת לפרק זמן קצר), תיאור גדוש מכיל פרשנות חברתית (קריצה).
מעגל הרמנויטי- תיאור של חברה הוא גדוש, כי הוא מכיל פרשנות, ואם נעשה לכך רדוקציה גם כן נגיע לתיאור עם פרשנות. אי אפשר לעשות רדוקציה לתיאור ללא פרשנות. המאמר שלו הוא פרשנות על הפרשנות שנותנים הבאלינזים לקרב התרנגולים.
סיפור או תיאוריה- גישה אחת תאמר שזו תיאוריה, יש בה מונחים מערביים, מסר. גישה שנייה תאמר שזה סיפור שמטרתו להעביר חוויה, ואז נשאלת השאלה האם זה בכלל מדע. כלומר, האם המדיום משפיע על המדע. המבקרים של גירץ יאמרו שהוא מספר סיפור ללא מסר, לא מדע מכיוון שאין הגדרות מדויקות, קישור האירועים לא בהכרח מבוסס על ניסוים והכללות, יש היגיון שלא ניתן להכללה, וכן מגוון אמצעים רטוריים ספרותיים. הנרטיביסטים לא נגד הסיפור אלא נגד הטענה כי הוא האמת.
הגנה על גירץ- 1. המסר לא יכול לעבור רק בתיאוריה כי הז'אנר התיאורטי מחייב הכללה. גירץ טוען שככל שההכללה רחבה יותר כך מפסידים יותר מההתרחשויות שרוצים לתאר. 2. סיפור הוא לא תחליף לקיום מסר. 3. סיפור כחלק ממדע פרשני שמרחיב את הידע האנושי באמצעות מודעות עצמית. הפרשנים סבורים שבמדע יש תכונה מוסרית פנימית שמטרתה להפוך את הידע שלנו לרחב יותר, לחשוף אותנו לעוד תרבויות בכדי שנוכל להבין אופציות ודרכים נוספות למשמעות.
לא ניתן להתחיל לתאר חברה ללא כמה מושגים גדושים כדוגמת חיבה וסלידה.
המתודה לא מספיקה- האתוס המדעי לגבי אוביקטיביות יאמר שהמתודה תעזור לנו להגיע לתוצאות מדעיות נכונות. גירץ אמר שזה צרוף של נסיבות ואופי. אנתרופולוג הוא בעל מתת חסד שמאפשרות לו לצור קשר עם החברה הנחקרת. את המתודה של גירץ אי אפשר לשחזר ולכן גם אי אפשר לבקר את הניסוי שלו דרך חזרה עליו.
אובייקטיביות מול סובייקטביות- הוא אובייקטיבי כי הוא מתאר חברה ומסקנות ממחקר, אך הדרך להגיע לכך היא סובייקטיבית ותלויה בחוקר.
תרגום- גירץ יאמר שאי אפשר לתרגם תופעות משפה אחת לאחרת כי זה פוגם באותנטיות ובהבנה שלהם. הוא למד את השפה את המושגים והמשמעויות שלהם וכך הבין. הוא מצוי בשתי פראדיגמות שלו ושל הבלינאזים, ההבנה היא על ידי השתתפות ולא דרך תרגום או אמות מידה משותפות.
No comments:
Post a Comment